האם ההורים בישראל עומדים לשלם ביוקר ואין להם אפילו מושג על כך? יפה בן דוד, מזכ״לית הסתדרות המורים דיברה על כך בכנס שנה אחרי הסכם ישראל – לבנון: החינוך כמקרה מבחן של הצפון, שנערך באקדמית גורדון לחינוך.

בין היתר טוענת בן דוד: ״משרד החינוך צריך להקטין את ההתערבות ההורית בבתי הספר. הורים לא צריכים להיכנס לבתי הספר, אל הכיתה ולצעוק על המורים, נדאג שהורים ייכנסו לבתי הספר רק לאחר תיאום מול הנהלת בתי הספר והגנים, לא נאפשר יותר שיח עם המורים בווטסאפ שלא בשעות העבודה''.

עוד היא מאיימת על הסנקציות שיוטלו על מי שיטרידו את מנוחת המורים אחרי זמן עבודתם: ''ההורים איבדו את הסמכות ההורית שלהם, ומוציאים את הקושי שלהם על המורים, נדאג להטיל סנקציות- משרד החינוך צריך להיכנס לאירוע״.

אגב  מאז ההסכם ועד שנת תשפ"ד עלה השכר הממוצע למשרה מלאה בכ-16% והשכר החציוני בכ-18%. כיום עומד השכר הממוצע למשרה מלאה על 16,622 שקל, והשכר החציוני על 15,135 שקל. בהשוואה בינלאומית, היחס בין שכר המורים לשכר הממוצע במשק בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD.

לצד העלייה בשכר, אחת ממטרות הסכם 2022 הייתה לשפר את שכרם של המורים המתחילים. הסכם זה (יחד עם ההסכמים שלפניו) אכן הביא לשיפור מסוים, אך עדיין ניתן לזהות פערים משמעותיים בין המורים הצעירים לוותיקים. 

עוד ב-

המורה מהצפון שלחה הודעות מטרידות לתלמיד: "אני מכורה אלייך"

לכתבה המלאה

היחס בין שכר מורים בתחילת דרכם לבין שכר מורים ותיקים עמד ב-2023 על 45%, לעומת 41% בשנת 2020 - פער גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD, שם היחס עומד על 61%. בנוסף, מורים חדשים משתלבים לרוב במשרות חלקיות בלבד - בשנה הראשונה שיעור המשרה הממוצע עומד על 65%, ובשנה השנייה על 77%, ורק לאחר שנים רבות הם מגיעים להיקף משרה מלאה.