השוק
אחרי רווח של 2,344%: ילד הפלא של וול סטריט מהמר נגד ה-AI
בגיל 23 בלבד, חוקר לשעבר ב-OpenAI הפך הון של 225 מיליון דולר לאימפריה של 5.5 מיליארד דולר בתוך כשנה. כעת, בזמן שהעולם חוגג את מהפכת ה-AI, הוא יוצא נגד הזרם עם שורט מפלצתי של 7.46 מיליארד דולר נגד ענקיות השבבים כמו אנבידיה - וההימור שלו להמשך מפתיע לא פחות
בחור בן 23, שסיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה היוקרתית כמצטיין המחזור בגיל 19, מפוטר בנסיבות מסתוריות מענקית הבינה המלאכותית OpenAI. בתגובה, הוא מקים קרן גידור שהופכת הון התחלתי של 225 מיליון דולר ללא פחות מ-5.5 מיליארד דולר בתוך כשנה בלבד - תשואה מטורפת של מעל 2,000%.
עכשיו ילד הפלא מהמם שוב את השווקים: אותו צעיר, שכבר מנהל היום חשיפה מנייתית של 13.67 מיליארד דולר, החליט לפתע ללכת נגד הזרם עם פוזיציות שורט עצומות בשווי 7.46 מיליארד דולר - דווקא נגד ענקיות השבבים והחומרה של תעשיית ה-AI שכולם משקיעים בהן, כמו אנבידיה אנבידיה ו-AMD.
הכירו את לאופולד אשנברנר - האיש שחזה את צוואר הבקבוק של ה-AI, שיגע את עמק הסיליקון עם מניפסט ויראלי, וכעת מהמר שהעתיד לא נמצא בשבבים, אלא אצל כורי הביטקוין. הנה הסיפור המלא על עלייתו המטאורית והמהלכים הדרמטיים שלו.
אשנברנר נולד בגרמניה בשנת 2002 ועבר לארצות הברית כנער. המוח האנליטי החריג שלו הוביל אותו לסיים את לימודיו בקולומביה כמצטיין המחזור בגיל 19 בלבד.
משם הדרך ל-OpenAI הייתה קצרה, והוא צורף לצוות ה-Superalignment - היחידה היוקרתית שתפקידה היה לוודא שמערכות בינה מלאכותית עתידיות, בעלות יכולות על אנושיות, יפעלו בצורה בטוחה ולא יסכנו את האנושות. במהלך תקופה זו, הוא גם בלט כשהזהיר מפני הסכנה שסין תגנוב מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית.
אולם, ביוני 2024 דרכו בחברה הגיעה לסיומה והוא פוטר בנסיבות שעד היום לא התבררו במלואן. במקום להיעלם מהעין הציבורית, אשנברנר פרסם מיד חיבור/מניפסט באורך של כ-165 עמודים בשם "Situational Awareness: The Decade Ahead" (מודעות מצבית: העשור שלפנינו). החיבור הפך לוויראלי בן לילה והציג שלוש טענות מהפכניות:
בינה מלאכותית כללית תגיע כבר סביב שנת 2027 ותוכל לבצע את רוב העבודה הקוגניטיבית שמבוצעת על ידי בני אדם, סופר-אינטליגנציה (Superintelligence) תושג עד שנת 2030, ברגע שהמערכות יוכלו לשפר את עצמן. ולבסוף - החסם האמיתי של ה-AI הוא פיזי, לא אלגוריתמי: צוואר הבקבוק יהיה תשתית - חשמל, מרכזי נתונים ואחסון, שיהפכו למשאב בעל חשיבות אדירה.
אשנברנר העריך שהביקוש לחשמל בארה"ב למרכזי נתונים עשוי להכפיל את עצמו עד 2030. המניפסט הזה לא נשאר רק באקדמיה - הוא הפך בתוך חודשים לתזת ההשקעות של הקרן החדשה שלו.
מעט מאוד צעירים בני 22 מצליחים לגייס הון מוסדי, אבל הרקע והחזון של אשנברנר משכו כמה מהשמות הגדולים בעמק הסיליקון. הוא גייס 225 מיליון דולר של הון התחלתי מבכירים כמו נאט פרידמן (לשעבר מנכ"ל GitHub), דניאל גרוס, ומייסדי חברת Stripe, האחים קוליסון. כך נולדה הקרן Situational Awareness LP.
אשנברנר השתמש בהון הזה כדי להשקיע ב"שכבה הפיזית" של הבינה המלאכותית - אנרגיה ותשתיות, תוך שהוא מתעלם במכוון מחברות תוכנה שעלולות להיפגע מהמהפכה. ההשקעות הממוקדות שלו הניבו פירות מדהימים: השקעה בחברת SanDisk (אחסון וזיכרון) שהפכה לשם הלוהט בוול סטריט עם זינוק של מעל 3,000% בשנה האחרונה, והשקעה ב-Bloom Energy (תאי דלק לגיבוי חשמל) שזינקה בשנה האחרונה בלבד בכ-1,200%.
באמצעות ריכוז הפוזיציות וזרם של משקיעים חדשים, הקרן הפכה את אותם 225 מיליון דולרים לחשיפה מנייתית של כ-5.5 מיליארד דולר עד תחילת 2026 - תשואה פנומנלית של כ-2,344% שהפכה אותו לסיפור הצלחה היסטורי בוול סטריט.
אשנברנר הרוויח ביושר את תשומת הלב של המשקיעם בוול סטריט, ועכשיו הוא ביצע שורה של מהלכים שפשוט מהממים את השוק.
לקראת הרבעון הראשון של 2026, כשהקרן כבר מנהלת חשיפה מנייתית כוללת של 13.67 מיליארד דולר, אשנברנר עשה את המהלך המפתיע והנועז ביותר שלו עד כה. בזמן שכל העולם מסתער על מניות השבבים שמתדלקות את ה-AI, ילד הפלא פתח פוזיציות שורט (באמצעות אופציות Put) בשווי בלתי נתפס של 7.46 מיליארד דולר נגד השחקניות הגדולות ביותר בתחום.
כלומר - אשנברנר מהמר שכמה ממניות ה-AI הגדולות והמוצלחות ביותר של השנים האחרונות הגיעו לשיא, ושבקרוב הן יתחילו לרדת.
כמה מההימורים הגדולים שלו כוללים את אנבידיה עם אופציות מכר (Put) בשווי של כ-1.56 מיליארד דולר, תעודת הסל של VanEck לסמיקונדקטורים עם פוזיציית שורט של למעלה מ-2 מיליארד דולר. ברודקום ואורקל עם פוזיציות של מעל מיליארד דולר כל אחת, וכמה מאות מיליוני דולרים בכל אחת מכמה חברות נוספות כמו ASML, אינטל, AMD - שנשחבת לאחת המתחרות הבולטות של אנבידיה, ו-TSMC.
המהלך הזה מלמד שאשנברנר לא הפסיק להאמין בבינה מלאכותית, אלא שהוא מזהה תמחור מוגזם, אולי אפילו בועה, במניות החומרה והשבבים המסורתיות, בדומה למשקיעים בולטים אחרים כמו מייקל ברי, שכבר הימר בעצמו נגד אנבידיה בסוף 2025.
השאלה שנשאלת היא אם אשנברנר מהמר נגד השבבים, איפה הוא כן שם את הכסף? התשובה המדהימה של אשנברנר היא חברות לכריית ביטקוין.
אשנברנר מזרים הון עתק לחברות כמו IREN, Core Scientific, Riot Platforms, CleanSpark, Bitfarms ועוד. מדוע? כי חברות אלו מחזיקות בדיוק בשני המשאבים שאשנברנר טען במניפסט שלו שיהיו הנדירים ביותר בעשור הקרוב: מגה-וואטים של חשמל זול המחובר לרשת הגיבוי, ושטחי נדל"ן ענקיים למרכזי נתונים.
אותן חברות עוברות כעת תהליך הסבה - במקום להשתמש בחשמל רק כדי לכרות קריפטו, הן משכירות את התשתית שלהן עבור עומסי העבודה והאימון של ה-AI. מבחינת אשנברנר, מי שמחזיק בתשתית החשמל והקירור, יחזיק את המפתח האמיתי (והרווחי ביותר) למהפכת הבינה המלאכותית.
עוד ב-
זוהי התגלמות התיאוריה כולה של אשנברנר - במקום לקנות את "אתי החפירה" (השבבים) שכבר מתומחרים ביוקר, ילד הפלא רוכש את הגישה ל"מכרות" (החשמל), מהלך שעשוי למצב אותו כמשקיע הגדול ביותר של דורו, או כמי שהימר בגדול מדי ונכווה - והכל הרבה לפני גיל 30.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
