ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר ביום שישי בראיון לערוץ 10, כי הוא מתכוון לבחון שימוש בבלוקצ'יין כאלטרנטיבה למערכת הבנקאית בתרחיש של סנקציות בינלאומיות נרחבות על ישראל. "כן", ענה נתניהו בתשובה לשאלה, "זו אחת מהדרכים. וביקשתי כבר להכין תוכנית לזה". 

בנוגע לסנקציות על ישראל אמר נתניהו בראיון: "בטח שאני חושש. צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת. ואתה יודע מה היא. אתה יודע מה זה המטבעות הדיגיטליים, וגם על זה אני עובד. ויש גם דברים אחרים". 

רוסיה והסנקציות 

זו הפעם הראשונה שבה נתניהו את הקריפטו כדרך להתמודד עם סנקציות כלכליות בינלאומיות. שתי מדינות שנאלצו ללכת במסלול הזה בשנים האחרונות הן דווקא רוסיה ואיראן.

רוסיה התמודדה עם סנקציות בינלאומיות רחבות לאחר הפלישה לאוקראינה ב-2022, לרבות הגבלות על בנקים רוסיים וניתוק חלקם ממערכת SWIFT. בתגובה רוסיה ניסתה לפתח מערכות תשלומים חלופיות, תוך הרחבת השימוש במטבעות שאינם דולר ובחינת שימוש בקריפטו בעסקאות בינלאומיות.

רוסיה רצתה לדלג על תשלום דרך שרשרת של בנקים מתווכים, ולהעביר נכסים דיגיטליים ישירות בין ארנקי קריפטו. אבל, היכולת להעביר תשלום עדיין לא פותרת את הבעיה, אם הספקים מסרבים לקבל אותו ולהמיר למטבע מקומי שלהם. 

ביולי 2026 רוסיה עיגנה בחקיקה את האפשרות של יצואנים ויבואנים לבצע תשלומים חוצי גבולות בקריפטו, אך המשיכה לאסור שימוש בו לתשלומים בתוך המדינה. חברות נפט רוסיות השתמשו בביטקוין, אתריום ומטבעות יציבים  (Stable Coins) כדי לקבל תשלומים בעסקאות עם סין והודו, אך הקריפטו עדיין ייצג חלק קטן מסחר הנפט הרוסי.

איראן והסנקציות 

איראן, אם אנחנו באמת רוצים ללמוד ממנה משהו, היא מקרה מתקדם יותר של שימוש בקריפטו כחלק ממערכת פיננסית מקבילה. על פי חברת ניתוח הבלוקצ'יין Chainalysis, היקף הפעילות באקוסיסטם הקריפטו האיראני הגיע לכ-7.78 מיליארד דולר ב-2025.

להערכת Chainalysis, כתובות הקשורות למשמרות המהפכה קיבלו במהלך אותה שנה יותר מ-3 מיליארד דולר במטבעות דיגיטליים. הפעילות נקשרה, בין היתר, למכירת נפט, לרכש ציוד ולהעברת כספים לגורמים הנתמכים בידי איראן. 

עם זאת, גם המעבר החלקי לקריפטו לא הפך את כלכלת איראן לבטוחה יותר. בספטמבר 2026 דווח כי חברת Tether תמכה השנה בהקפאת מטבעות USDT הקשורים לאיראן בשווי מצטבר של כמעט 550 מיליון דולר.
 
לא בצורה גורפת, אבל הלחץ הכלכלי על ישראל כבר בעיצומו. מה כבר קרה בפועל? סנקציות מסחריות כבר נכנסו לתוקף: הולנד אוסרת מ-22 בספטמבר ייבוא, קנייה ומכירה של מוצרים מההתנחלויות. מדובר באיסור מחייב, לא רק בהצהרה פוליטית. בריטניה מובילה הרחבה של הסנקציות, והכריזה בספטמבר על צעדים נגד יבוא מההתנחלויות ונגד חברות המספקות שירותים להרחבתן. חלק מהצעדים עדיין מצריכים חקיקה, המתוכננת לחודשים הקרובים. צרפת וקנדה הודיעו על כוונות דומות.

עם זאת, האיחוד האירופי עדיין לא פועל כגוש אחד נגד ישראל. המדינות החברות באיחוד חלוקות בנוגע להרחבת הסנקציות. האיחוד הוא שותף סחר גדול של ישראל, עם סחר בסחורות בהיקף של כ-50 מיליארד דולר בשנת 2025.

בראייה לעתיד ניתן יהיה לבחון את התממשות תרחיש הסנקציות הנרחב באמצעות שלושה מדדים:

1. החלטות של בנקים זרים על קשריהם עם בנקים ישראליים.
2. מגבלות על מימון חברות ישראליות.
3. עלויות גיוס החוב של ישראל בשווקים הבינלאומיים.

עוד לפני כן, ביום שלישי הקרוב, ישראל הולכת לבחירות ואולי נתחיל לקבל מושג איזו ממשלה תתמודד עם התרחיש המטריד הזה. 

כך או כך, בנק ישראל התלהב פחות מההצעה של ראש הממשלה: "״מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות. 

עוד ב-

לא נתניהו ולא איזנקוט: המהלך היחיד שיפתור את המשבר בשוק הנדל"ן

לכתבה המלאה

הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השליליות על המשק. נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו".