אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90, vecteezy)
בנק ישראל העלה את הריבית בהתאם לתחזיות המוקדמות ב-0.5% לרמה של 1.25%. בנימוקי ההחלטה כותבת הוועדה המוניטרית כי הציפיות לאינפלציה עדיין גבוהות אולם הציפיות משוק ההון מדברות על חזרה לגבולות יעדי יציבות המחירים.
עוד כותבים חברי הוועדה המוניטרית בנימוקי ההחלטה כי שוק העבודה מצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת. שוק העבודה ההדוק מוביל ללחצי שכר מסויימים במגזר העסקי. מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-5.1%, מול האירו ב-2.9% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.6%.
חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5% ובשנת 2023 בשיעור של 3.5%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%.
מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-15.4%. קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות, אך מגמת העלייה השנתית החדה של המחירים התמתנה מעט.
באופן עקרוני עליית הריבית בישראל היא דבר מתבקש והיא למעשה תהליך גמילה של הציבור מכסף חינם. הבעיה הגדולה היא שהתהליך הזה, של ריבית אפס, יצר אינפלציה שקיבלה זריקת מרץ ממשבר האנרגיה שהתחיל באירופה לפני המלחמה עם רוסיה וצבר תאוצה רגע אחרי שהתחילה.
מאז תחילת השנה כבר היה ברור שהאינפלציה יוצאת משליטה. אם בארה"ב שהיא שם בסדר גודל שנושק ל-9% ואם באירופה, שם האינפלציה במצב דומה לזה שבארה"ב. ואם זה התהליך בעולם הרי שבארץ הקודש המצב הוא עוד הרבה יותר טוב וכאן האינפלציה עולה בקצב שנתי של 4.1%, נתון טוב מאשר בעולם אבל עדיין נתון בעייתי.
לבנק ישראל אין יותר מידי ברירות בטח לאור העובדה שאנחנו נמצאים לפני גל של עליית מחירים והלחצים להעלאות שכר בסקטור הציבורי הולכים וגדלים (ע"ע שביתת המורים, הנהגים וכן הלאה). העובדה שהאינפלציה בישראל עדיין בשליטה היא עובדה חמקמקה ונותת לנגיד בנק ישראל את האוויר הנחוץ להעלות ריבית אחרי שהוא רואה את המגמה העולמית וכאן אנחנו נמצאים במצב בו יכולים כולם להיערך להתנהגות הנגיד בהתחשב במדיניות האמריקאית שמקדימה אותנו בחודש.
נזכיר כי ברבעון הראשון של השנה נרשמה התכווצות של הכלכלה הישראלית בכ-2% וזה החשש הגדול של כל העומדים בראש בנק מרכזי ברחבי העולם. החשש הוא שהעלאת ריבית אגרסיבית מידי תדחק את הכלכלות המקומיות למיתון ולא להאטה נסבלת. ומהי האטה נסבלת? באופן עקרוני הכללים שהוגדרו בשנים 2008 ו-2009 על ידי יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי - כוללים אבן אחת מרכזית והיא שוק העבודה שנמצא, לפחות כאן בישראל, ברמת אבטלה של 3% שהיא למעשה תעסוקה מלאה שנותת עוד מרווח נשימה לבנק ישראל.
