הציבור הישראלי ממשיך להזיז סכומי עתק מחשבונות העו"ש אל הפיקדונות, אך נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר מגלים שחלק ניכר מהכסף הגיע דווקא לאפיקים שמציעים ריבית נמוכה במיוחד. כ־14 מיליארד שקל הועברו לפיקדונות לתקופה שאינה עולה על חודש, ובהם פיקדונות שבועיים ויומיים, שבהם הריבית השנתית הממוצעת עמדה על 1.36% בלבד.

מדובר בכ־43% מהכספים שעברו מחשבונות העו"ש אל הפיקדונות. בתוך הקטגוריה הזאת בולט במיוחד היקף הכסף שנכנס לפיקדונות היומיים: הציבור הפקיד בהם בספטמבר כ־6.3 מיליארד שקל, אף שהריבית הממוצעת בהם הסתכמה בכ־0.67% בלבד.

הבחירה הזאת בולטת במיוחד כאשר משווים אותה לקרנות הכספיות. בעוד שהריבית השנתית הצפויה בקרנות אלה עומדת על 3.25%-3%, היקף הגיוסים שלהן הגיע לכל היותר לכ־4.6 מיליארד שקל, כאשר הנתון מבטא את הגידול בשווי נכסי הקרנות. המשמעות היא שהן משכו פחות משליש מהסכום שהגיע לפיקדונות הקצרים, למרות פער הריביות המשמעותי.

עם זאת, לא כל הכסף שהגיע לפיקדונות הסתפק בריבית נמוכה. כ־8.6 מיליארד שקל הופקדו לתקופה של חצי שנה עד שנה במסלול בריבית קבועה, שבו הריבית השנתית הממוצעת הגיעה ל־3.54%. סכום נוסף של כ־4.72 מיליארד שקל הופקד לתקופות שבין שנה לחמש שנים בריבית קבועה, עם תשואה ממוצעת של 3.16%. בפיקדונות לתקופה של חודש עד חצי שנה בריבית קבועה נרשמו הפקדות של כ־4.1 מיליארד שקל, והריבית הממוצעת עמדה על 2.63%.

גם הפערים בין הבנקים משמעותיים. בקטגוריית הפיקדונות לשנה בריבית קבועה, שבה הופקדו בספטמבר כ־8.6 מיליארד שקל, שני בנקים קטנים הציגו את הריביות הגבוהות ביותר. וואן זירו הציע 6% למצטרפים חדשים בלבד, עבור הפקדה של עד 100 אלף שקל. אחריו ניצב בנק ירושלים עם ריבית של 3.6%.

בפיקדונות לחודש בריבית משתנה, שאליהם הוזרמו 1.75 מיליארד שקל, בנק ירושלים הוביל עם ריבית חציונית של 2.75%, ואילו וואן זירו הגיע אחריו עם 2.5%.

התמונה משתנה שוב כאשר עוברים לפיקדונות ארוכים יותר. בקטגוריית הפיקדונות בריבית קבועה לתקופה שבין שנה לשנתיים, שבה הופקדו כ־3.5 מיליארד שקל, בנק יהב הציע את הריבית הגבוהה ביותר - 3.8%. בתחתית הרשימה נמצא בנק מסד עם 1.9%, ומעליו דיסקונט עם 2.4%.

עוד ב-

מנכ"ל לאומי מודה: "כשל חמור" - והשינוי הדרמטי בדרך ללקוחות

לכתבה המלאה

הנתונים מציגים פער בולט בין הרצון של הציבור לשמור על הכסף זמין לבין גובה הריבית שהוא מקבל בתמורה. דווקא הפיקדונות הקצרים, ובמיוחד היומיים, משכו מיליארדי שקלים למרות הריבית הנמוכה, בעוד הקרנות הכספיות, שבהן הריבית השנתית הצפויה גבוהה משמעותית, משכו סכום קטן בהרבה. כך, לפחות בספטמבר, הנזילות ניצחה את הריבית.