השוק

בנק דיסקונט מעריך: זה מה שיעשה בנק ישראל עם הריבית במהלך 2026

עינת מאיר - הכלכלנית הראשית בבנק דיסרונט, ערכה סקירה כלכלית בה נגעה בין היתר בהתחזקות השקל מול הדולר ולצפי להורדות הריבית של בנק ישראל בהמשך 2026, והמגמה ההפוכה שנרשמת בכלכלת ארצות הברית

מערכת ice | 20/1/2026 7:05

עינת מאיר - הכלכלנית הראשית, מנהלת מחלקת מאקרו כלכלה בבנק דיסקונט, ערכה סקירה כללית בה התייחסה בין היתר להתחזקות השקל מול הדולר ולצפי להורדות הריבית של בנק ישראל בהמשך 2026, והמגמה ההפוכה שנרשמת בכלכלת ארצות הברית.

"נקודות עיקריות: בעולם: ארה"ב: הנתונים מצביעים על המשך התרחבות הכלכלה, ואומדן הפד של אטלנטה מצביע על צמיחה מהירה בשיעור של 5.3% ברבעון הרביעי. כיוון לעתיד: הנתונים מפחיתים את הסיכוי שהפד יפחית ריבית בחודשים הקרובים.

בישראל: הגירעון הממשלתי בשנת 2025 עמד על-4.7% מהתוצר, נמוך מהיעד של האוצר אולם, יעד הגירעון לשנת 2026 נותר מאתגר. השקל המשיך להתחזק למרות הפחתת הריבית והירידות המתונות שנרשמו בשבוע הקודם בנאסדק. כיוון לעתיד: בנק ישראל צפוי להמשיך להפחית ריבית.

ארה"ב: הנתונים הכלכליים שפורסמו מתחילת 2026 מצביעים על המשך התרחבות הכלכלה, ואומדן הפד של אטלנטה מצביע על התרחבות מהירה בשיעור של 5.3% ברבעון הרביעי. המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.6% בנובמבר וקבוצת הבקרה (הנתון שנכלל בחישוב התוצר ומנטרל מכירות כלי רכב, אנרגיה וחומריה בניה) מצביעה על עליה של 0.4%. הנתונים מצביעים על המשך התרחבות הצריכה הפרטית.

הייצור התעשייתי בדצמבר התרחב ב-0.4%, ונתוני נובמבר עודכנו מעלה לשיעור דומה, התפוקה התעשייתית התרחבה ב-0.2%, בהובלת התרחבות בתעשיות ציוד אלקטרוני, מתכות ותעופה. למרות השיפור בדצמבר, ברבעון הרביעי התכווץ הייצור התעשייתי ב-0.7%, לעומת התרחבות בשיעור של 2.8% ברבעון השלישי. לפי נתוני הייצור התעשייתי, מדיניות המכסים של ממשל טראמפ לא הביאה להסטת הייצור לארה"ב.

מדד המחירים לדצמבר עלה ב-0.3% וקצב האינפלציה השנתי עלה ל-2.7%, עם זאת, מדד הליבה הפתיע מטה ועלה ב-0.2%, ואינפלציית הליבה נותרה יציבה ברמה של 2.6%, השווקים חששו שההשפעה הממתנת של השבתת הממשל על מדד נובמבר, תוביל להאצה במדד דצמבר, אך הופתעו לטובה. האינפלציה צפויה להמשיך ולהתמתן במהלך 2026, בין היתר כתוצאה מהמתמנות קצב עליית השכר.

פתיחת החקירה כנגד נגיד הפד בתחילת השבוע, בדומה לאירועים גיאופוליטיים אחרים, לא השפיעה באופן משמעותי על השווקים. למרות שצעד זה נתפס כמהלך נוסף שנועד לערער את עצמאות הפד, כפי שציין הנגיד, שאמר בנוסף, כי החקירה נפתחה מכיוון שהנשיא טראמפ לא מרוצה מרמת הריבית.

אירופה: כלכלת גרמניה צמחה בקצב איטי של 0.3% ב-2025 לאחר שנתיים של התכווצות, הצריכה הפרטית התרחבה ב-1.4%, אך הייצוא וההשקעות התכווצו. עד כה התוכנית הממשלתית המרחיבה הכוללת גידול בהשקעות ובהוצאות הביטחון לא השפיעה על הכלכלה, והגירעון הממשלתי הצטמצם מ-2.7% ב-2024 ל- 2.4% ב-2025. עם זאת, התוכנית הממשלתית צפויה להאיץ את הצמיחה בשנה הקרובה, ולפי קונצנזוס האנליסטים הצמיחה צפויה להאץ ל- 1% ב-2026.

סין: היצוא הסיני התרחב בקצב שנתי של 6.6% בדצמבר, בעיקר כתוצאה מגידול ביצוא למדינות אסיה, שסופגות את היצוא שהיה אמור להגיע לארה"ב. ענפי היצוא העיקריים הם טכנולוגיה, מתכות נדירות וכלי רכב. היצוא הוא מנוע הצמיחה העיקרי של סין, לאור החולשה בביקוש המקומי. במקביל, נרשמה האצה בקצב גידול היבוא ל-5.7%, בעקבות גידול ביבוא אנרגיה ומתכות תעשייתיות, ככל הנראה כחלק מההתאוששות בפעילות במגזר התשתיות.

ישראל: מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2025 נותר ללא שינוי (0.0%), גבוה מהצפי (0.1%-). מחירי המזון (0.8%-) והחינוך והתרבות (0.9%-), הפתיעו מטה, מנגד, סעיפי התחבורה (0.6%+) והדיור (0.7%+), עלו יותר מהצפוי. סעיף הדיור רשם בדצמבר עליה שנתית של 3.7%, גבוה מהצפי והיה הגורם המרכזי שמנע את ירידת המדד. עלייה בשיעור של 4.6% נרשמה בשכר הדירה לשוכרים חדשים ועלייה של 3.0% עבור מחדשי חוזים. להערכתנו, האינפלציה צפויה להמשיך ולהתמתן, ותעמוד בעוד שנה על 1.7%.

המדד המשולב לדצמבר 2025 עלה ב-0.1%, ומשקף צמיחה בשיעור של 3% ברבעון האחרון של 2025, מעט נמוך מקצב הצמיחה ארוך הטווח של ישראל, אולם, זו התמתנות סבירה לאחר צמיחה מהירה בשיעור של 11.1% ברבעון השלישי. העלייה נתמכה בביצועים חזקים של שוק העבודה, רכישות בכרטיסי אשראי, הכנסות ממיסים ישירים ועקיפים, ושיפור משמעותי ביצוא הסחורות והשירותים, כולל מגזר התיירות. מנגד, נרשמה

חולשה בנתוני המסחר הקמעונאי וביבוא מוצרי צריכה בני קיימא, המעידים על התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית. הגירעון הממשלתי בשנת 2025 עמד על-4.7% מהתוצר, נמוך מהיעד של האוצר ומהגירעון ב-2024 שעמד על 6.9%. ההכנסות, רשמו גידול משמעותי בשיעור של 10.7% לעומת 2024, גבוה מהחזוי בתקציב, בנטרול שינוי חקיקה עלו ההכנסות ב-6.4%.

העלייה נתמכה בעליה מרשימה במיסוי הישיר (כ -9% ) בדגש על מסי חברות, לצד עלייה של כ-3% במיסוי העקיף המשקפת התרחבות הצריכה הפרטית. הוצאות הממשלה עלו ב- 4.8% לעומת 2024 בעקבות גידול בהוצאות המשרדים האזרחיים, ואילו הוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-1.8% לעומת שנת 2024, אך נותרו גבוהות מהתכנון המקורי.

למרות שהגירעון ב-2025 נמוך מהצפוי, יעד הגירעון לשנת 2026 נותר מאתגר, הממשלה אישרה יעד גירעון של 3.9% מהתוצר, אולם, הגירעון טרם אושר בכנסת ושמירה על מגמת ירידה תחייב משמעת תקציבית.

הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: אינפלציית הוצאות הצרכנים (22/1), מד מנהלי הרכש (23/1); גוש האירו: אינפלציה (19/1), מדד מנהלי הרכש (23/1); ישראל: סקר כוח אדם ( 19/1).

אג"ח ממשלתי בחו"ל: איתותים מצד הנשיא טראמפ לגבי המועמד לתפקיד הנגיד הובילו לעלייה בציפיות הריבית ובתשואות, מכיוון שמסתמן שהמועמד שנחשב לדובי יותר לא צפוי להתמנות לתפקיד. עם זאת, גם המועמד שנחשב למוביל כיום, צפוי לתמוך בהפחתת ריבית מהירה. אולם, היכולת של נגיד להוביל להפחתת ריבית מהירה יותר מוגבלת, ותלויה בהרכב הועדה המוניטרית. בשבוע האחרון עלו ציפיות הריבית לסוף 2026 מ-3.12% ל-3.18%, והשווקים מגלמים צפי לפחות משתי הפחתות ריבית עד סוף השנה, והתשואות לשנתיים ולעשר שנים עלו ב-6 נ"ב.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל: ציפיות הריבית המגולמות בשווקים נותרו יציבות במהלך השבוע ומצביעות על סיכוי של 50% להפחתת ריבית נוספת בפברואר, וצפי לשתי הפחתות נוספות במהלך השנה ל-3.27% בסוף השנה.

תשואות אג"ח ממשלת ישראל בשקלים נותרו יציבות לאחר הירידה החדה בשבוע הקודם, מנגד, התשואות הצמודות רשמו עליה, תוך עליה בשיפוע העקום. כתוצאה, נרשמה ירידה בציפיות האינפלציה, שנתמכה בתיסוף השקל.

עוד ב-

בנק דיסקונט מפתיע: זה מה שיקרה לריבית בישראל בשנת 2026

לכתבה המלאה

המרווח בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח ממשלת ארה"ב עומד על 35- נקודות, לעומת 29-, לפני שבוע, להערכתנו, המרווח יכול להיות נמוך יותר, לאור הפוטנציאל לרווחי הון באג"ח הממשלתי הארוך של ישראל.