האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, מודי שפריר, מעריך היום שבשנה הבאה, לאחר שתןוכנית רכישת המט"ח של בנק ישראל תסתיים, יגברו הלחצים על הדולר מה שעשוי להביא להיחלשות של הדולר מול השקל.

שפריר מנתח את הפעילות הכלכלית בישראל ואומר כי בחודש אפריל נרשמה עלייה חדה באופטימיות הצרכנים.  מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים עלה בחדות אל קרבת רמתו בפברואר 2020 (טרום משבר הקורונה). "העלייה באופטימיות הצרכנים בחודש אפריל בלטה ברכיב הבוחן את 'המצב השוטף', זאת לאחר הזינוק ברכיב ה'ציפיות' בחודשים הקודמים".

עוד מנתח שפריר כי עלייה חדה נרשמה בחודשים האחרונים גם באופטימיות העסקים כשסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הצביע על "עלייה חדה בכלל הענפים" במאזני הנטו הבוחנים את מצב העסקים בחודש מרץ (בהשוואה לפברואר), ועל כך שהאינדיקטור הבוחן את 'מצבה הנוכחי של החברה' שוהה בתחום החיובי בכלל הענפים, למעט ענף המלונאות.

"פתיחת הכלכלה, בשילוב עם מיעוט היציאות לחו"ל, הקושי בהזמנת מוצרים מחו"ל והזינוק באופטימיות הצרכנים הובילו בשבוע האחרון לזינוק נוסף וחד בהיקף רכישות הצרכנים בכרטיסי אשראי במרבית הענפים – אינדיקציה להאצה חדה בצריכה הפרטית החל מסוף חודש פברואר.

"בצד הענפים שסבלו מהתכווצות המכירות (וכתמונת מראה לתקופת הסגרים ב'קורונה') – נציין את הירידה במכירות ב'רשתות המזון' ו'בתי המרקחת'. מפתיע יותר לראות כי נתוני גוגל מצביעים על כך ששהות הישראלים באזורי 'מסחר ופנאי' עדיין נמוכה בכ- 13% מרמתה טרום המשבר.

"ניתן אולי להסביר את הפער בין העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי לנתון זה, בגידול ברכישות הצרכנים באונליין מאתרים מקומיים (בהשוואה לרכישות טרום המשבר) ומגידול בגודל ההוצאה על סל הקניות של כל מבקר בקניונים ובמרכזי הקניות (בהשוואה לרמה טרום הקורונה).

"סקר המגמות בעסקים הצביע גם על איתנות התעשייה וייצוא השירותים המקומי, על רקע ההאצה בפעילות התעשייה הגלובאלית והעדנה בענפי ההי-טק בעולם: הסקר הצביע על כך שלמרות הייסוף החד בשקל בשנה האחרונה אין מחסור חריג בהיקף ההזמנות לייצוא בענפי השירותים והתעשייה.

"נתוני סקר המגמות, כמו גם כותרות העיתונים מדי יום על גיוסי ענק ואקזיטים בענף ההי-טק מצביעים על כך שתעשיית ההי-טק בארץ כל כך איתנה, שהיא יכולה גם לשקל החזק, כך שבעוד שבנק ישראל נענה לבכירי ההייטק ובכירי התעשיינים והשיק באמצע ינואר את תוכנית רכישות המט"ח הגדולה מאד בהיקף של (לפחות) 30 מיליארד דולר, צריך להציג גם את הצד השני של "המטבע" – היבואנים, חלק מהעסקים בישראל והצרכנים שנפגעים מהחלטת בנק ישראל למתן את ייסוף השקל, במיוחד בשנה בה מחירי הסחורות והתובלה הימית מאמירים ומובילים לשחיקה ברווחיות ולעליית יוקר המחייה (עליית האינפלציה המיובאת).

"עובדה זו  בשילוב עם האצת הצמיחה בשנה הקרובה, עליית האינפלציה לעבר אמצע היעד, והרמה הגבוהה מאד של יתרות המט"ח, תומכים בצמצום תוכנית רכישות המט"ח החל משנת 2022 – עובדה אשר תגביר מחדש את הלחצים לייסוף השקל" מסיים שפריר.