השוק

משקיעים בענקית השבבים הזו? מנייתה זינקה בכ-60% בשנה האחרונה

הבנקים בישראל שבו לגייס חוב בחו"ל, זאת לאחר הנפקת אג"ח דולרית בהיקף של 6 מיליארד דולר. לפי הערכת הכלכלנים ובנק ישראל, האינפלציה תעמוד על 1.7%-2%. במקביל, ענקית השבבים הטייוואנית סיימה את שנת 2025 עם רבעון שיא והכנסות עתק
מערכת ice | 
מניות-אילוסטרציה AI (צילום shutterstock)
על פי הסקירה השבועית של חברת פסטרנק-שהם, הבנקים הישראלים חזרו לגייס חוב בחו"ל וזאת לאחר שבתחילת ינואר מדינת ישראל ביצעה הנפקת אג"ח דולרית בהיקף של 6 מיליארד דולר.
שני נתונים בהנפקה הזו היו קריטיים עבור הבנקים: הראשון הוא ביקושי היתר, שעמדו על פי שישה מההיצע. השני, והחשוב יותר, הוא מרווחי הסיכון. המדינה שילמה מרווחים של 90 עד 125 נקודות בסיס מעל אג"ח ממשלת ארה"ב - מרווחים נמוכים באופן יחסי המצביעים על נכונות המשקיעים הזרים לחזור ולהשקיע בחוב ישראלי.
איזה אג"חים הבנקים הנפיקו?
לאומי ביצע את הנפקת ה-Covered Bond הראשונה של בנק ישראלי בחו"ל. מדובר באגרות חוב שמגובות בתיק משכנתאות ספציפי. מדובר במבנה מעניין המאפשר ללאומי להתנתק בחלקו מסיכון המדינה.
בעוד שדירוג האשראי של ישראל עומד על A או Baa1, האג"ח הספציפיות האלו קיבלו דירוג של AA מינוס ו-Aa3. זהו פער משמעותי לטובה. התוצאה בשטח: לאומי גייס 750 מיליון אירו במרווח נמוך מאוד של 0.68% מעל ריבית הבנצ'מארק האירופית. זו עלות גיוס זולה, שמשקפת ביטחון גבוה של המשקיעים בתיק הנכסים, גם תחת תרחישי קיצון.
בנק הפועלים - גיוס קלאסי של חוב בכיר בהיקף גדול. הבנק גייס 2 מיליארד דולר ב-2 סדרות:
סדרה ל-3.5 שנים במרווח של 120 נקודות בסיס.
סדרה ל-7 שנים במרווח של 135 נקודות בסיס.
כשאנחנו משווים את המרווחים האלו לבנקים אזוריים אחרים בעולם, אנחנו רואים תמחור שמשקף חזרה לנורמליות. המשקיעים מתמחרים את בנק הפועלים כסיכון יציב, כמעט ללא פרמיית מלחמה חריגה מעבר לפרמיית המדינה.
בנק מזרחי גייס במכשיר הון מסוג Tier 2. זהו מכשיר עם רמת סיכון גבוהה יותר למשקיע, שכולל מנגנון מחיקת חוב במקרה קיצון ולכן, הריבית הייתה גבוהה יותר כ-5.83%, המייצגת מרווח של 2.4% מעל אג"ח ארה"ב. 
מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר נותר ללא שינוי - בהתאם לתחזית. שנת 2025 מסתיימת עם אינפלציה של 2.6% - בתוך היעד של בנק ישראל. הסעיף הבולט במיוחד במהלך החודש היה הארחה, נופש וטיולים שירד ב-11.9%.
הכלכלנים ובנק ישראל מעריכים כי האינפלציה בשנת 2026 תעמוד על 1.7%-2%. בדיוק במרכז היעד של בנק ישראל מה שיאפשר לו להמשיך ולהוריד את הריבית, ייתכן ובקצב גבוה מאשר מחלקת המחקר צופה (3.5% בסוף השנה).
נשיא ארה"ב לא נח והשבוע הוא הטיל פצצה כלכלית: תקרה של 10% על ריבית כרטיסי אשראי, החל מה-20 בינואר. למה זה משמעותי? כי האמריקאי הממוצע משלם ריבית של יותר מ-20%, ולפעמים אפילו 30%. טראמפ קורא לזה "עושק" ומנסה להגביל את הריבית. המנכ"לים של ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ מזהירים שזה לא יעבוד. 
למה? לבנק עולה כסף לגייס כסף נגיד באזור ה-3.75%. תוסיפו לזה עלויות תפעול, והכי חשוב הסיכון שמישהו לא יחזיר את ההלוואה. אם מכריחים אותם לגבות מקסימום 10%, הם טוענים שהם פשוט יפסידו כסף על כל לקוח בסיכון אשראי שאינו נמוך. התוצאה הצפויה - קיפאון באשראי. מי ייפגע? דווקא האנשים שטראמפ רוצה לעזור להם אלו עם דירוג האשראי הנמוך, שלא יקבלו כרטיס בכלל ויידחפו לידיים של השוק האפור.
ענקית השבבים הטייוואנית, TSM פרסמה את דו"חות הרבעון הרביעי שלה לשנת 2025. נתחיל עם המספרים היבשים: TSMC סיימה את שנת 2025 עם רבעון שיא. ההכנסות ברבעון הרביעי זינקו ב-26% בהשוואה לשנה שעברה והגיעו ל-33.3 מיליארד דולר. זה לא רק מספר יפה, זה עקף את תחזיות האנליסטים ואת התחזיות של החברה עצמה.
שיא נוסף חדש הוא הרווחיות: החברה הציגה רווח גולמי של 62.3% זה אומר שהמפעלים שלהם עובדים בתפוקה מלאה, שהם הצליחו לשפר את יעילות הייצור, ושבגדול – הם יכולים לגבות איזה מחיר שהם רוצים, והלקוחות משלמים.
מה מניע את כל זה? התשובה ברורה: AI. הביקוש לשבבי בינה מלאכותית עצום וההכנסות מתחום ה-HPC צמחו ב-48% השנה והיוו 55% מכלל ההכנסות של החברה ברבעון. 
החלק החשוב הוא בתחזיות: החברה הודיעה שבשנת 2026 היא מתכננת להוציא על ציוד והקמת מפעלים סכום דמיוני של בין 52 ל-56 מיליארד דולר לעומת כ-41 מיליארד דולר ב-2025. 
למה זה חשוב? כי TSMC היא חברה שמרנית ולא מהמרת. אם הם מתחייבים להוציא 56 מיליארד דולר על ציוד חדש, זה אומר דבר אחד: יש להם ודאות גבוהה בקשר לגידול בהזמנות.
הם יודעים שהחברות הגדולות עומדות בתור ודורשות עוד ועוד שבבים. זה גם אומר שחברות כמו ASML ההולנדית, שמייצרת את המכונות, ו-Applied Materials האמריקאית, הולכות לראות הרבה מאוד כסף.
יש גם זווית ישראלית: חלק מהתקציב הזה מיועד למה שנקרא "אריזה מתקדמת" (Advanced Packaging). היום, שבב AI הוא לא רכיב אחד, אלא מערכת מסובכת של שבבים המודבקים יחד. 
זה תהליך יקר ומורכב שדורש המון בדיקות. מי מרוויח מזה? חברות כמו קמטק (Camtek) ו-נובה (Nova) הישראליות. בנק אוף אמריקה כבר סימן את החברות האלו כמומלצות, כי ככל שהשבבים נהיים מורכבים יותר (כמו במעבר ל-2 ננומטר), הצורך במכונות המדידה של נובה ובדיקות האיכות של קמטק רק עולה.
איפה הסיכון? המניה של TSMC כבר זינקה בכ-60% בשנה האחרונה, יש אנליסטים שטוענים שהמחיר כבר מגלם הרבה מהטוב הזה, למרות שרובם עדיין נותנים המלצת "קנייה" חזקה ורואים פוטנציאל לעליות נוספות.
לצד זאת, יש גם את הסיכון הגיאופוליטי. המתח בין סין לטייוואן הוא עננה שמרחפת תמיד. בנוסף, ההתרחבות של TSMC לארה"ב (אריזונה) היא יקרה יותר ומורידה את שולי הרווח, למרות שהחברה מצליחה לפצות על כך ביעילות במקומות אחרים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה