על פי דיווח בכלי התקשורת המערביים, מאות חברות רוסיות מעוניינות לפתוח חשבונות בבנק בבנקים סיניים שמחזיקים בסניפים ברוסיה. הבנק המרכזי אליו פונות החברות הוא הנשיונל בנק אוף צ'יינה
ולדימיר פוטין והסנקציות על כלכלת רוסיה (צילום pngwing, vecteezy)
מאות חברות רוסיות פנו בימים האחרונים לבנקים סיניים שמחזיקים בסניפים ברוסיה בבקשה לפתוח חשבונות. ברוייטרס מצטטים גורם בסניף נשיונל בנק אוף צ'יינה שאומר כי ביומיים האחרונים התקבלו בקשות מ-200 עד 300 חברות רוסיות לפתוח חשבונות בסניף הרוסי של הבנק.
בסך הכל פועלים כיום מספר בנקים סיניים ברוסיה ובהם בנק המסחר והתעשייה הסיני, הבנק לחקלאות הסיני, בנק הבניה הסיני והנשיונל בנק אוף צ'יינה. הבנקים עצמם סירבו להגיב לשאלות רוייטרס הנוגעות לפנייה של לקוחות רוסיים אליהם.
צריך לזכור שהעיצומים על הבנקים הרוסיים גורמים למעשה לשיבושים ביכולת של הרוסים להמיר רובל למטבעות אחרים ומערימה קשיים על העברות כסף מרוסיה ואליה. לשיבושים האלה יש יכולת הרסנית לכלכלה הרוסית מאחר ואף בנק סיני לא נותן את השירות הזה בחינם ובכל מקרה כצד אחד בעסקה לחוץ יותר עליה מהצד השני אזי גם העמלות בהתאם וכרגע הכיוון הוא שהלקוח הרוסי יהיה מוכן לשלם תמורת סליקת כסף.
העלייה בהוצאות על סליקת התשלומים מרוסיה ואליה גורמת באופן מידי להידלדלות קופת המזומנים של הפירמות הרוסיות שפועלות ברחבי העולם וזה בתורו גורם לשחיקה ברווחיות וככל שהפירמה חלשה יותר, תהליך כזה יקריס אותה. אבל זהו תהליך שלא קורה ביום.
הנחת העבודה היא שרוסיה וסין יקימו (אם לא כבר הקימו משהו דומה) מערך סליקה הדדי שאמור להקל על הסחר בין המדינות, אליהן ומהן. ולכן באופן עקרוני התהליך היה אמור להיות (במערכת סליקה חלופית) מעבר של כסף מרוסיה לסין, המרה שלו למטבע הרלוונטי והעברה שלו למדינה הרלוונטית. אולם, נכון לרגע זה לא ברור עד כמה סין תשתף פעולה עם רוסיה בעניין הזה, ובכל מקרה, כאמור, כל יד שעובר הכסף הזה, נלוות אליו עמלות וכן הלאה, וזה מעגל שוטה שעולה בסופו של דבר הרבה כסף לרוסיה.
