השוק
פסגות: זו ההפתעה הגדולה בכלכלת ישראל אחרי המלחמה מול איראן
בית ההשקעות פסגות ערך סקירה כלכלית בה נגע בנאום המפתיע של פאוול וכנס ג'קסון שהביא לעליות בשווקים, ולהנתונים המפתיעים של המשק הישראלי אחרי המלחמה מול איראן. וגם: פעילות הסחר של ישראל, שוק העבודה וענף הבינוי
בית ההשקעות פסגות ערך אתמול (שני) סקירה כלכלית בנוגע למספר נושאים, במרכזם: הנאום המפתיע של ג'רום פאוול בכנס ג'קסון הול שהיה מפתיע לטובה והקפיץ את השווקים, ועל ההתאוששות המפתיעה של הכלכלה הישראלית מהמלחמה מול איראן.
הכנס השנתי של הפד בג'קסון הול הוא באופן מסורתי אירוע שבו בפד מאותתים למשקיעים על שינוי כיוון בתפיסה או במדיניות. באופן כמעט מפתיע, גם השנה הנאום של פאוול בכנס היה כזה שמאותת על שינוי תפיסה וזאת כמעט ורק בשל נתוני התעסוקה שהתפרסמו בתחילת החודש והיו קיצוניים יחסית.
האם במקרה שבו דו"ח התעסוקה האחרון היה רק קצת פחות גרוע הנאום של פאוול היה שונה? כן. בוודאות. האם מדיניות הפד בשנה הקרובה הייתה שונה במקרה כזה? כנראה שלא. כך או כך, השווקים אהבו מאוד את הנאום של פאוול וזאת למרות שהפחתת הריבית בספטמבר תומחרה גם כך בהסתברות גבוהה עוד לפניו (כ-70%).
גם הפרוטוקול של החלטת הריבית האחרונה של הפד שהראה שהוועדה המוניטארית ניצית יותר מכפי שהמשקיעים העריכו (ההחלטה נתפסה כהחלטה יונית בזמנו לאור זה שהיו 2 חברים שרצו להפחית ריבית) לא שינה את הציפיות להפחתה בספטמבר, בעיקר בגלל שלכולם ברור שאחרי דו"ח התעסוקה של יולי הפרוטוקול כבר לא רלוונטי. באותו אופן, גם המתקפה של טראמפ על הפד בכלל ועל חברת הוועדה המוניטארית, ליסה קוק, בפרט לא ממש השפיעה על המשקיעים.
כפי שהדברים נראים, גם במקרה של קוק אין לטראמפ אפשרות ריאלית לפטר אותה כאשר בנוסף, יש בוועדה 12 חברים וכרגע רק 3 מהם טראמפיסטים. אז למה התגובה לנאום הייתה כזו משמעותית? כנראה שבגלל שרוב המשקיעים העריכו שהנאום של פאוול יהיה פרווה כמו רוב הנאומים שלו בשנה האחרונה. למה פאוול בחר, בניגוד למנהגו, לומר דברים באופן כל כך נחרץ?
חלק מזה כנראה בגלל שהוא ידע שעם התמחור בשווקים הסיכון לאכזבה היה גבוה, גם בנאום שאין בו אמירות משמעותיות. האם פאוול משפיע על השווקים או שהשווקים משפיעים על פאוול? בואו נאמר שאם היינו אנשי שיווק היינו קוראים לזה "מערכת הוליסטית".
מעבר לכך, משפט המפתח של פאוול בנאום היה זה: "לאור העובדה שהמדיניות הנוכחית היא מצמצמת, תרחיש הבסיס והשינוי שחל במאזן הסיכונים עשויים להצדיק שינוי מדיניות". במשפט זה פאוול למעשה מציין שני שינויים בתפיסה של הפד – הראשון הוא לגבי מצב המדיניות הנוכחית והשני הוא לגבי מאזן הסיכונים. בעוד שעיקר תשומת הלב היא למאזן הסיכונים (מיד נפרט) לא כדאי להתעלם מהחלק שמתייחס למצב המדיניות הנוכחית.
מכיוון שבריבית הריאלית לא היה שינוי מהותי מאוד בחודשים האחרונים, המשמעות המיידית היא שבפד מעריכים שרמת הריבית הנייטרלית נמוכה יותר מכפי שהעריכו קודם לכן. לשינוי כזה יכולים להיות מספר גורמים וביניהם הערכות לפוטנציאל צמיחה איטי יותר, ירידה בביקוש להשקעות הון, האטה בפריון או מדיניות פיסקאלית מצמצמת ועודף ביקוש לאג"ח ממשלתיות. אם בפד מניחים כעת שרמת הריבית הנוכחית היא מצמצמת הם כנראה לא קונים אחת או יותר מהבטחות הבחירות של הנשיא.
בכל נוגע למאזן הסיכונים, דו"ח התעסוקה של יולי הביא את הפד כנראה לחשוב שוב על שוק העבודה והסיכונים בו גם בהסתכלות קדימה. כפי שפאוול ציין – "הסיכונים להרעה בשוק העבודה מתגברים" – הערכה שלא מתבססת רק על הדו"ח האחרון. עוד לפני הדו"ח של יולי כ-80% מהמשרות שהתווספו למשק האמריקאי ב-12 החודשים האחרונים התווספו ממודל הלידה/מוות של ה-BLS ולא מהסקרים.
מודל זה מנסה להעריך את הגידול הטבעי במספר העסקים ואת הביקוש לעובדים שגידול זה מייצר אבל מאז הקורונה הוא כנראה די משובש. מעבר לכך, הסקר הרבעוני של שוק העבודה (QCEW) שהנתונים שלו מגיעים באיחור משמעותי מראה שקצב גידול המשרות נמוך בהרבה ממה שהדו"ח החודשי מראה. מדי שנה נתוני התעסוקה מתעדכנים לאחור בעזרת הסקר הזה ולמרות שעד העדכון הבא יש עוד זמן (תחילת 2026), בספטמבר יפרסמו ב-BLS אומדן ראשוני שצפוי ללמד על עדכונים כלפי מטה.
אם לכל זה נוסיף את העובדה שדו"ח משקי הבית, דו"ח שהוא תנודתי ולכן פחות נותנים לו תשומת לב אך הוא גם חוזה טוב יותר נקודות פיתול במגמה, מלמד על גריעה של משרות משוק העבודה ולא על תוספת כמו דו"ח המעסיקים אז ניתן להסיק שבפד מתחילים לחשוש מכך שהסיכונים אכן מוטים לכיוון שוק העבודה.
חששות אלו הביאו את פאוול לומר שגם אם המכסים ייצרו אינפלציה מצד ההיצע הסיכויים שזו תהפוך לאינפלציה מצד הביקוש הם נמוכים ולכן גם הסיכון של המכסים פחת. לכן, בשורת התחתונה, נדמה שרק דו"ח תעסוקה טוב במיוחד או נתוני אינפלציה גבוהים מדי עשויים לשנות את דעתו של הפד.
המלחה עם איראן נשארה מאחור: במהלך המלחמה מול איראן רשמנו כי במידה ויהיה מדובר במערכה קצרה יחסית, הפגיעה הכלכלית גם היא תהיה קלה יחסית. אומנם בשבוע שעבר ראינו חלק מההשפעה בהתכווצות התוצר ברבעון השני, אך יתר הנתונים שפורסמו במהלך השבוע מצביעים על כך שזה לא יהיה המצב בחצי השני של השנה.
הנתונים משוק העבודה בחודש יולי דומים מאוד לנתונים כפי שהיו בחודש מאי. שיעור התעסוקה עלה חזרה ביולי ל-60.8% (כמו במאי), אחרי שירד ל-60.6% ביוני. שיעור האבטלה עלה ל-3.1% אחרי הירידה החדה ל-2.7% ביוני, עשירית האחוז גבוה יותר מנתון מאי. גם שיעור האבטלה הרחבה, זה שלוקח בחשבון גם את כל הנעדרים זמנית ממקום עבודתם, חזר לרמה ערב המלחמה מול איראן כאשר ירד ל-3.5% (3.4% במאי) מ-9.2% ביוני. מאוחר יותר היום יתפרסם הדיווח המלא על שוק העבודה ואז יהיה אפשר לבחון כיצד ההתאוששות ניכרת גם ברמה הענפית.
גם בצד הביקוש לעובדים נרשמה התאוששות כאשר מספר המשרות הפנויות עלה ל-141.9 אלף, גידול של 1,200 משרות ביחס למאי, אחרי שנתון יוני ירד ל-132 אלף בלבד. עיקר ההתאוששות הגיעה מענף המסחר שם ישנו גידול עקבי במספר המשרות הפנויות מרמה של כ-16.5 אלף ב-2023 ל-22.2 אלף בחצי הראשון של 2025.
גם בענף הבינוי ישנה מגמה דומה, כשכמות המשרות הפנויות הממוצעת גדלה מכ-14.3 אלף לפני המלחמה לכ-21.4 אלף בחצי הראשון של השנה. לעומתם כמות המשרות הפנויות בענפי השירותים נשארת "תקועה" סביב ממוצע של 81.6 אלף משרות מאז 2024.
גם פעילות הסחר של ישראל חזרה למגמה שלה מתחילת השנה. יצוא הסחורות הסתכם ב-17.1 מיליארד ש"ח ויבוא הסחורות הסתכם ב-30.4 מיליארד ש"ח. לצורך ההשוואה – ביוני נרשמה פגיעה בשני הצדדים של המאזן כשהיצוא ירד ל-12.6 מיליארד והיבוא ל-23.4 מיליארד אך במצטבר מתחילת השנה היצוא ירד רק ב-7.4 מיליארד ש"ח לעומת התקופה המקבילה אשתקד (121 מיליארד לעומת 128.4) והיבוא גדל ב-3.4 מיליארד ש"ח (195.1 מיליארד לעומת 191.7).
בפילוח גיאוגרפי היצוא לארה"ב רשם ירידה של 7.5% בשלושת החודשים האחרונים (במושגים שנתיים) לעומת גידול של 2.9% ביבוא. המגמה הזאת הפוכה כשמסתכלים על סין, שם נרשם, לאחר ירידה חדה לאורך המחצית השנייה של 2024, גידול של 28.5% ביצוא בשלושת החודשים שהסתיימו ביולי לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. המגמה המדאיגה ביותר נצפית בשינוי מול אירופה.
היצוא למדינות האיחוד האירופי, אשר דומה בהיקפיו ליצוא לארה"ב, רשם ירידה של 22.5% בחודשים מאי-יולי, וזה בהמשך לירידה של 31.5% בחודשים פברואר-אפריל. היצוא לכלל אירופה ירד ב-5% אחרי ירידה של 16.7% בפרקי הזמן האלו. עם זאת היבוא מאירופה, שגדול פי 3 מהיבוא מסין ופי 5.5 מהיבוא מארה"ב, עלה ב-17.1% במאי-יולי אחרי עליה של 2.9% בפברואר-אפריל.
נתוני יצוא השירותים שפורסמו השבוע מתייחסים לחודש יוני ומראים שבתחום זה הפגיעה במהלך "עם כלביא" הייתה מינימלית. סך יצוא השירותים (מנוכה עונתיות) הסתכם ב-6,945 מיליוני דולר ומהווה גידול של 1.9% לעומת חודש מאי. גם בפילוח יותר מעמיק ניכר שעיקר הפגיעה ביצוא השירותים מגיעה מיצוא שירותי התיירות אשר התכווצו ב-14.1% בעוד יצוא השירותים העסקיים (ללא שירותי תיירות, תחבורה, ביטוח, ממשלה וחברות הזנק) גדל ב-3.5% כאשר הגידול ביצוא של ענפי ההייטק בלבד גדל ב-4.6%.
עוד ב-
עם זאת צריך לקחת בחשבון שמתחילת השנה נרשמת מגמה שלילית ביצוא השירותים – כלומר שהגידול ביוני לא מפצה על הפגיעה בפעילות מתחילת השנה. עיקר הפגיעה מגיעה דווקא לא מהחודש האחרון, אלא מירידה חדה ביצוא שירותי ההייטק של 6.6% (כ-330 מיליון דולר) במאי ושל 2.3% (117 מיליון דולר) בפברואר, ושל 21.6% ביצוא שירותי תיירות במאי (כ-60 מיליון דולר).
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
