ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון בנושא ניכויים משכרם של אנשי מילואים המועסקים בשירות המדינה שבוצעו בין מאי לספטמבר 2025. הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת שרון ניר, דבי ביטון וח"כים נוספים בעקבות פניות רבות של עובדים שדיווחו על קיזוזים בשווי עשרות אלפי שקלים, שבוצעו לאחר כניסתו לתוקף של מנגנון שכר חדש במאי 2025.

בדיון דווח כי הניכויים בוצעו באופן חד צדדי ותוך גביית סכומים גבוהים בפעימה אחת, בטענה ל'חובות' שנוצרו עקב טעויות חישוב של המדינה. "מדובר ברמיסה של זכויות עובדים. אסור שזה יקרה לאף ציבור ובטח שלא לאנשי המילואים שעזבו את ביתם, משפחתם ועבודתם כדי להתייצב פעם אחר פעם ולשרת את המדינה", אמרה ח"כ שרון ניר, מ"מ יו"ר הוועדה. עוד היא הוסיפה: "הם נסמכו על הכספים האלה, לא יתכן שבזמן שהם מסכנים את חייהם הם יחזרו הביתה ויגלו שמדינת ישראל פוגעת להם בפרנסה".

ח"כ דבי ביטון הביעה את כאבה נוכח הקיזוז המשמעותי שבוצע בשכרם של משרתי המילואים ואמרה: "הזעקה פה מסכמת את הכל, קשה לשמוע אדם ששירת את המדינה מאות ימים וצריך בסוף לחשוב על הסכום שהוא מכניס הביתה והאם איתו הוא יכול להתקיים. אני שואלת את האוצר - למה אתם מתחשבנים עם האנשים האלה ששמרו עלינו? פשוט תמחקו את החוב".

 שלומי קן דרור, המשמש כנציג משרד האוצר, הסביר בדיון כי הקיזוזים בוצעו משכרם של כ-700 עובדי מדינה כתוצאה מכניסה של מערכת שכר חדשה בינואר 2025: "החוק שעבר נסמך על נתונים מ-2023. כאשר ביצענו את העלייה לאוויר לא ידענו שהנתונים האלה יהיו נדרשים ליישום החוק, מה שגרם לקושי ליישם אותו במאי. לאחר מכן ניסינו כל חודש לטפל בבעיה ולא הצלחנו". עוד ציין כי לאור הנסיבות שנוצרו, המשרד העביר הנחיה להחזיר למשרתים כל חוב שקוזז כמקדמה, עד שימצא פתרון לבעיה שנוצרה ותבוצע בחינה מחדש של החובות.

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים: ״ההסדר החדש היה אמור לפתור בעיות של תשלום כפול, אבל בפועל נוצר בלאגן ואנשים קיבלו פתאום הודעה על חובות של עשרות אלפי שקלים. יש עובדים שקיבלו משכורת אפס למרות שהחוק מאפשר לגבות עד 25% מהשכר בגין חוב בכל פעם. למה אנשי מילואים מקבלים יחס כזה? גם אם ימצא שהם אכן חייבים כסף בגלל תשלומי יתר זה צריך להיעשות אחרת- עם הסבר לחישוב ופריסת תשלומים ראויה".

עו"ד מיכל אטינגר, ההסתדרות: "זאת שערורייה, הגיעו אלינו עשרות פניות ויותר. הסתדרות עובדי המדינה בקשר עם האוצר. יש מסה אדירה של עובדי רשות המיסים שהחליטו לנכות משכרם שלא כדין, זו עבירה על החוק וזה תמוה שהמדינה כמעסיק פועלת בצורה כזאת".

אליה מימון, שסיים לאחרונה את עבודתו בפרקליטות, שיתף בסיפורו האישי: ״שירתי מעל 260 ימים במילואים וההחלטה להירתם למען המדינה עלתה לי עשרות אלפי שקלים. נוצר לי חוב של 30,000 שקלים ונפגעו לי גם דמי האבטלה בשווי של עוד כ-30,000 שקלים. פניתי לרשויות, לחברי כנסת, ולשר האוצר, חלקם לא התייחסו, מאחרים קיבלתי תשובות כמו 'נהנית מההפקר'.

עוד ב-

תוספות שכר והטבות: מי יקבל מענק בסך 6,000 שקלים כבר החודש?

לכתבה המלאה

לקחת כסף בלי להתריע זה לא חוקי, ואני יודע שבערך 250 עובדים נפגעו רק במשרד המשפטים. אם הייתי יודע מראש על הקיזוז הייתי מתנהל אחרת. אולי עבור המדינה זה לא הרבה כסף אבל עבור אדם פרטי זה הרבה מאוד. יכול מאוד להיות שמהות החוק נכונה, שהיו אנשים שאכן הרוויחו מן ההפקר, אבל את איך שדברים נעשו והפגיעה שנוצרה בפועל חייבים לתקן".