הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן ואסטרטג השווקים של לאומי שוקי הון, דודי רזניק, אומרים היום (ראשון) כי בנק ישראל חזר להתערבות מאסיבית בחודש אפריל בשוק המט"ח. "נראה כי, השנה, סך רכישות המט"ח בפועל יעלו משמעותית על המסגרת בסך של 30 מיליארד דולר.

"בנק ישראל רכש בחודש אפריל כ-5.3 מיליארד דולר והשלים רכישה של 19 מיליארד דולר מראשית השנה. מדובר בקצב רכישות כפול מהמסגרת הנוכחית העומדת על 30 מיליארד דולר לכל השנה. מראשית שנת 2020 רכש בנק ישראל כ – 40 מיליארד דולר, השקול לסכום הרכישה הכולל בשנים 2013 – 2019.

"יתרות המט"ח של בנק ישראל, עומדות נכון לסוף חודש אפריל, על כ – 194 מיליארד דולר. מדובר בסכום המהווה קרוב ל- 50% מהתמ"ג. למרות העלייה החדה ברכישות המט"ח השקל ממשיך להפגין עוצמה כאשר במהלך חודש אפריל שוב הוא רשם התחזקות של קרוב ל-3% מול הדולר.

"נראה כי רכישות המט"ח של בנק ישראל מיועדות למתן את התיסוף של השקל ולמנוע תיסוף של השקל אל מחוץ לטווח העקבי עם תנאי המאקרו. בפועל נראה כי השקל מתואם הרבה יותר עם כיון המסחר של הדולר בעולם ופחות מושפע כאמור מסכום הרכישות בפועל. אין מגבלה של ממש מבחינת רכישות בנק ישראל, לא מבחינת לשון חוק בנק ישראל (2010) ולא מבחינת העלויות הנוצרות עקב פעולות העקור המוניטרי ועלות ניהול תיק השקעות מט"ח כה גדול".

באשר להתפתחות האינפלציונית, אומרים רזניק ובפמן כי פרוטוקול דיוני הריבית של בנק ישראל בחודש אפריל מלמד כי ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%, התקבלה ברוב של חמישה חברים, בעוד שחבר אחד תמך בהורדת שיעור הריבית ל-0.0%.

מרבית חברי הוועדה העריכו שמידת ההרחבה המוניטרית הנוכחית מספקת לעת עתה, ובכך לא היה שינוי של ממש במסר שעלה מהחלטת הוועדה בהשוואה לחודשים קודמים. הוועדה מבקשת לוודא ששוק האשראי ממשיך לתפקד בצורה טובה עם ריביות יציבות ונמוכות ושהיצע האשראי ממשיך להיות נאות.

"מלבד הדיון במדיניות ובהתאוששות במצב המשק, הדיון עסק בעלייה בסביבת האינפלציה, תוך שמדדי פברואר ומרץ היו גבוהים מהצפוי ונרשמה עלייה של ציפיות האינפלציה. הוועדה המוניטרית מתלבטת בשאלה האם עליית המחירים בעת האחרונה מהווה רק תיקון זמני לרמות המחירים או שמדובר בהתפתחות של תהליך אינפלציוני מתמשך יותר.

"הוועדה המוניטרית לא סיפקה תשובה חד משמעית בעניין זה, אך העריכה שההסתברות להתפרצות אינפלציונית נמוכה. אנו, בלאומי, סבורים, כי למרות העלייה הצפויה במדד המחירים לצרכן ב-2021 בשיעור של כ-2% (אמצע יעד יציבות המחירים) הרי שחלק מהגורמים לעלייה זו הינם בעלי אופי זמני וצפויים להתמתן בהמשך על פני השנים הקרובות (בעיקר גורמי צד היצע בדגש על החלק הגלובלי). לפיכך ניתן לראות בכך תיקון בעל אופי זמני ולא מתמשך. בסך הכול, בנק ישראל ממשיך לשדר כי ישמור על מדיניות מרחיבה ככל שהדבר יידרש".