אמש (חמישי 30.10.25) נערך בתל אביב הפורום הכלכלי אפריקה–ישראל בהשתתפות מאות בני אדם, ביוזמת מכון ישראל–אפריקה, קבוצת וואלופ (Valop), מכון הייצוא ומשרד עורכי הדין הרצוג.  בין המשתתפים שגרירי אתיופיה, אנגולה, דרום סודאן וזמביה בישראל, אנשי עסקים בכירים, דיפלומטים, חברות טכנולוגיה, אנרגיה, חקלאות ובריאות. הכנס עסק בחיזוק הקשרים הכלכליים והמדיניים בין ישראל למדינות אפריקה ובהזדמנות האסטרטגית לחדש את מעורבותה של ישראל ביבשת, דווקא בתקופה של שינוי גאופוליטי רחב ומאבקי השפעה בין מעצמות.  

במהלך הפורום נאם פרופ’ יוג׳ין קנדל, יו״ר הבורסה לניירות ערך ואמר: “אם נשקיע היום באפריקה חצי ממה שהשקענו שם בשנות ה־50, נוכל לחולל שינוי עצום. ישראל הצעירה של אז הבינה שאפריקה היא שותפה טבעית. היום, במציאות משתנה, יש לנו הזדמנות נדירה לחזור לשם עם ידע, טכנולוגיה ויכולת השפעה שלא היו לנו אז.”

פרופ' יוג'ין קנדל, צילום: נועם מטרי

עוד אמר פרופ' קנדל: "באפריקה של היום הקו בין אוונגליסטים לאיסלאמיסטים הוא דק מאוד. יש ואקום של השפעה כלכלית, תרבותית ותודעתית. האיסלם הראדיקלי מבין זאת ופועל גם באפריקה, לא רק בקמפוסים בארה״ב ומנסה להחזיר את אפריקה למאבק מול המערב. ישראל חייבת שלא לתת לזה לקרות, אסור לנו להיות שאננים, אחרת נמצא את עצמנו באותו מצב כמו באקדמיות בארצות הברית.”

בהקשר ההשקעות של מדינת ישראל ביבשת אפריקה התייחס פרופ' קנדל: "השקעה באפריקה איננה רק מהלך כלכלי אלא מהלך אסטרטגי וביטחוני לישראל. כל דולר שנשקיע היום בבניית תשתיות, ידע וקשרים באפריקה הוא השקעה ישירה ביציבות ובביטחון של מדינת ישראל שנים קדימה.”  

שירי פיין גרוסמן, מנכ"לית מכון ישראל אפריקה: "ישראל יכולה לעשות שינוי אדיר באפריקה בהשקעה יחסית נמוכה. האקוסיסטם שנבנה בישראל בשנים האחרונות צריך להתרחב גם לאפריקה ולייצר שותפות שורשית. דווקא עכשיו, שנתיים אחרי מלחמה שפגעה גם ביצוא הישראלי, יש לנו הזדמנות משמעותית לחזק את מעמדה של ישראל בעולם, דרך יחסים הדוקים עם מדינות אפריקה השונות. זאת דרך השקעות משמעותיות, ייצוא הטכנולוגיות והמוח הישראלי לאפריקה המוביל לWIN WIN לכולם.

שירי פיין, צילום: נועם מטרי

הכנס עסק בהזדמנויות הכלכליות המשמעותיות של החברות הישראליות ביבשת, בין היתר בתחומי האנרגיה המתחדשת, חקלאות חכמה, תשתיות דיגיטליות, תעשייה מתקדמת, סייבר ועוד. למרות הפוטנציאל הגובר במדינות שמתחת לסהרה באפריקה, פחות מ-1% מהיצוא הישראלי באפריקה, זאת לפי נתוני מכון היצוא לשנת 2024. חמש המדינות המובילות באזור הן דרום אפריקה (כ-235 מיליון דולר), אחריה גאנה (כ-70 מיליון דולר), ניגריה וקניה (כ-50 מיליון דולר) ורואנדה (כ-30 מיליון דולר).

האזור שמתחת לסהרה באפריקה מונה כמעט 1.3 מיליארד תושבים והאוכלוסייה צפוייה את עצמה עד 2050, כאשר כבר ב-2040 מחצית מאוכלוסיית הצעירים בעולם תחיה שם. שיעור הצמיחה הכלכלית צפוי לעמוד השנה על 4% ו-4.3% בשנה הבאה – כאשר רואנדה ואתיופיה צפויות אף להגיע ל-7% השנה, טנזניה (6%) וקניה (4.8%).

הביקושים והמחסור בתשתיות באפריקה עצום: על פי נתוני קרן המטבע העולמית, רק 43% מהאפריקנים עם גישה לחשמל, רק כמחצית עם גישה לכבישים סלולים, רק 6% בלבד מהאדמה החקלאית תחת השקיה, כמעט שליש מהאוכלוסייה חיה על פחות מ-2.15 דולר ליום מעל 140 מיליון אנשים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור, כמעט 1 מכל 8 תושבים באיזור. נתונים אלו יוצרים ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיות חכמות בתחומי חקלאות, תקשורת, מים ובריאות.

מדינות המפרץ זיהו את הפוטנציאל ביבשת הדרומית, המסייע להן למצוא גיוון כלכלי מעבר לנפט והגבירו את השקעותיהן באפריקה בעשור האחרון כך שהפכו לשחקנים כלכליים משמעותיים באזור. איחוד האמירויות השקיעה כ-60 מיליארד דולר והפכה למשקיע הזר הרביעי בגודלו באפריקה, סעודיה השקיעה 25 מיליארד דולר וקטאר 7 מיליארד דולר.

עוד ב-

הבורסה לניירות ערך מסכמת את חודש אוקטובר: המדדים שוברים שיאים

לכתבה המלאה

אפריקה זקוקה להון ולטכנולוגיה, מדינות המפרץ מגוונות את השקעותיהן והמוח הישראלי מייצר שילוב מנצח של הזדמנויות חסרות תקדים. פיתוח שותפות משולשת כזו עשויה להוביל את החברות הישראליות לשמש כגשר טכנולוגי בין הון המפרץ לצרכים האפריקניים.