השוק
הפתעה בנתוני הגירעון של אוקטובר - זה מה שקרה לראשונה מזה שנה
אחרי 12 חודשים של שיפור עקבי, הגירעון התקציבי חזר לעלות באוקטובר. האם זו תחילתה של מגמה מדאיגה? מה עומד מאחורי הקפיצה? ולמה המספרים של המלחמה עדיין מעוררים דאגה?
לאחר שנה של שיפור הדרגתי, הגירעון התקציבי של ישראל חזר לעלות. הנתונים שפרסמו החשב הכללי ומשרד האוצר מגלים כי באוקטובר 2025 הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 4.9% מהתוצר - עלייה של 0.2 נקודות אחוז לעומת ספטמבר. בשורה התחתונה: המדינה חיה עם "מינוס" של 102.5 מיליארד שקל.
המגמה החיובית שנמשכה במשך שנה שלמה, שבה הגירעון ירד בהדרגה מ-8.4% בספטמבר 2024, נעצרה באופן פתאומי. הנתונים מעוררים שאלות רבות: האם מדובר בתופעה חד-פעמית או בתחילתה של מגמה מדאיגה שתכריח את משרד האוצר לבצע הרחבת גירעון נוספת?
התפתחות הגירעון (משרד האוצר, החשב הכללי).
החודש עצמו היה קשה במיוחד. אוקטובר הסתיים בגירעון חודשי של 15.3 מיליארד שקל - גבוה בהרבה מאשתקד, שאז נרשם גירעון של 11.5 מיליארד שקל בלבד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 71.5 מיליארד שקל, נתון שמשקף את המחיר הכבד של המלחמה המתמשכת.
הנתונים החדשים מגלים תמונה מטרידה של עלויות המלחמה. האומדן הראשוני להוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומד כבר על 81.3 מיליארד שקל. מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, הוצאות הברוטו הצטברו ל-222.9 מיליארד שקל - סכום אסטרונומי שכולל גם 26.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים.
לצד הבשורות הפחות טובות, יש גם נקודות אור. הכנסות המדינה באוקטובר הסתכמו ב-43.4 מיליארד שקל, ומתחילת השנה ההכנסות הגיעו ל-457.5 מיליארד שקל - גידול מרשים של 14.8% לעומת אשתקד. גם הכנסות ממסים עולות בקצב חזק של 15.3%, מה שמעיד על פעילות כלכלית חזקה.
אולם הבעיה היא בצד ההוצאות. במקום לרדת, הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על 529 מיליארד שקל - גידול של 5.1% לעומת אשתקד, אם כי חשוב לזכור שרוב השנה המדינה הייתה מצויה במלחמה.
השאלה המרכזית שעולה מהנתונים היא האם המדינה חוזרת למסלול של גידול בגירעון. בשנת 2024 הגירעון הגיע לשיא של מעל 8% מהתוצר, והמאמץ התקציבי של האוצר היה לרדת מתחת ל-5%. עלייה של 0.2 נקודות אחוז אולי נראית קטנה, אבל היא עלולה להיות תחילתה של מגמה מסוכנת.
לצד זאת, עדכון תחזית התוצר בסוף אוקטובר - ירידה של 41 מיליארד שקל לכ-2,106 מיליארד שקל - גרמה לעלייה חשבונאית בשיעורי הגירעון. כלומר, חלק מהעלייה נובעת גם מהצטמצמות הכלכלה ולא רק מהוצאות גבוהות.
עוד ב-
השאלה הגדולה שתעסיק את משרד האוצר בחודשים הקרובים היא האם אפשר לעצור את המגמה הזו ולחזור למסלול הירידה, או שמא נדרשים צעדים נוספים - הגדלת מסים, קיצוץ בתקציבים, או לחלופין הרחבת תקרת הגירעון המותרת. בינתיים, הנתונים הללו מהווים אות אזהרה ברור לממשלה.
הכתבות החמות
.jpeg "מתי כספי בוכה, צילום: אלון לוין")
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
