במסגרת תחרות היופי שמתנהלת במשרד האוצר על ליבו של השר החדש, אביגדור ליברמן, צץ לו רגולטור שנראה כי למרות הכישורים הפוליטיים יוצאי הדופן שלו העריך לא נכון את תוצאות הבחירות האחרונות. הרגולטור הזה הוא פיקוח על שוק ההון והביטוח שכבר מזמן הרימו ממנו ידיים בשוק ההון.

משה ברקת החליף בתפקיד את דורית סלינגר שטילטלה את ענף הביטוח. היא התמקדה בתהליכים מתוך אמונה שהתבססה על הכרות וניסיון רב כי תהליכים טובים ונכונים הופכים את הנושאים הפרסונליים לשוליים. סלינגר כפתה על מנהלי ההשקעות הגדולים בתחום הביטוח קיום הליכי עבודה מסודרים, מיחשוב תהליכים, בקרה על החלטות שמתקבלות (בדרך נאותה) שקיפות מול המבוטחים והחוסכים, פישוט הליכים וכד'.

סלניגר התעמתה עם בכירי ענף הביטוח, עם לשכת עורכי הדין וכו' משה ברקת הבין את המסר ועם ממשלה לא מתפקדת העביר 3 שנים בשקט. מידי פעם הוא התעסק עם מקום הישיבה של שלמה אליהו במשרד, עם מיקום המשרד של יו"ר דירקטוריון מגדל אבל בגדול, הפיקוח על שוק ההון והביטוח הולך ודועך.

דוגמה טובה למצבו של הרגולטור הזה היא טיוטת ביקורת שהוציא לאחד מבתי ההשקעות הגדולים, ונסביר לרגע מה קרה כאן: אחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל, משקיע בין היתר סכומים קטנים, עד קטנים מאוד, בקרנות שמצטטות מטבעות קריפטו. באין רגולציה מתאימה, השכבה הניהולית בארגון מקצה זמן ניהולי של ועדת ההשקעות בהשקעה הספציפית כפי חלקה בתיק ההשקעות הכולל של הבית.

לפתע פתאום, יוצא הפיקוח על שוק ההון והביטוח ודורש מאותו בית השקעות לנהל דיון בוועדת ההשקעות כך שכל ההשקעה, גם אם הייתה טובה, הופכת ללא כדאית.

לזהות השחקנים במערכון הזה אין חשיבות, חשוב כאן העיקרון. הרגולציה בישראל (ובעולם כולו) מנסה להתמודד עם עולם הקריפטו. בישראל המצב הוא יחסית טוב כי המשטרה והרשות ללבנת הון כמו גם גורמי ביטחון, הקימו ועדה שתחדד את הדרישות של הצד הזה של הרגולציה. בנק ישראל גיבש כבר מזמן את תחילתה של מדיניות בנושא השקעות בקריפטו וסליקה. רשות ניירות ערך הקימה ועדה כדי לקבוע מדיניות של השקעה, דיווח, בקרה ושקיפות מצידה -  והפיקוח על שוק ההון, נראה שגילה רק עכשיו את הקריפטו.

הפיקוח על שוק ההון מתנהל כאילו אחז בו שד. במקום להדביק פער של 3 שנים שכל שאר המערכות מנסות לגבש מדיניות וחלקן כמו רשות המסים ובנק ישראל שכבר גיבשו כזו, לנסות לחבור לוועדות שפועלות ולחוות את דעתו על צורכי ההשקעה של מנהלי ההשקעות הגדולים באמת, במתח הזה שבין להשיג תשואות ולגבש מדיניות, החליט הפיקוח לקבוע תקדים של "דיון בוועדת השקעות" וזאת מבלי לקבוע אמות מידה שצריכות להישקל באותן ועדות - וכן אנחנו במעגל שוטה.

בשוק ההון זעמו על טיוטת דוח ביקורת שערך בבהילות הפיקוח על שוק ההון באותו בית השקעות הנ"ל, בנוגע להשקעות בקרנות שמצטטות מטבעות דיגיטליים: "כבר תקופה לא קצרה שאנחנו מנסים להבין אם יש מדיניות או הנחיות לפיקוח על שוק ההון והביטוח בנושא השקעות בקריפטו" אומר ל-ice גורם בכיר בכיר בעולם הפנסיה "הפיקוח דחה אותנו בלך ושוב, לא נתן תשובות ברורות ובסוף יוצא דו"ח שמפנה את הכל לפקודת מס הכנסה. זה חוסר הבנה של הפיקוח" אמר הגורם.

הבכיר הוסיף והסביר כי שיקולי מס שמוסדרים בפקודת מס הכנסה ובהוראות השונות הן רק שיקול אחד במערך שלם של קבלת החלטות בוועדות השקעה, אדם שבקי בעולם ההשקעות היה מבין שמלכתחילה אנחנו מבקשים את ההסדרה שלו, משהו שיניח את דעת הפיקוח אבל הוא רחוק מלתת הוראות ברורות מה יניח את דעתו ושולח את מנהלי ההשקעות לדיוני כסת"ח בוועדת ההשקעות.

בשוק בוער כמו הקריפטו, שאר הרגולטורים הבינו את מקומם בקביעת כללי המשחק אל מול המטבעות הדיגטליים ששוטפים את העולם. הפיקוח על שוק ההון, שהיה אמור להוביל את המערכה, נשאר, בלשון המעטה, קצת מאחור. זה הזמן של הממשלה בכלל, ושר האוצר החדש ליברמן בפרט, להתניע מחדש את התנומה שרבצה על הפיקוח - בסוף, האזרח הוא זה שלא יקבל את ההגנה שהוא צריך.