השוק
הסוף למזומן בישראל? "נבטל את שטר ה-200 ואולי בכלל את המזומן"
מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' הזהיר בכנס יועצי המס באילת כי תקציב 2027–2028 יהיה קשה במיוחד, והעלה אפשרות לבטל את שטר ה-200 שקל ואולי אף את השימוש במזומן בישראל כולו. לדבריו, צעד כזה עשוי להגדיל את גביית המסים ב-20–30 מיליארד שקל בשנה. במקביל, נבחנת האפשרות להחמיר את המס על רווחים כלואים
האם ישראל בדרך לצמצום דרמטי של השימוש במזומן? מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', העלה היום (שני) בכנס השנתי של לשכת יועצי המס באילת אפשרות לבטל את שטר ה-200 שקל, ואף לבחון ביטול של השימוש במזומן בישראל כולו. לדבריו, מדובר באחד הצעדים האפשריים במאבק בהון השחור, שעשויים להגדיל משמעותית את הכנסות המדינה ממסים ולסייע במימון הוצאות הביטחון הגבוהות.
"נצטרך לבטל חלק מהמזומן", אמר אהרונוביץ' בשיחה עם נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי. "בנק ישראל מתנגד לבטל שטר של 200 שקל, אבל ראינו מה קרה אצל ראש עיריית כפר סבא. את ה-200 נצטרך לבטל, ואולי בכלל את המזומן". בהמשך הבהיר את היקף הפוטנציאל הכלכלי של המהלך: "אם מבטלים מחר בבוקר את השימוש במזומן בישראל, זה יכול להביא לגבייה של 20–30 מיליארד שקל".
צילום: חיים דוד צלמים
הדברים נאמרו על רקע הדיון במאבק בהון השחור ובצורך למצוא מקורות הכנסה נוספים למדינה, בין היתר לנוכח העלויות הביטחוניות. עם זאת, מדובר באפשרות שהעלה מנהל רשות המסים, ולא בהחלטה שהתקבלה על ביטול השטר או הפסקת השימוש במזומן. גם עמדת בנק ישראל בנושא נותרה מכשול משמעותי: באפריל 2025 הודיע הבנק כי ביטול שטרות אינו עומד על הפרק, וכי לא הוצג לנגיד צידוק מקצועי מבוסס לביטול שטר כלשהו.
אהרונוביץ' הציג תמונה כלכלית מאתגרת לקראת גיבוש תקציב המדינה לשנים 2027–2028. לדבריו, לא צפויה צמיחה יוצאת דופן שתקל על מימון ההוצאות, בעוד מערכת הביטחון ממשיכה להתמודד עם כמה חזיתות במקביל. הוא העריך כי תקציב הביטחון עשוי להגיע לכ-200 מיליארד שקל בשנה, הן ב-2027 והן ב-2028.
"תקציב 2027–2028 יהיה אכזרי", הזהיר מנהל רשות המסים. לדבריו, המדינה תידרש למצוא מקורות מימון משמעותיים, כאשר האפשרויות כוללות העלאת מסים או קיצוצים בתקציב. אהרונוביץ' ציין כי משרד האוצר, רשות המסים, אגף התקציבים והכלכלן הראשי עובדים על גיבוש הצעות לקראת תקציב 2027, במטרה להציג חלופות לממשלה ולשר האוצר הבא.
לדבריו, המטרה היא למצוא דרכים להגדיל את הכנסות המדינה בלי להכביד באופן גורף על כלל הציבור ובלי לפגוע בצמיחה יותר מהנדרש. בין היתר, הוא הזכיר את האפשרות להעלות את המע"מ באחוז נוסף ולהגדיל את שיעור מס ההכנסה, אך הדגיש כי ברשות המסים מעדיפים לבחון פתרונות ממוקדים יותר.
"אנחנו מנסים לחשוב בצורה מקורית ולמצוא פתרונות שלא יכבידו על כלל הציבור", אמר. הוא הוסיף כי המדינה אינה צפויה ליהנות מעודפי תקציב בשנים הקרובות, ולכן נדרשת היערכות מוקדמת למציאת מקורות הכנסה. לדבריו, גיבוש ההצעות נועד למנוע מצב שבו הממשלה תיאלץ לנקוט צעדים חדים, ובהם העלאות מסים רחבות וקיצוצים רוחביים.
אפשרות נוספת שעלתה בכנס נוגעת לחוק הרווחים הכלואים, שבמסגרתו נדרשות חברות לעמוד בתנאים מסוימים כדי להימנע ממיסוי על רווחים שנשארים בחברה. אהרונוביץ' העלה את האפשרות להחמיר את המנגנון, כך ששיעור חלוקת הרווחים הנדרש לצורך הימנעות מהמס יעמוד על 8%, במקום 6% כיום.
האפשרות עוררה התנגדות מצד גינדי, שהבהיר כי מדובר באחד הנושאים המדאיגים ביותר את המגזר העסקי. אהרונוביץ' השיב כי אם המדינה תזדקק להכנסות נוספות, יהיה צורך לבחון את החלופות, אך הדגיש כי אין כוונה לקבל החלטה בלי לבדוק את השלכות החוק.
"לבטל לגמרי? קשה להאמין שזה יקרה. נצטרך להביא את הכסף ממקום אחר", אמר אהרונוביץ' בהתייחסו לאפשרות לבטל את החוק. הוא הוסיף כי מוקדם לקבוע אם המיסוי במתכונתו הנוכחית פוגע בצמיחה, וכי נדרשת בחינה על פני תקופה ארוכה יותר. לדבריו, הנושא ייבדק במהלך 2027, בהתאם להתחייבות שניתנה בעבר, וייתכן שהמסקנות יובילו להתאמות במנגנון הקיים.
גינדי הציג מנגד חלופה שלטענתו עשויה להכניס למדינה סכומים גבוהים יותר כבר בטווח המיידי. הוא טען כי הצעת לשכת יועצי המס עשויה להניב הכנסות הגבוהות פי 3–4 מהמודל של רשות המסים, והזהיר כי המתווה הקיים עלול לפגוע ביכולת החברות להשקיע בפעילותן. לדבריו, יש למצוא איזון בין גביית מסים לבין השארת מקורות כספיים להשקעות במשק הישראלי.
גינדי הסכים כי המדינה תידרש להתמודד עם הצורך להגדיל את הכנסותיה, אך הציג גישה שונה בנוגע לאופן שבו יש לעשות זאת. לדבריו, יש להפחית את המיסוי על עבודה, להרחיב את המיסוי על הון ולבחון הטלת מס הכנסה על הכנסות משכר דירה מהשקל הראשון. הוא גם הביע תמיכה בחובת דיווח רחבה יותר למס הכנסה ובהחלת מיסוי על שירותים דיגיטליים, תוך התייחסות לחברות כמו נטפליקס.
נשיא לשכת יועצי המס מתח ביקורת על הבירוקרטיה הממשלתית ועל הרגולציה, שלדבריו מכבידות על עסקים ומעלות את יוקר המחיה. הוא טען כי צמצום החסמים והפחתת העומס הרגולטורי עשויים להגדיל את הפעילות הכלכלית ואת הכנסות המדינה, בלי להטיל את מלוא הנטל על משלמי המסים.
גינדי התייחס גם לעצמאים ולבעלי העסקים, שלדבריו המשיכו לשלם מקדמות ומע"מ לרשות המסים גם בתקופות קשות. הוא קרא להכיר בתרומתם למשק ולצמצם את הבירוקרטיה שהם נדרשים להתמודד איתה. לדבריו, יש לנהל דיון מסודר עם נציגי המגזר העסקי לפני קידום צעדים שעשויים להשפיע על תזרים המזומנים של עסקים.
בנק ישראל כבר הביע התנגדות לביטול שטר ה-200 שקל
האפשרות לבטל את שטר ה-200 שקל אינה חדשה. באפריל 2025 פרסם בנק ישראל הודעה מפורשת שלפיה ביטול שטרות אינו עומד על הפרק. הבנק הבהיר כי הסמכות החוקית לביטול שטרות נתונה לנגיד בנק ישראל, וכי עד אז לא הוצג לו צידוק מקצועי מבוסס לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור.
בהודעתו מסר הבנק כי ההצעות שהועלו בנושא לא עמדו ברף המקצועי הנדרש, וכי היתכנותן ליישום לא הוצגה באופן מסודר לנגיד ולא תואמה עם בנק ישראל. בהתאם לכך, הודיע הבנק כי אין בכוונת הנגיד לפעול לביטול שטר או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור.
בנק ישראל הדגיש אז כי שטר ה-200 שקל, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ימשיך לשמש כסדרו. דבריו של אהרונוביץ' בכנס יועצי המס מצביעים על כך שהאפשרות לצמצם את השימוש במזומן עדיין נמצאת בדיון, אך לא הוכרז על שינוי במדיניות הקיימת.
עוד ב-
הכנס השנתי של לשכת יועצי המס מתקיים באילת בהשתתפות מאות יועצי מס ועובדי רשות המסים. לצד אהרונוביץ' וגינדי משתתפים בו גם מנהלי רשות המסים לשעבר, נציגי המגזר העסקי ואנשי ציבור. הדיונים בכנס עוסקים, בין היתר, בדרכים להגדיל את הכנסות המדינה, במאבק בהון השחור ובהשלכות הצעדים המתוכננים על עסקים ומשקי הבית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.פתרון מסוכןהחור שבגרוש 10/2026/19הגב לתגובה זו0 0מהלך כזה הוא גזרה קשה בעיקר למעמד הבינוני והנמוך שעדיין מסוגלים לשלם במזומן. תוסיף להם 18% על עלות המחיה ואתה מוריד עוד 20% מהאזרחים מתחת לקו העוני. במקום זאת, תכפילו את האכיפה על הון שחור ותקבעו לשופטים עונשי מינימום דרקוניים לשעת חרום. אירגוני הפשע מתוחכמים ותמיד ימצאו דרך. האזרח הפשוט יקרוס !סגור
-
1.אדם נבון, מהגר לדמוקרטיה.אורח 10/2026/19הגב לתגובה זו0 0ככה זה בדיקטטורה. ממנים אספסוף בתוספת סמכויות דיקטטוריות, לשבש חיי תושבים.סגור
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
