השוק
הבנקים בישראל חוגגים: זה הסכום ששילמתם להם ב-2025
בעוד שר האוצר סמוטריץ' מאיים להכפיל את המס על הבנקים ל-30%, נתוני הפיקוח חושפים: הבנקים גבו מיליארדים בעמלות ממשקי הבית ב-2025. מה יקרה למתווה ההטבות של 3 מיליארד שקל שהובטח לציבור?
הבנקים בישראל מצאו עצמם בלחץ כפול: מצד אחד הם ממשיכים לגבות מיליארדי שקלים בעמלות מהציבור, ומצד שני הם מתמודדים עם איום של מיסוי כבד במיוחד שעלול להגיע ל-30%. בין שני הכיוונים האלה, משקי הבית הישראליים מוצאים את עצמם משלמים את המחיר.
לפי הדוח התקופתי של הפיקוח על הבנקים שהוגש השבוע לוועדת הכלכלה של הכנסת, הבנקים גבו במחצית הראשונה של 2025 כ-3.1 מיליארד שקל בעמלות ממשקי בית ועסקים קטנים בלבד. מדובר בסכום משמעותי שממשיך לעלות: היחס בין סך ההכנסות מעמלות לסך הנכסים עלה מ-0.69% ל-0.71%, בעיקר בזכות גידול בהכנסות מניירות ערך ומעסקים גדולים.
אבל הנתון שמדבר ישירות לכיס של כל ישראלי הוא הממוצע החודשי: משק בית ממוצע שילם 31.5 שקל בחודש עבור ניהול חשבון עובר ושב והחזקת כרטיס חיוב, לעומת 29.1 שקל בשנת 2024. זה אולי נשמע לא הרבה, אבל כשמכפילים את זה במיליוני משקי בית - המספרים הופכים להיות אסטרונומיים.
למידע החדש שהתווסף בדוח יש משמעות נוספת: בפעם הראשונה פורסמו נתונים על חברות כרטיסי האשראי, שגבו ברבעון השני של 2025 כ-0.6 מיליארד שקל נוספים מהציבור. הפיקוח על הבנקים מנסה להתמודד עם הסוגיה באמצעות רפורמות, כמו קביעת מחיר מקסימלי לעמלת כרטיס חיוב מיידי ופישוט מנגנון החיוב בחשבונות עו"ש.
כעת נכנס לתמונה המתח עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמבקש להטיל מס של 15% על "רווחים עודפים" של הבנקים לשנים 2026-2030. הבעיה? זה יפר את המתווה שהושק במרץ 2025, שלפיו הבנקים התחייבו לחלק 3 מיליארד שקל בהטבות לציבור תמורת הגנה מפני מיסוי נוסף. עד כה שולמו רק 1.15 מיליארד שקל מתוך הסכום המובטח.
התגובה של הבנקים הייתה ברורה: הם רומזים שעשויים לבטל את המתווה. סמוטריץ', מצדו, לא השאיר מקום לפרשנות: "אם הטבות לצרכנים יבוטלו, אני אכפיל את המס מ-15% ל-30%", הגיב סמוטריץ'.
עבור משקי הבית, התמונה מורכבת: אם המתווה יבוטל - ההטבות שהובטחו ייעלמו. אם הבנקים ישלמו מס כפול (המתווה והמס החדש ביחד) - הם עשויים להעביר את העלויות האלה ללקוחות בצורת עמלות גבוהות יותר. ואם המס יוכפל ל-30% - הנטל הכספי על המערכת הבנקאית יהיה כה גבוה שקשה לתאר תרחיש שבו הציבור לא ירגיש את ההשלכות.
בנק ישראל, שבנה את המתווה עם סעיף יציאה למקרה של "שינוי משמעותי כמו קידום תהליכי מיסוי במקביל", נמצא במצב לא נוח. הוא לא צפוי ללחוץ על הבנקים להמשיך במתווה, אך גם לא יבטל אותו באופן רשמי. בינתיים, הבנקים ממתינים זה לזה - אף אחד לא רוצה להיות הראשון שמודיע על ביטול ההתחייבויות.
עוד ב-
התוצאה היא חוסר וודאות שמשאיר את הציבור הישראלי בעמימות מלאה: האם העמלות ימשיכו לעלות? האם ההטבות המובטחות יתממשו? ובסופו של דבר - מי באמת ישלם את המחיר של המתח הזה בין משרד האוצר לבין המערכת הבנקאית?
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
