15 מדינות חתמו אמש (ראשון) על הסכם הסחר הגדול בעולם, המקיף כמעט שליש מהכלכלה העולמית. השותפות הכלכלית נחתמה בין מדינות ה-RCEP, הכוללת 10 מדינות דרום מזרח אסיה, כמו גם מדינות מדרום קוריאה, סין, יפן, אוסטרליה וניו זילנד. ההסכם נתפס כגידול של השפעת סין על כלכלת האיזור.

ההסכם יאפשר למדינות החברות לייצר ביניהן יחסי סחר חופשי ולדרבן את ההתאוששות מהפגיעה הכלכלית של נגיף הקורונה. כחלק מההסכם, ה-RCEP צפוי לבטל מגוון מכסים על יבוא ל-20 שנה. הוא כולל גם הורדת מכסים ופתיחת יחסי סחר משותפים בתחומים כמו קניין רוחני, תקשורת, השקעות, שירותים פיננסיים, סחר אלקטרוני ושירותים מקצועיים.

ההשפעה הגדולה ביותר נובעת מהגדרת "כללי מקור" חדשים, המגדירים רשמית מאיפה מגיע המוצר. כך לדוגמה, מוצר המיוצר באינדונזיה המכיל חלקים אוסטרליים, למשל, עשוי לכלול חיוב מכסים במקומות אחרים באזור הסחר החופשי של אסיה. אולם, במסגרת ההסכם, ה-RCEP יתייחסו לחלקים מכל מדינה חברות באופן שווה, מה שעשוי לתת לחברות במדינות RCEP תמריץ לחפש ספקים באזור הסחר, ומי שייפגעו מכך אלו מדינות לא חברות.

המשא ומתן סביב הסכם הסחר עם ה-RCEP החל בשנת 2012: "אני שמח לומר שאחרי שמונה שנים של עבודה קשה, נכון להיום, הבאנו רשמית את הליך המשא ומתן עם ה-RCEP לסיום החתימה", אמר ראש ממשלת וייטנאם נגווין שואן פוק. העסקה נחתמה בשולי פגישה של התאחדות אומות דרום מזרח אסיה (אסיין) בהנחיית וייטנאם.

"בנסיבות העולמיות הנוכחיות העובדה שה-RCEP נחתם לאחר שמונה שנות משא ומתן מביאה קרן אור ותקווה בין העננים", אמר ראש ממשלת סין לי קיאנג, שתיאר את ההסכם כ"ניצחון של רב צדדיות וסחר חופשי".

ארה"ב בחוץ, להודו יש עוד סיכוי
חברי ה-RCEP מהווים כמעט שליש מאוכלוסיית העולם ומהווים 29% מהתוצר המקומי הגולמי. מי שלא תהנה מפירות ההסכם היא ארה"ב, שפרשה מהמשא ומתן בשנת 2017, בתחילת כהונתו של טראמפ. העסקה הייתה אמורה לכלול 12 מדינות ונתמכה על ידי קודמו של מר טראמפ, ברק אובמה, כדרך להתמודד עם הכוח הגואה של סין באזור. כאמור, סין בפנים, ארה"ב בחוץ. 

אנליסטים אמרו כי הרווחים של ההסכם הם צנועים יחסית ויקח שנים עד שיראו את התוצר. אולם עדיין מדובר בניצחון גיאו-פוליטי עבור סין כשארה"ב נראה שנסוגה ממדיניות החוץ של הנשיא טראמפ.

כמו כן, לא ברור אם ארה"ב תנהל משא ומתן על מגה-עסקות סחר כלשהן עם כלכלות באזור תחת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, אמרו האנליסטים. כמו כן, ההסכם מחליש את התפיסה לפיה סין נוקטת באסטרטגיית התפוצה הכפולה השמה דגש על השוק המקומי שלה. אנליסטים הסבירו כי כשמדובר במדיניות כלכלית, כלכלות אסיה-פסיפיק אינן רוצות לבחור בין ארה"ב לסין. זה נכון גם עבור מדינות עם ברית ביטחונית חזקה עם ארה"ב, כמו יפן ודרום קוריאה.

מדינה נוספת שלא נכללה בהסכם היא הודו, שפרשה מהמשא ומתן לפני כשנה מחשש שמכסים נמוכים יותר יפגעו במפיקי התוצר המקומי, אולם הדלת עבורה נותרה פתוחה. אמרו בכירים שחתמו על ההסכם, שהיקפו גדול מזה של הסכמי הסחר של ארה"ב-מקסיקו-קנדה וגם מהסכמי הסחר באיחוד האירופי.