השוק

תנובה, ארומה והבנקים: הרשימה השחורה של האו"ם מתרחבת

61 חברות וגופים נוספו למאגר של נציבות האו״ם לזכויות האדם, ובהם חברות ישראליות מוכרות מתחומי המזון, החקלאות, האנרגיה, התחבורה והפיננסים. המאגר המעודכן כולל 214 חברות מ-11 מדינות, לאחר ש-5 חברות הוסרו ממנו. גם Airbnb, Booking.com, Expedia, TripAdvisor ומוטורולה נותרו ברשימה

מערכת ice | 26/9/2026 19:10 עקבו אחרינו בגוגל

נציבות האו״ם לזכויות האדם פרסמה ביום שישי עדכון למאגר החברות והגופים שלדבריה מעורבים בפעילויות עסקיות הקשורות להתנחלויות הישראליות ב"שטח הפלסטיני הכבוש" כלשונה, ובהן יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. במסגרת העדכון נוספו 61 חברות, בעוד ש-5 חברות שהופיעו במאגר בעבר הוסרו ממנו. בסך הכול כולל המאגר כעת 214 חברות וגופים מ-11 מדינות, לעומת 158 בעדכון הקודם.

בין החברות הישראליות שנוספו למאגר נמצאות תנובה, נטפים, תעבורה, אפריקה ישראל, אלוני חץ, אנרג׳יקס וממן מסופי מטען. לצד החברות הללו נכללות גם חברות ועסקים הקשורים למותגים מוכרים, ובהם ארומה אספרסו בר, בורגראנץ׳, קפה ג׳ו, יקבי כרמל, אינגליש קייק ויקבי טפרברג. בעדכון מופיעות גם חברות מתחומי החקלאות, האנרגיה, התחבורה, הלוגיסטיקה ושירותים נוספים.

בין המצטרפות החדשות נמצאת גם אדמה, יצרנית חומרי הדברה ישראלית המשתייכת לקבוצת סינג׳נטה, וכן החברה הסינית ADAMA Ltd. בנוסף נוספו אלוני חץ, חברת הלוגיסטיקה הספרדית Salvat Logistica, Orbia המקסיקנית, המחזיקה ב-80% מנטפים, וכן משק אנרגיה, טראלייט, הגיחון, יקב פסגות, יקבי ירושלים ועיר דוד. גם הדקלאים, אגודת מגדלי התמרים הישראלית, נכללת מחדש במאגר לאחר שהוסרה ממנו בעבר.

המאגר כולל גם חברות בינלאומיות מוכרות שכבר הופיעו בו בעדכונים קודמים. בין היתר נותרו בו Airbnb, Booking.com, Expedia, TripAdvisor, Motorola Solutions ורשת התיווך RE/MAX. לצד אלה מופיעות חברות ישראליות נוספות שכבר נכללו במאגר, בהן הבנקים הפועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי טפחות, וכן בזק, סלקום, פרטנר, מקורות וחברות מתחומי התחבורה, הקמעונאות והתשתיות.

המאגר הוקם בעקבות מנדט של מועצת זכויות האדם של האו״ם ופורסם לראשונה בשנת 2020. הוא עודכן בהמשך בשנים 2023 ו-2025. במסגרת העדכון הנוכחי בחנה נציבות האו״ם 126 חברות מתוך 381 חברות שנותרו לבדיקה בעקבות הליך איסוף מידע קודם. מתוך 126 החברות שנבדקו, 61 נוספו למאגר, בעוד שהנציבות קבעה כי 5 חברות שהופיעו בו בעבר אינן מעורבות עוד בפעילויות מהסוג שנבחן ולכן הסירה אותן.

ההליך הנוכחי התמקד בין היתר בחברות הפועלות בתחומי החקלאות, התחבורה, האחסון, ניהול הפסולת, האנרגיה, המזון ושירותי האירוח. בעקבות פנייה ציבורית לקבלת מידע בשנת 2024 התקבלו בנציבות נתונים ומידע בנוגע ל-596 חברות. בדו״ח הקודם נבחנה קבוצה של 215 חברות, ובהן חברות שכבר נכללו במאגר, ובעדכון הנוכחי נמשכה בחינת החברות שטרם הושלכה הערכתן.

לראשונה כולל העדכון גם סיווג של החברות לפי אופי המעורבות שלהן, בהתאם ל"עקרונות המנחים של האו״ם בדבר עסקים וזכויות אדם". המסגרת כוללת 3 רמות של מעורבות: גרימה, תרומה וקשר ישיר. לפי הדו״ח, מתוך 214 החברות במאגר, 200 סווגו כמי שפעילותן תורמת להשפעות שליליות על הזכות להגדרה עצמית, ו-14 סווגו כמי שפעילותן קשורה ישירות להשפעות אלה. אף חברה לא סווגה בקטגוריית "גרימה".

תנובה, לפי הסיווג המופיע בעדכון, נכללת בקבוצה של 14 החברות שהוגדרו כבעלות קשר ישיר להשפעות השליליות שנבחנות בדו״ח. בנציבות הדגישו כי ההערכה מתמקדת בהשפעת הפעילות העסקית על הזכות להגדרה עצמית, ולא בכל ההיבטים האפשריים של זכויות האדם או בכל צורה אחרת של מעורבות.

לפי הדו״ח, הפעילויות שנבחנות במסגרת המאגר כוללות בין היתר אספקת ציוד וחומרים לבנייה ולהרחבה של התנחלויות ותשתיות הקשורות אליהן, אספקת ציוד מעקב וזיהוי, שירותי אבטחה, שירותים ותשתיות התומכים בתחזוקת ההתנחלויות, וכן פעילות בנקאית ופיננסית הקשורה לפיתוחן ולתחזוקתן. בין התחומים שנבחנים גם שימוש במשאבי טבע, לרבות מים וקרקע, פעילות הקשורה לפסולת וזיהום, וכן פעילויות כלכליות הנוגעות לשווקים הפלסטיניים.

בנוסף לחברות מסחריות, העדכון כולל 2 ארגונים ללא כוונת רווח הרשומים בארצות הברית: Friends of Ir David, עמותת ידידי עיר דוד האמריקנית, ו-HaYovel, ארגון נוצרי-אמריקני המסייע לחקלאים ישראלים ביהודה ושומרון. הכללת הארגונים האמריקניים עשויה להביא להתייחסות מצד וושינגטון. לפי הדיווחים, המשלחת האמריקנית בז׳נבה מקיימת התייעצויות לקראת הצגת הרשימה במועצת זכויות האדם ב-28 בספטמבר.

ארצות הברית מתנגדת לאורך השנים למאגר, וטענה כי הוא מפלה חברות הפועלות בישראל ועלול לשמש בסיס לצעדים של חרמות ומשיכת השקעות. עם זאת, עצם הכללת חברה או גוף במאגר אינה מהווה סנקציה או איסור על פעילותם.

נציב האו״ם העליון לזכויות האדם, וולקר טורק, אמר כי הדו״ח נועד להזכיר לחברות את האחריות המוטלת עליהן בתחום זכויות האדם ואת הציפייה מהן לבצע בדיקת נאותות כדי לוודא שאינן מעורבות בהפרות או בפגיעות בזכויות אדם. בדו״ח נקראו החברות למלא את אחריותן לכבד זכויות אדם בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים ולנקוט צעדים מתאימים במקרה של השפעות שליליות הקשורות לפעילותן.

בישראל דחו את העדכון. המשלחת הישראלית בז׳נבה הגדירה את המאגר "כלי פוליטי" ו"מנגנון מעוות", שלטענתה משמש לקידום מסע השמצה נגד חברות שלא ביצעו עבירה. בישראל טוענים עוד כי הרשימה מסמנת חברות הפועלות כחוק ועלולה לעודד צעדים כלכליים נגדן.

עוד ב-

שופרסל, אגד והבנקים בפנים: הרשימה השחורה של האו''ם נחשפת

לכתבה המלאה

הרשימה המלאה והעדכון הרשמי אמורים להיות מוצגים במועצת זכויות האדם של האו״ם ב-28 בספטמבר. במקביל, נציבות האו״ם ציינה כי עבודת הבחינה של חברות נוספות טרם הסתיימה, כך שהמאגר עשוי לעבור עדכונים נוספים בהמשך.