הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הערב (חמישי) כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש ספטמבר 2026, בהשוואה לחודש אוגוסט 2026. המשמעות הישירה היא שבשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2026 לעומת ספטמבר 2025) עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.6% בלבד – נתון שמציב את המשק עמוק בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל ומקרב אותו לחצי התחתון של היעד.

בחודש הקודם, אוגוסט, עלה המדד ב-0.7%, בהובלת מחירי הדלק והטיסות לחו"ל. מה זה אומר? שקצב האינפלציה השנתי אמנם עלה, אבל הוא נשאר בתוך מסגרת המטרות של בנק ישראל, בין 3%-1%. רוב הכלכלנים העריכו עוד לפני המדד שמה שיוביל את הירידות הן סעיפי התחבורה והתקשורת.

מספר מומחי נדל"ן והשקעות בישראל הגיבו למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיקסטיקה והסבירו - לאן אנחנו הולכים מכאן?

ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה על פרסום מדד המחירים לצרכן: "מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מטה וירד בספטמבר ב־0.5%, (ציפיות הכלכלנים עמדו על 0.4%-0.3%), בעוד שקצב האינפלציה השנתי עלה ל־1.6%. למרות ההפתעה כלפי מטה, נראה כי הסבירות להפחתת ריבית נוספת בהחלטה הקרובה נותרה נמוכה.​‌

הירידה במדד אינה מעידה בהכרח על התמתנות רוחבית בלחצי המחירים, שכן חלק משמעותי ממנה נובע מגורמים עונתיים וזמניים. כל חגי תשרי חלו השנה במהלך ספטמבר, בשונה מהשנה שעברה שבה התפרסו גם על אוקטובר, גורם שמסביר את הירידה החדה במחירי המזון על רקע מבצעי החגים.

במקביל, סעיף התחבורה הושפע מהירידה העונתית במחירי הטיסות לאחר ביקושי השיא של אוגוסט, וכן מירידת מחירי הדלק בעקבות ההפחתה הזמנית במס הבלו.​‌ גם במבט קדימה, חלק מהגורמים שתמכו במדד השלילי אינם צפויים להימשך. ככל שהפחתת מס הבלו לא תוארך מעבר לסוף אוקטובר, מחירי הדלק עלולים לעלות מחדש בנובמבר ולייצר לחץ כלפי מעלה על המדד. ​‌

למרות המדד הנמוך מהצפוי, הסבירות להפחתת ריבית נוספת ב-21 לאוקטובר נותרת נמוכה. ראשית, הירידה בספטמבר משקפת במידה רבה גורמים עונתיים וזמניים. שנית, סביבת הריבית והתשואות בעולם מהווה שיקול משמעותי עבור בנק ישראל: התרחבות מחודשת של פערי הריביות לטובת ארה"ב עלולה להפעיל לחץ לפיחות השקל, לייקר את היבוא ולהגביר מחדש לחצים אינפלציוניים, ובכך לצמצם את מרחב התמרון של הבנק. לצד זאת, נתוני המאקרו בישראל חזקים (התחזקות הצריכה הפרטית ושוק עבודה הדוק יחסית) מאפשרים לבנק ישראל להמתין ולבחון נתונים נוספים לפני הפחתה נוספת.​‌

המדד השלילי בספטמבר פוגע ברכיב ההצמדה של האג"ח הצמודות, בעיקר בטווחים הקצרים. עם זאת, הירידה במדד כבר מגולמת ברובה במחירים, והחזרה הצפויה למדדים חיוביים בחודשים הקרובים צפויה לקזז חלק מההשפעה. במקביל, האג"ח הממשלתיות רושמות ירידות לאחרונה על רקע עליית התשואות בחו"ל. גם בשוק המניות, האפשרות שהמשך הפחתות הריבית יכול להידחה עשוי להוות רוח נגדית, בעיקר לסקטורים הרגישים לריבית, כגון נדל"ן".​‌

רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו ונשיא לשכת הקבלנים לשעבר: "ירידת המדד והעובדה שהאינפלציה תשאר סביב 1.5 אחוז והשקל נותר המטבע החזק בעולם, ממחישים עד כמה יש צורך בהורדת ריבית שישית נוספת, זאת על מנת שמגמת התאוששות שוק הדיור תתחזק!"

עידו שחם, עו"ד ושמאי מקרקעין, מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית: "אין ספק שנגיד בנק ישראל הצליח במהלך 3 שנות המלחמה לייצב את המשק הישראלי ואף להביא אותו לצמיחה חסרת תקדים. העובדה שהאינפלציה אצלנו הינה כשליש לעומת ארצות הברית ונתוני המזק חייביים, מצביעה על כך ש-2027 תהיה שנה מצויינת לכלכלת מדינת ישראל!"

אלי פז, מתכנן פיננסי ומומחה לשוק ההון ובעלי E.P Investments: "ירידת המדד ב-0.5 אחוז הינו מתחת לציפיות ומעידה על התקררות ריאלית ומהותית בביקושי הליבה של הצרכן הישראלי, הרבה מעבר לסבסוד הממשלתי הנקודתי. הנתון מספק רוח גבית לבנק יישראל להפחית את הריבית ל-3 אחוזים תוך נטילת סיכון מחושב מול פער התשואות הדולרי. הוזלת האשראי תשפר תזרימי חברות ותתמוך בצמיחה משקית של כ-4.5 אחוזים". 

צאלה רוזנבלום עמור, מנכ"לית קבוצת הנדל"ן הציבורית מ. אביב: "העובדה שבמהלך החודשים האחרונים ישנם סממנים של התטוששות בשוק הדיור הינה חשובה, אולם על מקבלי ההחלטות לנקוט ביוזמות שיאיצו את התהליכים ובמיוחד בכל מה שקשור להתחדשות עירונית וטיפול במחסור הקריטי בדירות עם ממ"דים!".

עוד ב-

האינפלציה בישראל יורדת ב-0.5%: הריבית תרד בפעם הרביעית ברציפות?

לכתבה המלאה

אמיר רוזנבלום, יועץ מומחה לניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן ש.נ.י: "בעיית הבעיות הינה השקל החזק שמכביד הן על יצואנים והן על משקיעי חו"ל שהתחזקות השקל לעומת הדולר והארו גרמה להם להעלם מהשוק. הם אמורים להיות הקטר שיוביל דינה את כלכלת ישראל בכלל ושוק הנדלן בפרט ועל כך יש לתת את מירב המאמצים!".