חברת ההשקעות רוסאריו קפיטל היא היחידה כרגע שמעזה לגעת בתפוח האדמה הלוהט של החקירה נגד קמעונאיות המזון. צריך לזכור שכל שוק המזון נמצא כרגע בצומת מכריע אם בשלב הייצור עם פתיחת ישראל ליבוא חופשי או כמעט חופשי של מזון ועד לקמעונאיות המזון שנחקרות כרגע בחשד לתאום מחירים.

"עבר עשור ממחאת הקוטג' של 2011 אך מחירי המזון בישראל עדיין גבוהים בהשוואה בינלאומית. בהתאם לדו"ח מבקר המדינה על ריכוזיות בענף המזון (ממאי, 2021) הסיבה למחירים הגבוהים היא "חסמים מבניים המקשים על הורדת מחירים וקידום התחרות בענף והרשויות לא עושות די בנושא".

"לפי דו"ח מבקר המדינה, בשנת 2017 מחירי המזון והמשקאות בישראל היו גבוהים בכ-37% בממוצע בהשוואה למדינות ה-OECD ובכ-51% יחסית למדינות האיחוד האירופי. כאשר הפער הבולט ביותר הוא במחירי חלב, גבינה וביצים בהם המחירים היו גבוהים ב-79% וב-100% בהתאמה בהשוואה למחירים במדינו ה-OECD. פער אשר גדל משנת 2011 ב-28%.

"במקום השני מבחינת יוקר המזון נמצאת קטגוריית הלחם והדגנים - היקרה בהשוואה למדינות ה-OECD,  בכ-54% בשנת 2017. מחירי המשקאות הלא אלכוהוליים והבשר היו יקרים יותר ב-49% וב-43% בהתאמה. נזכיר כי קיימת ריכוזיות גבוהה של ספקי המזון ובהתאם לנתוני סטורנקסט לספטמבר 2021, נתחם של 10 הספקים המובילים מגיע ל- 53.5% בחודשים ינואר-ספטמבר,2021  ורושם עליה של 0.3 נקודות מול התקופה המקבילה בשנת 2020. כאשר ארבעת הגדולים מחזיקים בנתח שוק של כ-34.5%.

"עוד עלה ממסקנות המבקר כי "ההתמודדות עם יוקר המחיה בענף המזון והצריכה מחייבת את ממשלת ישראל לפעול לצמצום השפעתם של מונופולים וקבוצות ריכוז, לקידום התחרות במשק ולהפחתת החסמים על ייבוא מוצרים. משנת 2000 מינתה הממשלה כמה ועדות ממשלתיות שעסקו בנושא זה, הציעו דרכים להורדת יוקר המחיה והציבו יעדים להשגת המטרה. חוקים שחוקקו נועדו לסייע לרשויות הרלוונטיות לפעול ביעילות לטיפול בנושא".

"חשוב שנזכור" אומרים ברוסאריו "הקו המנחה את הרגולטורים הוא להפוך את המשק למשק תחרותי שמטרתו להביא לירידת מחירים מתוך אמונה שתחרות היא מרכיב חשוב ומרכזי בכל משטר כלכלי וקפיטליסטי. בהתאם לכך, ובהמשך למחאה של קיץ 2011, אנחנו רואים איך הרגולטורים בעשור האחרון מנסים להילחם ביוקר המחייה כאשר המלחמה הבולטת שבהם היא הרפורמה בשוק הסלולר שהונהגה ע"י השר משה כחלון. חברות הסלולר שהיו עתירות כוח אדם והרוויחו רווחי עתק הגיעו למצב בו הן נלחמות כדי לשרוד.

"אסור לנו "לזלזל" ברגולטור שכן חשוב לצאת מתוך הנחה שמטרת העל שלו היא המלחמה ביוקר המחיה. בין אם זה באמצעות הגברת יבוא, הפחתת מכסים על מוצרים ופירוק של מונופולים. לעיתים אף נדמה כי הרפורמות הן המטרה ולא האמצעי בכל מה שקשור לרגולציה כי היא חלק מפוליטיקה. אין הדבר אמור לשנות למשקיעי ענף המזון – כאשר הרגולציה תזהה גם הזדמנות פוליטית היא תפעל בכל הכוח והרפורמה תהפוך למטרה העיקרית.

"אנו חושבים כי מדובר בענף חזק, גם כשבוחנים את יכולות והנהלות יצרניות המזון וגם כאשר בוחנים באותה מראה את קמעונאיות המזון. הענף הוכיח חסינות לאירועים חיצוניים ואף יותר מזה בכל הקשור לנגיף הקורונה.

"עם זאת, אם נסתכל על יצרניות רשתות המזון ונסתמך על ה-Case Study שיש לנו מענף התקשורת, אנו לא נכנסים לנושא הטיפול ביוקר המחייה ואיכותו – שוב כי מדובר ברגולציה שאותה תמיד קשה לחזות. חשוב להבין כי הלך הרוח של שנת 2011 שבעטיו נגזרו הגזרות על שוק התקשורת (עד היום הענף לא ממש מצליח לצאת ממנו ולחזור לשיווי משקל כלשהו), עלול לחזור על עצמו. כפי שחברות הסלולר הוצגו כתאבות בצע הטומנות ראשן בחול נוכח המחאות וההזהרות של משרד התקשורת, עלולות יצרניות המזון והרשתות למצוא עצמן במצב דומה. 

"במשבר הנוכחי (שעלול להעמיק וזאת למרות שהביקוש למזון נחשב לקשיח יחסית) לפני שנחשב מסלול מחדש בנוגע לשווי הוגן של כל חברה ולמיצוב שלה כאלטרנטיבת השקעה בשוק המזון. כרגע יושבים על הגדר...." הם מסיימים.