הקרנות העוקבות אחר מדד הבנקים מנהלות מעל 7 מיליארד שקל ובזמן האחרון נוצר קונפליקט בין הרשות לניירות ערך ובין הבורסה לניירות ערך בתל אביב על המשקולות וההרכב של המדד הפופולארי בתיק ניירות הערך של הציבור הרחב והגופים המוסדיים. לתוצאות המאבק העיקש עשויות להיות השלכות משמעותיות על היקפי המסחר במניות הבנקים ועל יחסי הכוחות בין שני הגופים המשמעותיים ביותר בשוק ההון.

דניאל ג'ורג'י, מנהל דסק ניירות ערך ישראליים, בנק מרכנתיל מציין: "שמדד הבנקים מורכב מחמשת מניות הבנקים הגדולים בישראל כאשר משקלם של כל אחד משני הבנקים הגדולים פועלים ולאומי, עולה על 30% משווי המדד ומגיע ביחד לכדי כשני שליש ממנו. בנק דיסקונט המזרחי והבינלאומי מהווים יחד כשליש מהמדד".

בתחילת השנה הודיעה הרשות לניירות ערך לקרנות הנאמנות שבכוונתה לאכוף את תקנה 5 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המירביים), תשנ"ה-1994 המגבילה את שיעור החשיפה לתאגיד מסוים ל-25% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. זאת, עד ליום 3 באפריל 2021, המועד בו פג מועד ההוראה הזמנית המאפשרת לקרנות הסל לעקוב אחר מדד הבנקים במתכונת הנוכחית.

איגוד קרנות הנאמנות הביע התנגדות לשינוי בהרכב המדד ומיהר להתייצב לצידה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, הביע התנגדות חריפה וכינה את החלטת הרשות כשרירותית, לא סבירה וחסרת היגיון כלכלי, אשר תפגע ללא ספק בציבור המשקיעים, במנהלי הקרנות ובשוק ההון בכללותו. בנוסף, הביע מר בן זאב חשש שההצעה לשינוי בהרכב המדד תייצר מדד לא אטרקטיבי וכל שינוי בו עלול לגרום ליציאת כספים מהקרנות העוקבות אחריו ועד כדי הסטתם לנכסים פרטיים ולחו"ל.

דניאל ג'ורג'י, מנהל דסק ניירות ערך ישראליים, בנק מרכנתיל מציין עוד: "שבתחילת החודש הוציאה הרשות 'קול קורא' לעורכי מדדים להציע מדד חלופי למדד הבנקים, אשר יחליף אותו כנכס מעקב לקרנות שעקבו אחר מדד זה. במדד החלופי יאפשר למנהלי הקרנות לחקות אותו תוך עמידה בהוראות הדין החלות עליהם וגם ישקף באופן מאוזן את הסקטור הבנקאי בישראל. עוד מדגישה הרשות, שעל המדד החדש לכלול ניירות ערך נוספים שישמרו על צביון המדד כדוגמת חברות כרטיסי האשראי כמייצגות פעילות דומה. יתרה מזאת, טוענת הרשות, כי בשל פיזור הכנסת ובהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, הוארך תוקפה של ההוראה הזמנית באופן אוטומטי עד ליום 6 ביולי 2021".

צעד זה של הרשות לניירות ערך העלה את גובה הלהבות במאבק בין הרצון של הרשות לעמוד בכללי החוק, ליצור פיזור של המדד ולמנוע ריכוזיות חריגה במדד, ובין רצונה של הבורסה לניירות ערך לשמר את המצב הקיים ולמנוע זעזועים מיותרים.  הכוונה לפדיונות של מיליארדי שקלים מהקרנות, מכירות מאסיביות של מניות הבנקים בעלי המשקל העודף במדד, צירוף מניות נוספות למדד שלא ישקפו נאמנה את הסקטור הבנקאי ואף תרחיק משקיעים ממנו.

איגוד קרנות הנאמנות על אף התנגדותו לשינוי המוצע, נקט גישה פרקטית יותר ומציע, בין היתר, להחיל את ההחלטה של הרשות באופן הדרגתי יותר, תוך מניעת כניסה של מניות למדד שאינם בנקים ובאופן כזה שתפחית את משקלם של הבנקים הגדולים ותגדיל את זה של הבנקים הקטנים. פשרה מעין זו, במידה ותתקבל, עשויה ליצור ביקושים במניות הבנקים הבינוניים/קטנים לצד היצעים במניות הבנקים הגדולים בהתאם למשקולות החדשות.