השוק
הפתעה לא נעימה לטראמפ: האינפלציה בארה"ב עלתה ל-3%, כיצד הגיב?
במהלך חודש ינואר האחרון, מחירי המזון עלו ב-0.4%, זאת לאחר שנרשמה צמיחה של 15.2% במחירי הביצים. בהתייחסות למדד המחירים לצרכן, נבחין בעלייה שנתית של 3.3% בחודש ינואר מ-3.1% בדצמבר, זאת כאשר שהצפי היה ל-3.2%
לאחר שהכריז כי המדיניות הכלכלית הנוקשה שלו בנוגע להטלת מכסי גומלין תחל על מדינות באירופה זאת מלבד קנדה, מקסיקו וסין, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עולה שוב לכותרות.
במהלך חודש ינואר, במהלכו נרשמה התקיימה השבעתו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב, האינפלציה עלתה ל-3%. עוד נודע, כי אנליסטים העריכו שמדד המחירים יציג עלייה שנתית של 2.9%, זאת לאחר שבחישוב שחודשי נערכה עלייה של 0.5%.
בהתייחסות ליוקר המחייה בארה"ב, צוין כי מחירי המזון גדלו ב-0.4%, זאת לאחר שמחירי הביצים צמחו ב-15.2%. העלייה המשמעותית במחירי המון חלה בעקבות שפעת העופות בארה"ב.
בהתייחסות למדד הליבה (מדד המחירים לצרכן), נבחין בעלייה שנתית של 3.3% בחודש ינואר מ-3.1% בדצמבר, זאת כאשר שהצפי היה ל-3.2%. בחישוב חודשי, נבחין בפער של 0.2%, זאת בעקבות עלייה של 0.4% מ-0.2%.
כזכור, בחודש שעבר התפרסמה הסקירה הכלכלית של שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט, במהלכה צוין כי נתוני האינפלציה בארה"ב מצביעים על האטה שנתית נוספת במדד ליבת השירותים בניכוי דיור.
על פי הנתונים שהוצגו בחודש שעבר, מדד המחירים הכולל בארה"ב עלה ב-0.4%, כלומר בהתאם לצפי. מדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עלה ב-0.2%, כלומר מתון מהצפי (0.3%) וליבת השירותים בניכוי דיור רשמה האטה שנתית נוספת. בעקבות כך, שוק ההון הגיב בהתחלה באופן חיובי וחזק לפרסום הנתון.
בעקבות נתונים אלו, הודיע טראמפ כי הוא מעוניין בהורדת הריבית, מהלך שתואם לתוכניתו הכלכלית בקדנציה השנייה שלו, הכוללת העלאת מכסים והרחבת הטבות מס. נשיא ארה"ב הודיע לעוקביו ברשתות החברתיות כי ריבית נמוכה יותר תשלים את המכסים הצפויים.
הצהרתו של נשיא ארה"ב מגיעה זמן קצר לפני פרסום נתוני מחירי הצרכן. כידוע, על פי לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית, מדד המחירים לצרכן רשם עלייה גבוהה מהצפוי בינואר.
על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב, דניאל מאריי, סגן מנהל ההשקעות הראשי וראש המחקר של בנק EFG השוויצרי, מדגיש כי נתוני האינפלציה האמריקאית שפורסמו היום היו חזקים באופן חד משמעי, ומחזקים את החלטת הפד להשאיר את הריבית ללא שינוי בעתיד הנראה לעין. למרות שהפד לא יסתמך רק על נתוני חודש אחד, השילוב של אינפלציה גבוהה עם שוק עבודה חזק דוחה את המועד בו הבנק המרכזי יוכל לשקול הורדת ריבית ראשונה.
הנתונים מצביעים על עלייה חודשית גבוהה מהצפוי בכל המדדים - הן באינפלציה הכללית, הן באינפלציית הליבה והן באינפלציית הליבה של שירותים (ללא דיור). יתרה מכך, בהסתכלות על מגמת ששת החודשים האחרונים, האינפלציה עלתה בכל שלושת המדדים, עם זינוק בולט מ-3.7% ל-4.8% במדד הליבה של שירותים.
נקודת האור היחידה בדוח היא הירידה באינפלציה השנתית בתחום הדיור מ-4.6% ל-4.4%, המהווה ירידה שלישית ברציפות וירידה משמעותית מרמה של 6.1% בפברואר 2024.
על פי הסקירה הכלכלית של בנק מזרחי טפחות, הרכיבים הדלקיים ראויים לאזכור הפעם, עם תוספת של 1.8% בבנזין. לתפיסתנו יש פה סנונית ראשונית להשפעות מלחמה הסחר, כאשר הסנקציות שהוטלו במהלך החודש על רוסיה הביאו לזינוק במחירי הנפט העולמיים, משם למחירי הדלק בתחנה, ואז למדד. כנ"ל, ניתן לאתר מחירי שירותים עם תרומה משמעותית גם בנתון היום, דיור כדוגמה בולטת, עם עלייה של 0.4% - שיא של שלושה חודשים.
אבל גם "שירותי תחבורה" עם זינוק חריג של 1.8%. הרבה מזה ביטוח הרכב, על רקע עליית מחירי המכוניות המשומשות. ספציפית מחירן של אלה רשמו תוספת חריגה של 2.2%. ובניגוד למקרים הקודמים, פה אנחנו נוטים לייחס את העלייה במידה מסוימת גם להוצאות הממשל הקודם, אשר עלו לקראת הבחירות, והביאו לפעילות קמעונאית מוגברת.
במבט קדימה, בממשל הנוכחי, צמצום העובדים הבלתי מתועדים במדינה צפוי להשפיע לרעה על צד ההיצע במוקדם או במאוחר, גם בשוק הזה. ולמותר לציין שהמכסים שהושמו והמתוכננים על ידי הממשל הנוכחי הם בעלי פוטנציאל משמעותי ביותר לעלייה באינפלציה, לפחות ברבעון הקרוב.
בשנים האחרונות, ראינו גם הרבה גורמים גלובליים משפיעים על נתוני אינפלציה בעולם, וגם בארה"ב. מגבלות בצד ההיצע ביציאה מהקורונה, ובפרט בשרשראות האספקה, מלחמת רוסיה אוקראינה, השפעת משבר האקלים.
אבל כמו שזה נראה היום, ניכר כי לממשלה האמריקאית דווקא, הקודמת או הנוכחית, יש נגיעה רוחבית משהו בגורמי האינפלציה שראינו בנתונים. התהליך האינפלציוני הזה, נוסיף, נמשך למרות בנק מרכזי שממשיך לממש מדיניות ניצית מאוד, וכבר שנתיים ומשהו אפשר להגיד חריגה בראייה היסטורית.
עוד ב-
צמצום ההוצאות הממשלתיות, אם וכאשר יגיעו למאסה קריטית, מסתמן בתור התרופה המיוחלת. ועדיין, דיי ברור שגם במידה ונגיע לאותה המאסה, ייקח לתרופה הזו זמן להשפיע. לפי שווקי הריביות, סדר גודל של עוד ארבעה חודשים עד שנראה הורדת ריבית נוספת. ובכל מקרה, ציפיות בסדר גודל של 0.4% של הורדת בשנה הקובה. להערכתנו, יותר מתרחיש האמצע, יש פה אמונה שאו שנשהה עוד זמן מה במצב הנוכחי, או שנחזור לנוע אל עבר נורמת טרום הקורונה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
