פרויקטים
"תנו לנו לעבוד": למה מיזמי התמ"א ברעננה נעים מהר יותר מתמיד?
המאמץ לייצר פתרונות דיור לדור הצעיר, ההתנגדות הגורפת לפרויקטים של חיזוקי ועיבוי, סוגיית החניה וההתערבות של המדינה. ראש העיר חיים ברוידא ועו"ד רן ברא"ז על מה שמניע ומה שמעכב את ההתחדשות העירונית – וגם: איך תיראה רעננה בעוד עשור?
במסגרת הוועדה המקומית – פודקאסט נדל"ן מבית אתר ice, מארחת מרב מילר את הדמויות המרכזיות שמעצבות את הענף לשיחה פתוחה על הנושאים החמים העומדים על סדר היום, ההתפתחויות והחידושים. הפרק החדש עומד בסימן רעננה – עיר איכותית ומבוקשת, שבה ההתחדשות העירונית כבר אינה סיסמה אלא מציאות בשטח.
על האתגרים והמהלכים, החסמים וההזדמנויות, נרחיב יחד עם שניים שמכירים את העיר ואת התחום מקרוב: חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה; ועו"ד רן ברא"ז, שותף מנהל במשרד לוי טילר, ברא"ז ושות' – המייצג בעלי דירות בפרויקטים במסגרת התחדשות עירונית, בין היתר ברעננה.
צפו בפרק המלא:
רעננה היא מהערים הבולטות בישראל בכל הנוגע לקידום היתרים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית – כך על פי דו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית המסכם את הפעילות בשנת 2024. כאשר ראש העיר נשאל על המדיניות שהוא מוביל, יש לו תשובה מגובשת. "קיבלתי החלטה שאין יותר תמ"א במסלול של חיזוק ועיבוי (תמ"א 38/1) אלא רק במסלול של הריסה ובנייה (תמ"א 38/2). המשמעות: הורסים את הישן ובונים חדש. זה טוב לתושבים וטוב לעיר".
"להתחדשות יש חשיבות גדולה גם בהיבט של מיגון מפני איומי טילים ורעידות אדמה – וזה חלק מהתפיסה שלי", מוסיף ראש העיר. "אנחנו צריכים כמה שיותר ממ"דים – זה מציל חיים. החלטנו לצמצם את פרקי הזמן להוצאת היתר מ-40 ל-20 חודשים, אנחנו עומדים בדברים האלה ואני שואף לצמצם עוד יותר. אני יכול לספר שברחוב שלי, רחוב לא גדול, יש עכשיו 9 פרויקטים של תמ"א. אני מקווה שתוך 6-5 שנים תהיה לנו רעננה שונה לחלוטין".
משרדו של עו"ד ברא"ז – לוי טילר, ברא"ז ושות' מייצג דיירים ביותר מ-150 פרויקטים ברחבי הארץ – ומהזווית שלו, הדברים נראים קצת אחרת: "ההעדפה לפרויקטים במסלול הריסה ובנייה מחדש על פני מסלול של חיזוק ועיבוי היא מובנת ורצויה", הוא מסביר. "עם זאת, הייתי מציע לשקול שוב את ההחלטה על ביטול גורף של תמ"א 38/1. צריך לתת לתושבים להתחדש ולהתמגן גם במקומות שאין כדאיות כלכלית לביצוע פרויקטים של תמ"א 38/2. אין לנו את הפריבילגיה לדאוג לרווחת החיים, כשעל הצד השני של המאזניים עומדים החיים עצמם".
את המורכבות העצומה שמסתתרת מאחורי כל פרויקט, ממחיש עו"ד ברא"ז בסיפור שהוא מביא מהשטח: "מדובר בפרויקט ברעננה שהתחיל לפני למעלה מ-10 שנים במסלול של חיזוק ועיבוי. עשינו מכרז ועוד מכרז, עד שהגיע יזם צעיר ואמר 'אני לוקח על עצמי את הפרויקט'. אחרי משא ומתן ממושך רתמנו את הדיירים לקדם את הפרויקט, עם פתרון חניה שיאפשר כניסה מצד אחד ויציאה מצד שני. בוקר אחד מתקשר היזם ואומר 'הבנתי שעשיתי טעות באופן הזה שבו תכננו את הפרויקט, ולנצח אני אזכר כיזם שיש לו פקק תנועה בתוך הבניין. אנחנו רוצים להתחיל מהתחלה ולתכנן את הפרויקט במסלול הריסה ובנייה מחדש'. זה דרש לעצור את הכול, לשכנע את הדיירים – אבל עשינו את זה: הפרויקט יוצא לפועל, עם דירות חדשות ופתרונות חניה ראויים".
בהמשך לכך, כשסוגיית החסמים עולה לדיון, לברוידא יש מסר ברור למקבלי ההחלטות בממשלה: "אחד הדברים שמדינת ישראל צריכה לעשות זה לתת לרשויות המקומיות לתפקד", קובע ברוידא. "אנחנו לא זקוקים לבייביסיטר בוועדות המחוזיות. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה: אנחנו לא צריכים את אלה שנמצאים למעלה – הם לא יודעים ולא מכירים את השטח. בקורונה ובמלחמה הוכיחו הרשויות המקומיות שהן אלו שמחזיקות את המדינה. תנו לנו לעבוד".
"הילדים ידברו יוונית"
אחד הדגלים הבולטים שמניף ברוידא עם כניסתו ללשכת ראש העיר בסוף העשור הקודם, הוא המאבק על הדור הצעיר: "מה שקרה ברעננה היה דבר שלא יעלה על הדעת. במשך שנים כמעט ולא נבנו בעיר דירות 3 חדרים, רק 4 חדרים ומעלה. הפער במחיר? קרוב למיליון שקלים. זוג צעיר שרצה להגיע לדירת 3 חדרים ברעננה – לא הגיע, כי לא היה היצע. מידרנו את הצעירים. אם לא נותנים לדור הצעיר אפשרות לחיות פה, עושים את הטעות הכי גדולה. הייתי לאחרונה בקפריסין וראיתי משפחות ישראליות. הילדים שלהם ידברו יוונית לא עברית, הם לא יחזרו לישראל. כואב לי הלב".
אחד הדגלים הבולטים שמניף ברוידא עם כניסתו ללשכת ראש העיר בסוף העשור הקודם, הוא המאבק על הדור הצעיר: "מה שקרה ברעננה היה דבר שלא יעלה על הדעת. במשך שנים כמעט ולא נבנו בעיר דירות 3 חדרים, רק 4 חדרים ומעלה. הפער במחיר? קרוב למיליון שקלים. זוג צעיר שרצה להגיע לדירת 3 חדרים ברעננה – לא הגיע, כי לא היה היצע. מידרנו את הצעירים. אם לא נותנים לדור הצעיר אפשרות לחיות פה, עושים את הטעות הכי גדולה. הייתי לאחרונה בקפריסין וראיתי משפחות ישראליות. הילדים שלהם ידברו יוונית לא עברית, הם לא יחזרו לישראל. כואב לי הלב".
"בפרויקטים של התחדשות ברעננה, אנחנו מחייבים בכל מתחם, לבנות שליש דירות קטנות", מבהיר ברוידא. "זה הביא תנופה אדירה של זוגות צעירים שהגיעו לעיר, ואפשר לראות את זה במספר גני הילדים שנבנו בשמים האחרונות ברעננה. מעבר לזה אנחנו מקדמים עירוב שימושים ודירות סטודיו לצעירים באזור התעשייה. אני גם שמח שאחרי מאבק מול המדינה ורמ"י, הצלחנו להכניס גם את בני רעננה לתוכנית 'מחיר מטרה'. אנחנו בונים שכונה של 6,500 דירות לצעירי רעננה וכבר הייתה הגרלה ראשונה".
מרעננה אל הים
אם ברוידא מדבר על הצעירים, עו"ד ברא"ז שם את הפוקוס על המבוגרים. החקיקה אמנם ביקשה לייצר פתרונות ייעודיים עבור האוכלוסייה הקשישה במיזמי התחדשות עירונית – אלא שהחזון מתקשה להתיישר עם המצב בשטח. "אחד הדברים הבסיסיים שצריך לשנות, זה הגדרת גיל הקשיש", מפרט עו"ד ברא"ז. "היום גיל הקשיש נבדק במועד חתימת הדייר הראשון על הסכם פינוי-בינוי. כמו שכולנו יודעים, תהליכים כאלה לוקחים בין 10-8 שנים ולעיתים הרבה יותר. כך למשל דייר שנכנס לתהליך בגיל 69, יידרש לפנות את דירתו בגיל 80 – זה אבסורד שזועק לשמיים. אנחנו שומעים על הכוונה לשנות את החקיקה, ואני מקווה שזה יקרה וכמה שיותר מהר".
אם ברוידא מדבר על הצעירים, עו"ד ברא"ז שם את הפוקוס על המבוגרים. החקיקה אמנם ביקשה לייצר פתרונות ייעודיים עבור האוכלוסייה הקשישה במיזמי התחדשות עירונית – אלא שהחזון מתקשה להתיישר עם המצב בשטח. "אחד הדברים הבסיסיים שצריך לשנות, זה הגדרת גיל הקשיש", מפרט עו"ד ברא"ז. "היום גיל הקשיש נבדק במועד חתימת הדייר הראשון על הסכם פינוי-בינוי. כמו שכולנו יודעים, תהליכים כאלה לוקחים בין 10-8 שנים ולעיתים הרבה יותר. כך למשל דייר שנכנס לתהליך בגיל 69, יידרש לפנות את דירתו בגיל 80 – זה אבסורד שזועק לשמיים. אנחנו שומעים על הכוונה לשנות את החקיקה, ואני מקווה שזה יקרה וכמה שיותר מהר".
במבט קדימה, לפחות בגזרת רעננה, משדרים השניים אופטימיות. "רעננה תהיה עיר חדשה על כל המשתמע מכך", מצהיר ראש העיר. "עם רחובות חדשים וארכיטקטורה חדשה, יש לה את כל הפוטנציאל. אנחנו ננסה גם להגיע אל הים". ועו"ד ברא"ז מסכם: "רעננה תהיה תל אביב קטנה".
לכל הפרקים של הוועדה המקומית לחצו כאן
(בשיתוף ice פרויקטים)
