השוק

מזרחי-טפחות: נבהלתם ממדד אפריל? יש סיבות אחרות לדאגה | ניתוח

מדד המחירים קפץ ב-1.1% באפריל, הרבה מעל הציפיות, אך זו עלייה עונתית. גירעון הסחר זינק באפריל לשיא כל הזמנים והיצוא הטכנולוגי צנח
מערכת ice | 
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות (צילום עופר חגיוב, Magma Images)
מדד המחירים המקומי הפתיע באפריל עם עלייה חריגה מאוד של 1.1%, ברמה המתרחשת פעם בכמה שנים. ולמרות זאת, בדומה למה שראינו בחודשי חגים/אוגוסט של השנה האחרונה, זה שוב סעיף הטיסות. וכפי שהניסיון ההיסטורי מראה, יש לזה נטייה לתקן בחודש העוקב. אם בכל זאת מחפשים קצת סעיפים "דביקים" מנגד, רכיבי השכירות די מספקים את זה, כותב הבוקר יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי-טפחות.
גירעון מאזן הסחר המקומי, בנוסף, התרחב משמעותית באפריל. במידה רבה, מעריכים במזרחי טפחות, כתוצאה מירידה ביצוא אחרי הקדמת הזמנות מחו"ל, בחודש שעבר, לקראת המכסים. מנגד, ניכר שגם הביקושים המקומיים גברו, מה שעשוי להיתרגם לשיפור ההיצע בשטח.
בארה"ב, מנגד, האינפלציה דווקא הפתיעה כלפי מטה. יתרה מזאת, סעיפי המדד שפורסם לא ממש הצביעו על עליית מחירי מוצרים כתוצאה מהמכסים. וגם אם נראה את העלייה הזו בהמשך, כנראה שהיא תהיה מתונה ממה שציפינו. מה שכן ממשיך לעלות כרגע זה מחירי השכירויות, לא ברור אם בגלל חוסר בהיצע או הדגימה המאוחרת של הסדרה הזו באופן כללי. במבט קדימה, התמתנות רבתי באינדיקציות למחירי השירותים צפויה למתן את האינפלציה הכוללת לעבר היעד.
נתוני המכירות הקמעונאיות בינתיים מצביעות עדיין על עלייה נאה, ומתרחבות מעבר לעלייה בביקוש לרכב, שראינו בחודש שעבר.
בבריטניה, באופן דומה, התוצר עולה ב-0.7% חריגים במהלך הרבעון הראשון. אבל גם כאן כנראה שמדובר בהשפעת מכסים. ונצפה להתמתנות ברבעונים הבאים.
ישראל
מדד המחירים לצרכן בישראל זינק ב-1.1% באפריל. הנתון גבוה בכחצי אחוז מהציפיות – אירוע המתרחש אחת לכמה שנים.
ברמת הסעיפים, רכיב הטיסות לחו"ל הוא שוב הסיבה. הפעם קטגוריית האם, נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ, עלתה בכמעט 16% חריגים. הסעיף הספציפי, הנסיעה לחו"ל, זינק בכ-27%. כמובן שאי אפשר להאשים את הטיל החות'י, שהיה בכלל במאי. אבל כנראה שעודף הביקוש בנתב"ג עשה את שלו. הקטגוריה לכשעצמה תרמה 0.7% למדד הכולל.
אירועים דומים, אם כי לא במידה כזו, התרחשו מספר פעמים בשנים האחרונות, ובפרט בתקופות של ביקוש גבוה (אוגוסט 2023, אפריל 2024, אוגוסט 2024, אוקטובר 2024). וככלל, ירידת הביקושים, בחודש העוקב, שלא היה חגים/אוגוסט הביאה גם לירידה חדה במחירים.
לפי המתודולוגיה הנוכחית, מחירי הטיסות הגבוהים במאי כתוצאה מביטולי החברות אמורים להיכנס רק במדד יוני (דגימה של חודש, ארבעה ושבעה חודשים קדימה). אז נצפה לתיקון משמעותי פה כבר במאי. במזרחי טפחות מעריכים כי מחירי הנפט הנמוכים אמורים במוקדם או במאוחר להיתרגם למחירי טיסות נמוכים יותר באופן כללי.
זולת זה, סעיף הדיור עוד בלט במידת מה, עם עלייה חריגה של 0.6%, בהמשך למומנטום המאוד חיובי שראינו בחודש שעבר. במזרחי טפחות מעריכים כי מדובר בעוד ממגמת ההתמתנות בלחימה והצורך בשכירויות – כ-16 נ"ב הגיעו משם, ועוד כ-4 נ"ב מסעיפי תחזוקת הדירה, בעיקר ארנונה.
עוד בלטה אינפלציית שירותים מסוימת, עם עלייה של 1.1% בסעיפי החינוך, תרבות ובידור, כאשר 7 נ"ב מתוך ה-10 שהסעיף הזה תרם הגיעו מ-"הארחה נופש וטיולים" קרי, בתי מלון בארץ למי שלא הלך על האופציה של חו"ל.
זולת אלה, סעיפי המדד היו מתונים, עם עלייה של כ-0.1% בלבד במזון ללא ירקות ופירות, למרות שמדובר בפסח. בכלל, לא הורגשה במדד אינפלציה במוצרים הטריים. הירקות, כנ"ל, המשיכו לרדת בכאחוז (גם במדידות שלנו) אל מול עלייה של 1.5% בפירות. והשניים דיי קיזזו אחד את השני.  מוצרים סחירים כמו ריהוט וציוד לבית ירדו ב-0.5%, כשמנגד, הלבשה והנעלה עלו ב-1.2% מתונים לכניסת אופנת הקיץ.
במהלך אפריל נכנסה לתוקף העלאת שכר המינימום, בכ-5.5%, ל-5,880 שקל לחודש. ככל הנראה, זה לא הביא בינתיים לתוספת אינפלציונית. אבל אפשר לצפות לראות את זה במחירי השירותים, קמעונאות ומזון, בעיקר מחוץ  במדד מאי והלאה.
הלמ"ס דיווחה בשבוע שעבר על עלייה חריגה בגירעון מאזן הסחר מכ-3,052 מיליון שקל במרץ, ל-3,928 באפריל. הגידול החודשי פה הוא כמובן חריג לכשעצמו, ובכלל, מסמן שיא של כל הזמנים בגירעון הסחר, ובפרט יותר מתקופת היציאה מהקורונה ומחירי האנרגיה הגבוהים של קיץ 2022, כאשר הגענו לכ-150 מ' ד' מהנתון החודש.
הרבה מהגידול בגירעון נבע מצד היצוא, עם התכווצות של כ-670 מ' ד', או 14.5%. ומתוך זה, בלטה ירידה חריגה של כ- 685 מ' ד' ביצוא מחשבים וציוד אלקטרוני-ואופטי, וזאת לאחר התרחבות של כ-400 מ' בחודש מרץ. במזרחי טפחות מעריכים כי סביר שמדובר בהקדמת יצוא לארה"ב במרץ כדי להקדים את המכסים, ועכשיו רואים את התיקון. בכל מקרה, הסדרה הזו עמדה על כ-1.4 מיליארד ד' באפריל. במזרחי טפחות מעריכים כי היא צפויה להתאושש בחודש הבא לכיוון ה-1.6 מיליארד.
עוד תרמה לגירעון עלייה נוספת ביבוא, הפעם בכ-200 מ' ד', לכ-7,865 מ' ד' ניכרים מאוד. מעט יותר ממחצית מזה נבעה מיבוא חומרי גלם, כך שאפשר לצפות שזה יתרום להיצע המקומי, התעשייתי, בפרט, או בענפי הבינוי.
ארה"ב
נתוני האינפלציה בארה"ב המשיכו להפתיע כלפי מטה באפריל, הפעם עם עלייה חודשית של 0.2% במדד הכולל, הממתנת את האינפלציה השנתית לרמת 2.3%. מדובר בשפל של ארבע שנים באינפלציה, ובגדול, נתון זה עקבי עם PCE על היעד של הפד. נתון הליבה הפתיע גם הוא עם עלייה של 0.2% בלבד, אשר הותיר את אינפלציית הליבה השנתית על 2.8%.
מבחינת הרכיבים, המוצרים מוטי השפעת המכסים בולטים בהיעדרם, עם מחירי רכיבים חדשים ללא שינוי וכנ"ל, הרכבים המשומשים, עם ירידה של 0.5%.
המזון כולו איבד 0.1% - די נדיר עבור הסדרה הזו, והרבה דווקא מסעיף המזון בבית. הרבה מהירידה נבעה מתיקון מחירי הביצים (12.7%-) אחרי שאלה זינקו עקב חיסול הפטם בתקופת ממשל ביידן.
סעיפי האנרגיה דווקא עלו, ב-0.7%, הרבה בגלל מחירי הגז (זינוק של 3.7%) וקצת בגלל מחירי החשמל, שעלו הפעם ב-0.8%. קצת מפתיע בשביל התקופה הזו. בחודשים הקרובים נצפה שירידה במחירי הדלק תמתן את הכיוון הזה.
אל מול אלה, מה שבעיקר ממשיך להיות אינפלציוני זה עדיין סעיף הדיור, עם עלייה של 0.3% במהלך החודש, אחרי שהפתיע קצת כלפי מטה בחודש שעבר. עוד בלטו רכיבי שירותים, כמו בריאות, עם עלייה של 0.5%, או תרופות (Medical care commodities)  עם עלייה של 0.4%. ולמרות זאת, הוצאת סעיף הדיור מרכיבי השירותים הביאה את אלה (מדד ה-Supercore) לאינפלציה של 2.74% - שפל מאז 2021. רמה גבוהה, אם כי לא חריגה ביחס לאינפלציות של השנים לפני הקורונה. במזרחי טפחות מעריכים כי התמתנות בסדרה הזו היא קריטית לירידה ליעד הפד.
גם מדד המחירים ליצרן בארה"ב הפתיע כלפי מטה, עם ירידה חודשית של לא פחות מ-0.5% - הנתון השלילי מאז השפעות הקורונה של אפריל 2020. זה בתורו הביא את האינפלציה השנתית ב-PPI לשפל של כחצי שנה, ברמת 2.4%.
עוד במדד ליצרן, בלטה ירידה של 0.7% במחירי השירותים לצריכה סופית – מדובר בירידה החודשית החדה ב-16 שנות פרסום המדד הזה, אשר הביאה את האינפלציה השנתית שבו לרמת 3.2%.  גם זה מתחבר כמובן לערעור מבנה האינפלציה לצרכן, שהייתה כאמור מוטת שירותים בשנתיים האחרונות.
חוזי ה-OTC לאינפלציה בארה"ב לשנה התמתנו במהלך השבוע שעבר אל קרוב ל-3.1%, ועלו לסביבת 3.2% נמוכה, עדיין, עם  העליות במחירי הנפט לקראת הסופ"ש. בכל מקרה, אנחנו בסביבה הנמוכה של החודש וחצי האחרונים. ייתכן שלמכסים עצמם ייקח מספר חודשים להשפיע על המדד עצמו. אבל אפשר היה לצפות לעליות מסוימות במדדים הנוכחיים, וניכר כי כבר בשלב הזה השוק עובר לאמץ פחות את נראטיב "המכסים יעלו את האינפלציה".
למרות התמתנות המחירים, נראה כי בשלב הזה לא הכול נובע מערעור צד הביקוש, כאשר המכירות הקמעונאיות בארה"ב דווקא התרחבו ב-0.1% במהלך אפריל. בשלב הנוכחי, השפעות המכסים על הצרכנים בולטות לא רק במכירות הרכב, שדווקא ירדו ב-0.1%, אחרי הזינוק בחודש שעבר, אלא דווקא בסעיפים כמו חומרי בנייה (0.8%+) או ריהוט וציוד לבית (0.3%). מנגד, הסנטימנט הצרכני המדוכדך בא לידי ביטוי בירידה חודשית של 2.5% בציוד ספורט ופנאי, אם כי גם כאן המגמה השנתית נותרת חיובית על 1.7%.
בריטניה
התוצר בבריטניה הפתיע לטובה עם עלייה של 0.7% במהלך הרבעון הראשון, אשר השלימה לגידול של 1.3% בשנה האחרונה. קצב הצמיחה הנוכחי הינו חריג עבור המדינה, לדוג' מול עלייה של 0.1% ברבעון הקודם, כאשר ההאטה בצמיחה בעבר אוזכרה כאחת מבין הגורמים להורדות הריבית האחרונות על ידי ה-BoE.
ה-ONS הדגישה כי העלייה בתוצר במונחי תפוקה הובלה על ידי גידול של 1.1% בייצור המקומי, אל מול גידול של 0.7% במגזר השירותים. באופן דומה, במונחי הוצאה, עיקר הגידול היה מענפי ההשקעה, מאזן סחר נטו וצריכה פרטית. במזרחי טפחות מעריכים כי השילוב של השניים מעיד כנראה על תגובה מקדימה למכסים – עליית ביקושים מארה"ב, מחד, וחשש לעליית מחירים מקומית, שהביאה להעדפה להשקעה מקומית, מאידך.
למרות זאת, בשלב הנוכחי, לאחר הורדת הריבית על ידי ה-BoE בתחילת החודש, הציפייה בשוק להורדת ריבית נוספת בבריטניה נותרת מתונה מאוד, על סדר גודל של 10% להחלטה הקרובה, בשלהי יוני, וצפי לכ-2.2 הורדות בשנה הקרובה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה