רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI מזהיר היום מחוסר הוודאות הנוגעת להתמשכות הלחימה וההתנהלות של הממשלה בכל הנוגע לשיקולים הפוליטיים סביב התקציב. אלה מביאים לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ויביאו את הגירעון קרוב יותר ל-6% תוצר.

"סקרי הציפיות בסקטור העיסקי ואמון הצרכני לחודש אוקטובר הצביעו כצפוי על ירידה בסנטימנט, והיא בלטה יותר בקרב הסקטור העיסקי בעוד במדד הצרכנים הירידה הייתה מתונה יותר, אך שניהם ירדו לרמות שאיפיינו את תחילת משבר הקורונה במרץ 2020. מדד אמון הצרכנים התאפיין בירידה הדרגתית לאורך השנה האחרונה, כך שהרמות הנוכחיות קרובות למדיי לאלו שנרשמו בתחילת משבר הקורונה" אומר גוזלן.
 

עוד ב-

דירוג הקרנות הכספיות: זו הקרן עם התשואה הטובה באוקטובר

לכתבה המלאה

"הרכיבים העיקריים בהם נרשמה ירידה ברורה הם הצפי למצב המשק והכוונה לבצע רכישות גדולות. עוצמת הירידה במדד האמון העיסקי הייתה חריפה יותר, וכאמור היא זהה בעוצמתה לזו שנרשמה במרץ 2020 עם תחילת משבר הקורונה כאשר גם רכיבי המדד שהובילו את הירידה, מצב הכלכלה הנוכחי והצפי לפעילות ברבעון הקרוב המצב, ירדו בשיעורים חדים לרמות של תחילת משבר הקורונה.

"את המצב הבריאותי מחליף המצב הביטחוני כגורם עיקרי להרעה בסנטימנט ובנוסף נרשמה מגבלה משמעותית כתוצאה ממחסור בעובדים בעיקר בענפי התעשייה, בינוי והשירותים העיסקיים וזאת על רקע גיוס המילואים הנרחב והפעילות החלקית של מערכת החינוך.

"התפתחויות אלו עולות בקנה אחד עם הירידה בהיקף ההוצאות בכרטיסי האשראי. הנתונים לחודש הראשון של המלחמה משקפים ירידה של כ-13% ביחס לרמות של טרום המלחמה (נתון מקורי, מנוכה עונתיות מתון יותר ונע סביב 10%), וזאת תוך התאוששות שנרשמה לאחרונה לאחר הירידה החדה בתחילת המלחמה.

"בהשוואה לתחילת משבר הקורונה מדובר בירידה ממוצעת מתונה יותר (כ-15% מול כ-20% בקורונה), כאשר מאפייני המצב הנוכחי צפויים להוביל להתאוששות הדרגתית בלבד ביחס לזו שנרשמה עם יציאת המשק מסגרי הקורונה, בעיקר בהתחשב בכך שמדובר במשבר מקומי עם סנטימנט שצפוי להיות חלש יותר, סביבת ריביות גבוהה יותר ובאופן כללי מדיניות פחות מרחיבה מאשר במשבר הקורונה.

"ההרעה בפעילות, במקביל לעלייה בהוצאות הנדרשות הן הביטחוניות והן האזרחיות, הובילו לעלייה חדה בגירעון בחודש אוקטובר לכ-23 מיליארד שקל, כך שהגירעון בשנה האחרונה טיפס לכ-2.6% תוצר. בצד ההכנסות נרשמה ירידה שנבעה בחלקה מירידה במקדמות ומדחיית תשלומי מיסים, אך היא אינה משקפת עדיין את עוצמת הפגיעה בפעילות שצפויה לבוא לידי ביטוי בנתוני ההכנסות בחודשים הקרובים.

"ניסיון העבר מעלה כי פגיעה חריפה בפעילות וגלישה למיתון מתאפיינים בירידה בסדר גודל של כ-15%-10% בהכנסות ממיסים, ואנו מצפים לסדרי גודל זהים גם במשבר הנוכחי.

"אי הודאות בנוגע לצד ההוצאות מושפעת באופן טבעי ממשך והיקף המלחמה, אך לכך נוסף גם רכיב אי ודאות בנוגע לשינויים בהרכב התקציב, בעיקר בכל הנוגע לביטול הכספים הקואליציוניים ולצמצום משרדי הממשלה, צעדים מתבקשים במצב חירום, עליהם המליץ גם בנק ישראל, שהממשלה הנוכחית מתקשה לקבל משיקולים פוליטיים.

"התנהלות זו צפויה להוביל לעלייה לפחות באופן זמני, בפרמיית הסיכון הנדרשת בשוק איגרות החוב, סיגמנט שעד לאחרונה התאפיין באופטימיות גבוהה גם לגבי תוואי הריבית וגם לגבי יכולת הספיגה של מימון הגירעון הגבוה. תמיכה לסביבת התשואות הנמוכה יחסית בשוק המקומי התקבלה גם מההפתעה כלפי מעלה בנוגע להיקף המימון מחו"ל, שהגיע באוקטובר לכ-2.2 מיליארד דולר, ועשוי להגיע גם בנובמבר לסדר גודל זהה.

"באוקטובר, נרשמה עלייה של כ-8 מיליארד שקל בהוצאות המשרדים ביחס לרמה הממוצע שאפיינה את החודשים הקודמים, ותחת הנחה של הוצאות מעט גבוהות יותר והרעה בצד ההכנסות, הגירעון צפוי להגיע להערכתנו לכ-4%-3.5% ב-2023.

"במבט אל 2024, תוואי הגירעון יושפע כמובן ממשך והיקף המלחמה, ההאטה הצפויה בעולם שתקרין גם על צמיחה חלשה יותר של המשק המקומי, כאשר מנגד צפויה קיזוז מסוים, בעיקר בכל הנוגע להוצאות הביטחון, מהצפי לסיוע אמריקאי. מכלול הגורמים מוביל אותנו להערכה כי בהנחה של לחימה ממושכת (תוך שינויים בעצימות) לאורך מרבית 2024, ועם רמת הוצאות משרדים בסדר גודל שנרשם באוקטובר, הגירעון ב-2024 צפוי לטפס לרמות של לפחות 6% תוצר" אומר גוזלן.

"מבחינת מימון הגירעון" ממשיך גוזלן "תחת הנחה של גיוס נטו גבוה בחו"ל (נטו 15-20 מיליארד שקל, ברוטו 40-45 מיליארד שקל), יידרש מימון נטו מקומי של 100-110 מיליארד שקל, שמשמעותו גיוס ברוטו חודשי ממוצע בסדר גודל של זה שנרשם בנובמבר, כלומר של כ-15 מיליארד שקל לחודש.

"לכן, וכפי שציינו בסקירה הקודמת, התמחור בשוק המקומי נוטה יותר להתממשות התרחישים היותר אופטימיים מבחינת משך והיקף המלחמה, וחשוף להתפתחויות שליליות מבחינה זו, כאשר ניתן להוסיף לכך גם את התנהלות הממשלה.

"כמו כן, בהתחשב בכך ששוק איגרות החוב הממשלתיות ממשיך לגלם הפחתת ריבית מהירה יחסית, וזאת למרות שבנק ישראל ציין בבירור כי מהלך זה אינו רלוונטי כל עוד קיים לחץ לעלייה בפרמיית הסיכון של המשק, פרופיל הסיכוי-סיכון בתמחור הנוכחי תומך עדיין בעמדה דפנסיבית יותר מבחינת מח"מ התיק, ומבחינה טאקטית עדיפות לקצוות העקום על פני האמצע" הוא מסיים.