המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הורה היום למערכת הבנקאית שלא לגבות יותר מפעם אחת עמלה תפעולית בזמן פירעון מוקדם של משכנתא אף אם מדובר במספר הלוואות שמרכיבות משכנתא אחת.

ננסה לרגע להסביר את ההבדל בין העמלות השונות ואת ההוראה החדשה של הפיקוח על הבנקים:

על פי רוב, אדם שלוקח משכנתא, לוקח אותה במספר מסלולים כשכל מסלול מהווה הלוואה נפרדת כשכל 3 ההלוואות מהוות משכנתא אחת. נניח שהמשכנתא נלקחת שליש צמוד מדד, שליש צמוד פריים ושליש ריבית קבועה. כל אחד מהשלישים מהווה הלוואה נפרד עם לוח סילוקין נפרד כשכל שלושת ההלוואות מהוות משכנתא אחת שהיא 100% מההלוואה.

בזמן פירעון מוקדם הבנק גובה, על פי רוב, שני סוגים של תשלומים שהם מעבר לקרן וריבית ההלוואה. העמלה האחת היא היוון של הריבית שהבנק מפסיד כי הלקוח פורע מוקדם יותר את ההלוואה. לא מדובר בעמלה אמיתית אלא בפיצוי על אובדן ריבית שמשום מה קיבל את הכינוי "עמלה".

העמלה השניה שאותה מגביל היום הפיקוח על הבנקים היא העמלה התפעולית וכאן למעשה מדובר בעמלה אמיתית שנועדה לממן את המערך התפעולי של הבנק שפועל להוציא את בקשת הלקוח (לפירעון מורדם) לפועל.

עמלת התפעול ניגבת היום, על פי רוב, 3 פעמים וזאת בשל העובדה כי המשכנתא מחולקת לשלושה שלישים וכל שליש מהווה הלוואה נפרדת ולכן כשכל חלק מהמשכנתא עובר תהליך תפעולי של פירעון מוקדם הבנק גובה עליו עמלה תפעולית (בנוסף לפיצוי בשל אובדן הכנסה מריבית).

כאן נכנס הפיקוח על הבנקים לתמונה ומגביל את העמלה התפעולית לגבייה פעם אחת בלבד שמשמעותה שאין להתייחס לכל שליש שמרכיב את המשכנתא כהלוואה נפרדת אלא להתייחס לכלל המשכנתא כהלוואה אחת.

נסביר רק שבשונה מהפיצוי שהבנק גובה על אובדן ההכנסה וכאן מדובר בפיצוי מוצדק כי הרי הבנק מתחייב בצד השני של המשכנתא לאגרות חוב וכשנוטל המשכנתא פורע אותה, הבנק לא יכול לפרוע את ההתחייבות הנגדית שלו ונוצר לו הפסד. הרי שבעמלה תפעולית מדובר בפעולה טכנית שברובה נעשית על ידי מחשב ולא נוצרת לבנק עלות אמיתית והוא למעשה אדיש לפירעון של 3 הלוואות שמרכיבות משכנתא אחת לבין פירעון של כל המשכנתא כמקשה אחת ולכן הפיקוח על הבנקים החליט להקשות על החלק הזה בפירעון מוקדם ולא על הפיצוי בשל אובדן הכנסה מריבית.