השוק
סיכום החודש בבורסה: המדדים המובילים שברו את שיאי כל הזמנים
הבורסה לניירות ערך המשיכה במגמת עליות השערים לאחר סיום המלחמה נגד איראן, כשמדדי הדגל שברו מספר פעמים את שיאי כל הזמנים
אהוד ניר מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך סיכם את המסחר בחודש יולי, שהתאפיין בעליות שערים לצד מחזורי מסחר גבוהים. עליות אלה מהוות המשך לעליות שנרשמו בחודש יוני ברקע המלחמה עם איראן ולאחריה. רמת הסיכון המיוחסת למשק הישראלי פחתה אחרי המלחמה ובאה לידי ביטוי גם בחוסנו של שוק המניות.
בסיכום החודש מדדי הדגל רשמו מגמה חיובית: מדד ת"א-35 עלה בשיעור של כ-2.2%, מדד ת"א-90 עלה בשיעור של כ-1.3% ומדד ת"א-125 עלה בשיעור של כ-2.1%. המדדים המובילים שברו החודש את שיאי כל הזמנים, מדד ת"א-35 שבר את השיא 4 פעמים, מדד ת"א-90 שבר את השיא 6 פעמים, ומדד ת"א 125 שבר את השיא 5 פעמים.
מגמה חיובית נרשמה גם בשווקי המניות בארה"ב: מדד ה-Dow Jones עלה בשיעור של כ-0.8%, מדד ה-S&P 500 עלה בשיעור של כ-2.6%, ומדד ה-Nasdaq עלה בשיעור של כ-3.7%.
גם בבורסות באירופה נרשמה מגמה חיובית: מדד ה-DAX 40 עלה בשיעור של כ-1.5%, מדד ה-FTSE 100 עלה בשיעור של כ-4.3%, מדד ה-CAC 40 עלה בשיעור של כ-2.6%, ומדד ה-EURO STOXX 50 עלה בשיעור של כ-1.7%.
בשוק העבודה, מספר המשרות הפנויות בחודש יוני עמד על 132,049 בהשוואה ל-140,405 בחודש מאי. הירידה מוסברת בשל המלחמה באיראן. מלחמה זו שלוותה במגבלות חמורות על התכנסות במהלך 12 יום בחודש יוני השפיעה באופן שלילי ומתון יחסית על אומדני הביקוש לעבודה לכלל חודש יוני. שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה חזר בחודש יוני לעמוד על 2.7% (בהשוואה ל-3.1% בחודש מאי). כמו כן, החשב הכללי במשרד האוצר דיווח כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בחודש יוני 2025, עמד על כ-5.0% מהתוצר - רמה דומה לחודש הקודם.
מאידך, שיעור האינפלציה גבוה ובשלב זה הריבית נותרת על כנה: מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה בשיעור של כ-0.3%, גבוה מהתחזיות שהיו למדד בטווח של כ-0.1%-0.2%. האינפלציה ב-12 החודשים המסתכמים ביוני 2025 עמדה על כ-3.3%, בהשוואה לכ-3.1% בחודש הקודם.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה החודש להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. ברקע להחלטת הריבית נמסר כי הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש בקצב מתון, קצב האינפלציה ירד אך הוא מעל לגבול העליון של היעד, ושוק העבודה עודנו הדוק.
חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה את התחזית המקרו כלכלית. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2025 ב-3.3% (בהשוואה ל-3.5% בתחזית הקודמת) ובשנת 2026 ב-4.6% (בהשוואה ל-4.0% בתחזית הקודמת). שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השני של שנת 2026) צפוי לעמוד על 2.2%. במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.6% (ללא שינוי מהתחזית הקודמת) ובמהלך שנת 2026 על 2.0% (בהשוואה ל-2.2% בתחזית הקודמת). הריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 צפויה לעמוד על 3.75%.
בשוק המניות נרשמו החודש עליות במדדי הדגל של הבורסה, כמצוין לעיל. עליות שערים נרשמו גם במדדים הענפיים, כאשר בלטו: מדד ת"א-ביטוח (10.8%), מדד ת"א-תשתיות אנרגיה (8.8%) ומדד ת"א-טכנולוגיה (4.3%).
המחזור היומי הממוצע בחודש יולי, הסתכם בכ-3.8 מיליארד שקל בהשוואה לכ-2.0 מיליארד שקל ביולי 2024, ובהשוואה לכ-3 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2025.
מנתוני הבורסה עולה כי בחודש יולי משקיעי הריטייל הישראלים (באופן ישיר ובאופן עקיף ע"י מנהלי תיקים ומנהלי קרנות) הגדילו את החשיפה שלהם למניות בת"א וביצעו קניות נטו בהיקף של כ-2.9 מיליארד שקל, בהמשך לקניות נטו בהיקף של כ-1.9 מיליארד שקל בחודש יוני.
המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך ביצעו קניות נטו בהיקף של כ-0.6 מיליארד שקל, בהמשך לקניות נטו בהיקף של כ-0.5 מיליארד שקל שביצעו בחודש יוני. לעומת זאת, משקיעי חוץ הקטינו את החשיפה שלהם למניות בת"א וביצעו מכירות בהיקף של כ-1 מיליארד שקל, בהמשך למכירות נטו של כ-0.1 מיליארד שקל בחודש יוני.
השוק הישראלי קיבל תנופה מאז פרוץ המלחמה מול איראן ב-13.6.25, אשר לוותה בעליות שערים מתחילתה ועד סוף ויולי בשיעור של כ-12.0% במדד ת"א-35, בשיעור של כ-16.0% במדד ת"א-90, ובשיעור של כ-13.3% במדד ת"א-125. מדד ת"א בנקים-5 עלה בשיעור של כ-9.0% ומדד ת"א ביטוח עלה בשיעור של כ-26.7%.
רכישות המשקיעים השונים מתחילת השנה מעלה דינמיקה מעניינת לגבי הפעילות לפני תחילת המלחמה באיראן (מינואר ועד 12 ביוני) ולאחריה:
המשקיעים הזרים היו מנוע הרכישות בשוק המניות מתחילת השנה ועד ערב המלחמה, ב-12 ביוני. במהלך תקופה זו הם רכשו מניות בהיקף של כ-10.5 מיליארד שקל. נזכיר שבתקופה זו מרבית רכישותיהם היו של מניות בנקים (6.2 מיליארד שקל), ומניות של חברות ביטחוניות (1.9 מיליארד שקל). משקיעי הריטייל הישראלים ביצעו בתקופה זו רכישות של מניות בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל. מרבית רכישותיהם היו בחודשים ינואר ופברואר ואלו הסתכמו בכ-6.4 מיליארד שקל. המשקיעים המוסדיים מכרו בתקופה זו מניות בהיקף של כ-5.7 מיליארד שקל.
המשקיעים הזרים עברו לראשונה השנה למכירות של מניות שהסתכמו בכ-2.0 מיליארד שקל. מהלך שצמצם את הרכישות שלהם מתחילת השנה לסך של כ-8.5 מיליארד שקל. משקיעי הריטייל הישראלים הגבירו את רכישותיהם ורכשו מניות בהיקף של כ-4.8 מיליארד שקל וכך הגיעו לרכישות בהיקף של כ-11.3 מיליארד שקל של מניות מתחילת השנה. המשקיעים המוסדיים שמכרו מניות בכל התקופה שבין ינואר ל-12.6.25, מלבד פברואר, בו רכשו מניות, עברו לרכישות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל מפרוץ המלחמה ועד סוף יולי.
מהנתונים ניתן להסיק כי קפיצת המדרגה של שוק המניות במהלך ולאחר המלחמה באיראן נתמכה ע"י רכישות של משקיעי ריטייל ישראלים ושל מוסדיים ישראלים. לעומתם, המשקיעים הזרים מכרו מניות.
סך המכירות נטו של המשקיעים הזרים אשר הסתכם בהיקף של כ-2.0 מיליארד שקל בתקופה שבין 13.6.25 ועד סוף יולי מעלה ממצא מעניין. המשקיעים הזרים המשיכו לרכוש חברות ביטחוניות בהיקף של כ-0.2 מיליארד שקל. מנגד המימושים העיקריים נרשמו במניות הכלולות בענפי הביומד, הביטוח, הנדל"ן והבנקים.
לצד הגידול במחזורי המסחר ובהזרמות של כספים לשוק, כמפורט לעיל, בחודש יולי חלה תנופה גם בגיוסי הון אשר הסתכמו בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, מתוכם כ-0.9 מיליארד שקל גוייסו ע"י שלוש חברות חדשות. הגיוס העיקריים מפורטים להלן:
חברת אמפא, העוסקת בתחום הנדל"ן, ביצעה הנפקה ראשונית של מניותיה במסגרתה גייסה כ-603 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-3.0 מיליארד שקל. נציין שביום המסחר הראשון המנייה טיפסה בשיעור של כ-10%.
חברת הנדל"ן מגידו ביצעה הנפקה ראשונית לציבור של מניות וכתבי אופציה הניתנים למימוש למניות במסגרתה גייסה כ-181 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-703 מיליון שקל. זו החברה השביעית השנה אשר ביצעה הנפקה דו שלבית והפכה מחברת איגרות חוב לחברת מניות. ביום המסחר הראשון שלה המניה טיפסה בשיעור של כ-30%.
חברת הנדל"ן דלק ישראל נכסים ביצעה הנפקה ראשונית של מניות לציבור במסגרתה גייסה כ-173 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-835 מיליון שקל. זו החברה השמינית השנה אשר ביצעה הנפקה דו שלבית והפכה מחברת איגרות חוב לחברת מניות. ביום המסחר הראשון שלה המניה טיפסה בשיעור של כ-8%. בנוסף, חברת הנדל"ן אמות גייסה כ-515 מיליון שקל בהנפקה לציבור של מניות.
חברת סקופ העוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות גייסה כ-150 מיליון שקל בהקצאה פרטית של מניות.
בנוסף, קרן רנט איט העוסקת בנדל"ן מניב בישראל, ביצעה רישום למסחר לראשונה למסחר של מניותיה לפי שווי של 338 מיליון שקל, ללא גיוס מהציבור, ותהפוך מחברת אג"ח לחברת מניות.
בשוק איגרות החוב הממשלתיות, איגרות החוב הצמודות עלו בשיעור ממוצע של כ-0.2% ואילו איגרות החוב הלא צמודות ירדו בשיעור ממוצע של כ-0.4%. מדד תל גוב-צמודות 15+ ירד בשיעור של כ-0.6%, ומדד תל גוב שקלי 10+ ירדה בשיעור של כ-1.6%.
בשוק איגרות החוב הקונצרניות, איגרות החוב הצמודות עלו בשיעור ממוצע של כ-0.3%, ואיגרות החוב הלא צמודות ירדו בשיעור של כ-0.3%. מדד תל בונד-צמודות 5-15 עלה בשיעור של כ-0.3%, ומדד תל בונד-שקלי 5-10 ירד בשיעור של 0.3%.
איגרות החוב הקונצרניות הצמודות עלו בשיעור גבוה יותר מאיגרות החוב הצמודות הממשלתיות והביאו לצמצום במרווח הסיכון. איגרות החוב הקונצרניות הלא צמודות ירדו פחות מהירידות באיגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות וגם כאן נרשם צמצום במרווח הסיכון.
התשואה לפדיון של איגרת החוב הממשלתית השיקלית ל-10 שנים עלתה מעט החודש והיא עומדת על כ-4.28% בהשוואה לכ-4.25% בסוף יוני. במקביל גם תשואת איגרת החוב האמריקאית ל-10 שנים עלתה ועומדת כעת על 4.35% בהשוואה ל-4.22% בסוף חודש יוני. עלייה זו הושפעה גם מהחלטת הבנק המרכזי בארה"ב להותיר את הריבית ללא שינוי.
התבססותה של איגרת החוב הישראלית במרווח ברור מתחת לאיגרת החוב האמריקאית מלמדת על ירידה בסיכון המיוחס למדינת ישראל.
מחזור המסחר הממוצע היומי (בבורסה ומחוצה לה) באיגרות החוב הממשלתיות הסתכם בכ-3.2 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-3.3 מיליארד שקל בחודש יולי 2024, ובהשוואה למחזור יומי ממוצע במחצית הראשונה של 2025 שהסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל.
מחזור המסחר (בבורסה ומחוצה לה) באיגרות החוב הקונצרניות הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, גבוה מהמחזור ביולי 2024 שהסתכם בכ-1.0 מיליארד שקל, וגבוה עם המחזור במחצית הראשונה של שנת 2025 שהסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל.
מכירות מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל הסתכמו החודש בכ-32 מיליארד ע.נ. (מזה כ-14 מיליארד שקל ע.נ. במק"מ לפדיון בעוד 3 חודשים, וכ-18 מיליארד שקל ע.נ. לפדיון בעוד שנה). גיוסי החוב מהציבור ע"י האוצר הסתכמו בכ-12.6 מיליארד שקל, כ-78% מהסכום גוייס באג"ח שקלי וכ-22% מהסכום גוייס באג"ח צמוד מדד. כמו כן, 63 חברות גייסו החודש בבורסה בהנפקות לציבור ובהצעות פרטית סך של כ-17.8 מיליארד שקל.
המגייסת הגדולה החודש היא בנק מזרחי טפחות שגייס 4.5 מיליארד שקל באיגרת חוב שיקלית, איגרת חוב מסוג COCO ובנע"מ. בנוסף, חברות הנדל"ן גייסו החודש חוב בהיקף של כ-7.7 מיליארד שקל.
ארבע חברות איגרות חוב חדשות גייסו החודש סך מצטבר של כ- 1.2 מיליארד שקל: אמריקן אקוויטי העוסקת בנדל"ן מניב בחו"ל, גייסה כ-525 מיליון שקל; קסטלן נדל"ן העוסקת במתן הלוואות גישור מגובות במשכנתא ראשונה על נכסי נדל"ן בארה"ב, גייסה כ-440 מיליון שקל; ג'י טי נדל"ן העוסקת ביזמות, פיתוח, הקמה וניהול של נכסים מסחריים בישראל, גייסה כ-132 מיליון שקל; פרשקובסקי גרופ העוסקת בתחום הבנייה למגורים ולמשרדים בישראל, ובנדל"ן מניב גייסה כ-60 מיליון שקל.
מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם בכ-132.0 אלף יחידות, נמוך בשיעור של כ-1% מהמחזור ביולי 2024 שעמד כל כ-132.7 אלף יחידות, ונמוך בשיעור של כ-9% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של שנת 2025 שעמד על כ-144.5 אלף יחידות.
באופציות החודשיות המחזור היומי הסתכם בכ-71.2 אלף יחידות, נמוך בשיעור של כ-7% מהמחזור של יולי 2024 שעמד על כ-76.4 אלף יחידות, ונמוך בשיעור של כ-15% מהמחזור הממוצע היומי במחצית הראשונה של שנת 2025 שעמד על כ-83.8 אלף יחידות.
באופציות השבועיות המחזור היומי הסתכם בכ-60.7 אלף יחידות, גבוה בשיעור של כ-8% מהמחזור של יולי 2024 שעמד על כ-56.3 אלף יחידות, וגבוה בשיעור מזערי מהמחזור הממוצע היומי במחצית הראשונה של שנת 2025 שעמד על כ-60.5 יחידות.
באופציות על מט"ח המחזור היומי הסתכם בכ-29.0 אלף יחידות, נמוך בשיעור של כ-33% מהמחזור של יולי 2024 שעמד על כ-43.1 אלף יחידות, ונמוך בשיעור של כ-40% מהמחזור היומי במחצית הראשונה של שנת 2025 שעמד על כ-48.6 אלף יחידות.
באופציות על מניות ועל מדדי ת"א-125 ות"א בנקים המחזור הממוצע היומי הסתכם בכ-21.9 אלף יחידות, נמוך בשיעור של כ-13% מהמחזור של יולי 2024 שעמד על כ-25.1 אלף יחידות וגבוה בשיעור של כ-37% מהמחזור היומי במחצית הראשונה של שנת 2025 שעמד על כ-16.0 אלף יחידות.
בשוק קרנות הסל נסחרות כיום 465 קרנות סל. שווי השוק המצרפי שלהן הינו כ-197.0 מיליארד שקל, גבוה בכ-6.4 מיליארד שקלי לעומת השווי בסוף החודש הקודם שהסתכם כ-190.6 מיליארד שקל.
נכון להיום, נסחרות בבורסה בת"א 40 קרנות חוץ, ושווי החזקות הציבור המצרפי בקרנות החוץ בסוף יולי 2025, עמד על כ-18.0 מיליארד שקל, גבוה בכ-0.8 מיליארד שקל לעומת השווי הקודם שהסתכם בכ-17.2 מיליארד שקל.
ביולי 2025 בוצעו רכישות נטו של קרנות מחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) בהיקף של כ-5.0 מיליארד שקל, בהמשך לרכישות בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל בחודש הקודם, מתוכם: כ-4.3 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות מקומיים, בהמשך לרכישות נטו בסכום של כ-3.1 מיליארד שקל בחודש הקודם; מכירות בהיקף כ-0.1 מיליארד שקל של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בינלאומיים, בהמשך למכירות בהיקף של כ-0.9 מיליארד שקל בחודש הקודם.
כמו כן, כ-0.9 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים, בהמשך לרכישות נטו בהיקף של כ-0.2 מיליארד שקל בחודש הקודם; מכירות בהיקף זניח של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב בינלאומיים, בהמשך למכירות בהיקף נמוך בחודש הקודם; מכירות בהיקף של כ-0.1 מיליארד שקל מקרנות העוקבות אחר מדדים אחרים.
ביולי 2025 הוזרמו לקרנות האקטיביות (קרנות פתוחות) כ-8.0 מיליארד שקל, בהמשך להזרמות בהיקף של כ-3.4 מיליארד שקל בחודש הקודם, מתוכם: כ-2.5 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות, בהמשך להזרמות בהיקף של כ-2.0 מיליארד שקל בחודש הקודם; כ-2.0 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות במניות בארץ, בהמשך להזרמות בהיקף של כ-0.6 מיליארד שקל בחודש הקודם; כ-0.3 מיליארד שקל נפדו מהקרנות המשקיעות במניות חו"ל, בהמשך לפדיונות בסכום לא מהותי בחודש הקודם.
עוד ב-
כמו כן, כ-4.0 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בארץ, בהמשך להזרמות בהיקף של כ-0.8 מיליארד שקל בחודש הקודם; כ-0.2 מיליארד שקל נפדו מהקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל, בהמשך לפדיונות בהיקף דומה בחודש הקודם.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
