מה יקרה למס הרכישה בחודש פברואר והאם משקיעי הנדל"ן יקבלו בשורה של ממש, עם הפחתת המס למשקיעים, בעלי דירה שנייה או יותר, לשיעור של 5% או 6%? מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ', התייחס לסאגת המיסוי בכנס השנתי של איגוד בתי ההשקעות בבורסה לניירות ערך בתל אביב והזהיר כי "צריך להיזהר ממצב שוק הנדל"ן בישראל".

כדי להבין עד כמה נושא מס הרכישה הוא דרמטי, צריך לחזור ל-2021. מאז הקדמת הרכישות טרם העלאת מס הרכישה בסוף אותה שנה, קרו כמה תהליכים במקביל: מספר הדירות הלא מכורות זינק, רכישות המשקיעים צנחו בשיעור משמעותי, אך לעומת זאת, בקרב רוכשי דירה יחידה, מלבד ירידה משמעותית בשנת 2023, על רקע הרפורמה המשפטית והמלחמה, המספרים חזרו להיות שפויים ואת מתקרבים לאותה תקופה.

אהרונוביץ’ הזהיר מפני פגיעה בהיצע הדירות בשנים הקרובות, על רקע חולשה בשיווקי הקרקעות ובהשקעות בענף. לדבריו, אף שמחירי הדירות ירדו, יש להיזהר מצעדים שעלולים לפגוע בפעילות השוק. "צריך להיזהר ממצב שוק הנדל"ן בישראל, אני חושש שבעוד שנתיים ההיצע יהיה הרבה יותר נמוך".

אהרונוביץ’ התייחס גם לאפשרות של הפחתת מס הרכישה למשקיעים מרמה של 8% לרמה של 5%–6%, וציין כי אינו בטוח שהפרש המס לבדו הוא הגורם המכריע בהחלטה לרכוש דירה להשקעה. הוא הדגיש כי ההכרעה בנושא תהיה בידי הממשלה הבאה וכי "נדרשת מדיניות זהירה ומדויקת בשוק הנדל”ן".

די בהסתכלות על מספר משקיעי הנדל"ן באותה תקופה, שהגיע לשיא של 27% מכלל רוכשי הדירות, לבין המצב הנוכחי, בו אחוז המשקיעים מכלל הרוכשים ירד בקרוב ל-50% (עמד בשפל על 14% מכלל השוק). במספרים הפער נשמע גדול יותר: מעל 7,500 דירות בחודש בתקופה ההיא, לעומת 1,000-1,200 דירות בתקופת השפל הנוכחית.

אפשר רק לדמיין מה יקרה אם מס הרכישה יירד בחודש פברואר: רכישות המשקיעים עלולות להזניק את השוק, לגרום להאצת ביקושים ולמחירי הדיור לחזור לנקודת שיווי המשקל של 2024. יחד עם הצפי להורדת ריבית בנובמבר, ל-3%, הנה לכם מתכון בטוח לשינוי מגמה.

בהמשך אמר כי הרשות מגבשת תוכניות לשינויי מיסוי שיוצגו לממשלה הבאה, על רקע ההערכה שגם השנים 2027–2028 יהיו מאתגרות מבחינה תקציבית. לדבריו "למרות שגביית המסים בשנים האחרונות הפתיעה לטובה וצפויה גם השנה לעלות על היעד המקורי, אין להניח שהמגמה תימשך לאורך זמן". אהרונוביץ’ הבהיר כי אינו תומך בשלב זה בהעלאה נוספת של המע”מ, וכי ברשות בוחנים צעדים ממוקדים יותר, ובהם שינויים במדרגות מס ההכנסה, בנקודות הזיכוי ובהטבות מס במטרה להפחית את נטל המס על עובדים ועצמאים תוך שמירה על הכנסות המדינה.

בהתייחס לחוק מיסוי הרווחים הלא מחולקים (“הרווחים הכלואים”), אמר אהרונוביץ’ כי אין כוונה לבטלו, שכן הוא מניב למדינה לדבריו כ-10 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, ציין כי במהלך 2027 יהיה צורך לבחון את השפעות החוק על המשק ועל ההשקעות ולשקול התאמות ותיקונים. "לבטל את החוק לגמרי? לדעתי אין דרך חזרה. מי שירצה לבטל אותו יצטרך להביא עשרה מיליארד שקל ממקום אחר", אמר.

עוד ב-

משקיעי הנדל"ן בכוננות: הדרמה סביב מס הרכישה על דירות

לכתבה המלאה

עוד התייחס אהרונוביץ' למהפכת הבינה המלאכותית וטען כי היא "עלולה לפגוע בהכנסות המדינה ממסי שכר בענף ההייטק, וכי רשות המסים בוחנת מקורות הכנסה חלופיים, לרבות האפשרות להחזיר את מס הרכוש". לדבריו, חלק משמעותי מהכנסות המדינה מענף ההייטק מקורו במיסים על שכר העובדים ולא במס החברות, ולכן התייעלות באמצעות AI עלולה לצמצם את גביית המסים: “אם חברת הייטק שבעבר הייתה צריכה להעסיק 50 עובדים תוכל להסתפק ב-20 עובדים, גביית המיסים מהמשכורות תרד בצורה ניכרת, ונצטרך לבדוק מאיפה מביאים את הכסף ממקורות אחרים”. אהרונוביץ’ ציין כי החזרת מס הרכוש היא אחד הרעיונות שנבחנו בעבר ועשויים לשוב לדיון.