שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט, ערך סקירה כלכלית בה התייחסות לשינוי תחזית הדירוג של ישראל על ידי S&P.

"חברת הדירוג S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל על A (חוב לטווח ארוך), אך שדרגה את התחזית מ"שלילית" ל"יציבה" – צעד חשוב המעיד על הפחתת הסיכון כלפי מטה, לראשונה מאז ה-7.10.23. ראשית, נציין כי לא קיים בשוק קונצנזוס אנליסטים רשמי ומפורסם לתחזית השינוי בדירוג /תחזית הדירוג של ישראל ע"י S&P.

יחד עם זאת, הודעת S&P על שדרוג תחזית הדירוג (outlook) הייתה חיובית יחסית להערכות שהיו במדיה לאי שינוי בתחזית ובדירוג. כמו כן, מדובר למעשה בשינוי חיובי ראשון (דירוג או תחזית) של חברת דירוג לגבי ישראל מאז פרוץ המלחמה.  

עיקרי ההודעה בקצרה: הגורם העיקרי לשינוי לפי S&P הוא הפסקת האש בעזה, כשלהערכת חברת הדירוג ההסכם עשוי להפחית את ההסתברות למתיחות גדולה יותר בעזה ובכלל באזור. בחברה מציינים כי המצב השתפר גם אם הפסקת האש תופר מדי פעם. 

חברת הדירוג מכירה בכך שהסיכונים הגיאו-פוליטיים שישראל מתמודדת עימם יישארו גבוהים וישנה אי וודאות לגבי תקציב 2026, על רקע הבחירות הקרבות. ניהול תקציבי זהיר מהצפוי והכנסות חזקות ממיסים סייעו לשיפור הציון בקטגוריית “הגמישות והביצוע הפיסקליים” (Fiscal Flexibility & Performance) – שעלתה לפי ההערכות מציון 5 ל-4 (כאשר 1 הוא הציון הטוב ביותר). שאר הקטגוריות – המוסדית, הכלכלית, המוניטרית והחיצונית – נותרו ללא שינוי.

בחברה הדגישו כי דירוג האשראי של ישראל נתמך בסקטור חיצוני חזק מאוד (כניסה מסיבית של מט"ח) על רקע סקטור הייטק חזק וגידול ברזרבות המט"ח של בנק ישראל גם בזמן מלחמה.

תחזיות כלכליות מעודכנות: צמיחה של כ-5% בשנת 2026. גירעון: מעט מתחת ל-6% תוצר ב-2025 וכ-4.8% ב-2026. יחס חוב-תוצר יישאר גבוה אך יציב יחסית וצפוי להגיע ל-67% עד 2028.  צויין כי מבנה החוב של ישראל חיובי מאוד (מוטה שקל, רובו לטווח ארוך).

מהו המצב היחסי של הדירוג בהשוואה לסיכון שמתמחר השוק? רמת ה CDS של ישראל בסוף השבוע (לפני הודעת S&P) עמדה על 73 נ.ב., לאחר ירידה מרמת שיא של כ-166 נ.ב. בתחילת אוקטובר 2024. 

רמת ה-CDS הזו דומה לעומאן (דירוג BBB- ע"י S&P), לא רחוק מרמת ה-CDS של סעודיה שהיא כ 67 נ.ב. (דירוג A+u, לא רשמי אך דומה ל+ A) ונמוך מאשר CDS  של מרוקו כ -82 (דירוג  BBB-). 

בכיוון הסתכלות אחר: בעוד שלישראל ,צ'ילה, לטביה וליטא יש אותו דירוג על ידי S&P - הרי שפרמיית ה-CDS של מדינות אלו היא באזור 58-60, בעוד שבישראל הפרמייה היא 73 נ.ב. , כלומר הערכת סיכון גבוהה יותר בשוק ה-CDS. 

נזכיר כי שוק ה-CDS תיקן לאחרונה חלק ניכר מהתמחור החלש שלו לגבי ישראל, בעוד שאף חברת דירוג עדיין לא שיפרה את הדירוג של ישראל. יחד עם זאת, חשוב לזכור כשגם המצב החמיר (עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל) - השוק הגיב באופן חד יותר מחברות דירוג, כך שבתמונה הנוכחית הכוללת- הדירוג הנוכחי של חברת S&P לגבי ישראל (בהשוואה למדינות אחרות) חיובי יותר מאשר תמחור השוק.

כך או כך, ההשפעה של הודעות הדירוג על השווקים מתונה מאוד (אם בכלל) ושוקי ההון נעים או מגיבים לאירועים הרבה לפני שינויים בדירוג או בתחזית של חברות הדירוג. להערכתנו בראיה קדימה יש פוטנציאל שיפור הן ברמת ה CDS של ישראל (לא בהכרח בקו ישר..) והן בדירוג של חברות האשראי.

עוד ב-

סוכנות הדירוג הגדולה אופטימית: שיפרה את תחזית האשראי של ישראל

לכתבה המלאה

עם וללא קשר לכך אנו מעריכים כי קיימת כדאיות כללית בהגדלת הרכיב הממשלתי בישראל על רקע הצפי שלנו להתחלת מחזור הפחתות ריבית בישראל, ההאטה באינפלציה, הצפי להתמתנות או לפחות אי גידול חד בגירעון והצפי להמשך ירידה ב-CDS של ישראל, תוך שיפור בפרמיית הסיכון המקומית. מניתוח שלנו עולה גם כי קיים פוטנציאל לא מבוטל לזרימת כסף לשוק האג"ח המקומי מחו"ל ומישראל".