רכילות עסקית

"היה שם פיגוע תקשורתי": ארי גולדברג בראיון על כל מה שקרה ב'חתונמי'

ארי גולדברג ראשון מדבר על הימים שאחרי ירידת המסך "שחרור והקלה", מסביר למה סירב לייצר פיגוע תקשורתי " הדינמיקה שלנו לא הייתה פשוטה" ומגלה מה באמת קרה בינו לבין נועה מחוץ למצלמות ומספר על מה מחפש היום "משהו יציב"- ראיון חשוף

דניאל לוי גולדמן | 28/8/2026 10:04 עקבו אחרינו בגוגל

כשהמסך יורד והאורות כבים, מתחילה ההתמודדות האמיתית: החזרה לחיים אחרי חודשים של חשיפה ושיח ציבורי. עבור ארי גולדברג, ממשתתפי העונה האחרונה של "חתונה ממבט ראשון", סיום השידורים הביא איתו תחושת שחרור. בשיחה פתוחה הוא חוזר לדינמיקה עם נועה, מסביר מדוע בחר שלא להפוך את פרק הסיום לעימות, ומספר על הצדדים בחייו שכמעט לא באו לידי ביטוי על המסך: מהמשפחה והחברים ועד לעולם העסקים שבנה בארצות הברית.

"אני מרגיש חצי שחרור וחצי הקלה עכשיו, אחרי שהעונה הסתיימה", הוא מספר. "סוף־סוף אפשר להיות חופשיים. במשך שלושת חודשי השידורים היו הרבה דברים שנדרשנו להצניע, ועכשיו כיף לחזור לדבר ולחיות בלי המגבלות האלה".

לצד ההקלה, ארי מרגיש שחלקים מרכזיים בזהותו לא באו מספיק לידי ביטוי, לדוגמא בצילומי תעודת הזהות. היו המון צילומים עם המשפחה והחברים שלי, גם פה בארץ, גם במיאמי, ואפילו בחתונה עצמה, אבל זה לא שודר. אנחנו שישה אחים ואחיות, 18 בני דודים, אנחנו מאוד קרובים, וכל השבתות והחגים אנחנו יחד. הם היו שם וליוו אותי לאורך כל התהליך של חתונמי. בארצות הברית, גם שם המשפחה היא חלק מאוד משמעותי מהיום יום, אחותי, האחיינים המהממים שלי, קאי וריבר, שאני מאוד קרוב אליהם, דוד שלי שהוא כמו דמות אב נוספת עבורי, בני דודים גם מהצד הישראלי שלי וגם מהצד האמריקאי, וחברים שהם כבר כמו משפחה. כל זה לא בא לידי ביטוי, ובסופו של דבר נוצרה קצת תחושה של זאב בודד, שזה לא ממש משקף את החיים שלי. המשפחה והחברים שלי הם חלק מרכזי ממי שאני, והרגשתי שזה ממש התפספס״.

ארי גולדברג (צילום פרטי)

בשלב הזה, התוכניות שלו ברורות: את תקופת החגים יעביר בישראל, וברבעון האחרון של השנה יחזור לארצות הברית. "אני עדיין תושב ארצות הברית ולא עשיתי תושב חוזר. נשארתי בישראל לאורך שלושת חודשי השידורים ואשאר כאן גם בחגים, אבל לאחר מכן אני מתכנן לחזור לארצות הברית. בטווח הארוך, מקום המגורים שלי יהיה קשור גם לזוגיות שאבנה. אם בת הזוג שלי תהיה ישראלית, בהחלט אוכל לראות את עצמי משתקע בישראל; ואם לא, סביר שמיאמי תישאר הבסיס שלי".

גם האפשרות להיכנס לזוגיות חדשה במהלך השידורים הייתה מורכבת מבחינתו. "קשה מאוד להתחיל קשר בתקופה כזאת, כי אתה עובר הרבה טלטלות ומרוכז בהתמודדות שלך. מצד אחד, אתה רוצה שתהיה לידך מישהי שתעזור לך לעבור את התקופה. מצד שני, הרגשתי שלא יהיה הוגן להיכנס לקשר כשאני לא באמת פנוי לתת לאדם נוסף את תשומת הלב שמגיעה לו".

הצפייה בעצמו על המסך לא הייתה פשוטה, בין היתר משום שהוא ונועה היו הזוג הראשון שנחשף בעונה. "בהתחלה זה היה מאוד מטלטל. כשאתה הראשון, אין לך נקודת ייחוס ואין ממי ללמוד למה לצפות. הזוגות שעלו אחרינו כבר יכלו לראות איך זה נראה מהצד, להבין קצת יותר את התגובות ואת השיח שנוצר סביב התוכנית ולהגיע לשלב הזה מוכנים יותר. אנחנו פשוט פגשנו את זה בפעם הראשונה, תוך כדי תנועה".

ארי גולדברג (צילום פרטי)

"פתחו איתנו את השידורים, והדינמיקה שלנו לא הייתה פשוטה, כך שנוצר הרבה רעש שלא באמת ידענו איך להתמודד איתו. לומדים את זה תוך כדי. גם ההתנהלות מול הפרטנרית שלי לחוויה בתקופת השידורים לא תמיד הייתה קלה, אבל עשיתי את מה שיכולתי".

נקודת המפנה בהתמודדות שלו הגיעה בעקבות שיחה עם חברה טובה. "צפיתי איתה בפרק השלישי, והיא גרמה לי להבין שאני צריך לגלות יותר חמלה כלפי עצמי. פתאום הבנתי איך זה נראה מהצד כשאתה יושב מול המסך ושופט את עצמך. לאט־לאט למדתי לווסת את זה, לנהל את הרעש ולא לתת לרעש לנהל אותי".

לדבריו, לפני כל פרק קיבלו המשתתפים רק מושג כללי על מה שעומד להיות משודר. "היו מתקשרים אלינו יום או יומיים לפני השידור ואומרים: אתם עומדים להופיע בפרק, ואלה הקטעים. לא פירטו מה בדיוק אני אמרתי או מה נועה אמרה, אלא רק ציינו, למשל, שהולכים לשדר את סצנת הדאבל־דייט עם אסף וניב במסעדה".

ארי גולדברג (צילום פרטי)

מבחינתו, תקופת השידורים הייתה מורכבת אף יותר מתקופת הצילומים. "בהתחלה אתה שופט את עצמך וחושב: אולי הייתי צריך לפעול כך או אחרת. עם הזמן אתה מבין שעשית את הטוב ביותר שיכולת בהתאם לנסיבות. אז אפשר להתחיל ליהנות מהחוויה, ללמוד ממנה ולצאת ממנה אדם טוב יותר".

את ההתמודדות עם הביקורת ועם מחשבות ה"מה היה אילו" הוא מחבר דווקא לעולם ההשקעות. "יש לי דוגמאות להחלטות שקיבלתי, או לעסקאות שבחרתי להיכנס או לא להיכנס אליהן. ובדיעבד הסתכלתי אחורה ותהיתי אם זו היתה ההחלטה הנכונה. אני תמיד מזכיר לעצמי מדוע בחרתי כפי שבחרתי. ב־90% מהמקרים, אילו החזירו אותי לאותה נקודת זמן עם אותו מידע שהיה לי אז, הייתי מקבל בדיוק את אותה החלטה.״ ולגבי השאלה החוזרת ונשאלת לאורך כל השידורים, למה הוא לא בחר לעזוב לפני תום ה 42 הוא מגיב ״אני מאמין מחויבות לתהליך, בלתת את הכל למען מטרה. גם בחיים עצמם, בין אם זה זוגיות, אינטרקציות בין בני משפחה או אפילו עסקים, יש קשיים, יש טלטלות, יש מהמורות. כל אחד מביא איתו את הכלים שלו להתמודד. אני מאמין גדול בהתמודדות והתגברות על קשיים. אני לא מוותר בקלות. אני חושב שזו התכונה שגם הביאה אותי לאן שאני היום.״

"כך גם בתוכנית. כשאני מחזיר את עצמי לאחור, סביר שהייתי מתנהל באותה הדרך ומקבל את אותן החלטות. לכן חשוב להקיף את עצמך באנשים שיודעים להזכיר לך את זה, כי קל מאוד להיכנס למערבולת ולשפוט את עצמך בדיעבד".

ארי גולדברג (צילום פרטי)

למרות הביקורת על חלקים מסוימים באופן שבו הוצג, יש לו גם הערכה גדולה לעבודת העריכה. "ב'חתונמי' לא רואים את נועה בנפרד או את ארי בנפרד, אלא את הדינמיקה בינינו. יכול להיות שהעדינות שלי הודגשה מעט, ובמקרים מסוימים נועה הוצגה בצורה מרוככת יותר, אבל בסופו של דבר מה שרואים על המסך הוא הסיפור של הקשר. היום אני מעריך הרבה יותר את צוות העריכה. הם הצליחו לקחת ארבע, חמש או שש שעות של שיחה ולזקק אותן לדקה וחצי או שתיים, ולהעביר מסר באמצעות חומרי גלם שונים: טסטות, מוזיקה ורגעים מאוד מסוימים מתוך השיחות שלנו. זו אומנות לכל דבר".

בפרק ההחלטות, החיבוקים והנשיקות בינו לבין נועה עוררו בלבול בקרב הצופים, אך מבחינתו הם נבעו מתפיסת עולם פשוטה. "ברוב מערכות היחסים שלי, האישיות, הזוגיות והרומנטיות - אני משתדל לעשות את המקסימום כדי לסיים בטוב".

עם נועה, לדבריו, הוא הבין בסופו של של דבר שהחיבור הרומנטי לא יימשך. "אני מחפש קשר יציב, שבו אוכל באמת להיות אני. זוגיות לא אמורה להרגיש כל כך מורכבת. אני מאמין שדברים צריכים לבוא ביותר קלות ובזרימה. אמרנו 'לא', ולכן היה ברור שאנחנו לא זוג, אבל הייתי שמח אם החברות הייתה נשארת. היו בינינו הבדלים, אבל היו גם מקומות שבהם יכולנו להיכנס לשיחות על פילוסופיה, על עסקים ועל נושאים עמוקים יותר, וכן נבנתה שם חברות. העובדה שנפרדנו לא אומרת שאי אפשר לחבק את האדם שמולך ולתמוך בו, או ששנייה אחר כך צריך להפוך לזרים. אני נוטה לבחון את הנורמות ולא לפעול לפיהן אוטומטית. אם דרך מסוימת לא הגיונית בעיניי, בדרך כלל לא אבחר בה".

ארי מבקש להעמיד את הדברים על דיוקם בנוגע לטענות על "תיאום עמדות" ועל קשר שנמשך כביכול בסתר. "נועה חוזרת ואומרת שרציתי לתאם עמדות, וזה לא מדויק בכלל", הוא מבהיר. "מה שקרה בפועל הוא שבגלל שלא גרנו יחד ולא היה לנו זמן משותף בלי המצלמות, בכל פעם שהגענו לצילומים זה היה נראה כמו פיגוע. היה בא לי שיראו גם צדדים אחרים שלנו, ולא רק את הפיגועים, ולכן רציתי שלפחות חלק מהם יקרו לא מול המצלמות, וזה פשוט לא קרה. הרגשתי שדווקא כשלא היו מצלמות לפעמים הצלחנו לרדת עמוק יותר ולשמוע אחד את השנייה".

גם המגורים בנפרד היו, לדבריו, סוגיה משמעותית בקשר. "אני לא יודע לומר מדוע היה לנועה קשה לעבור לדירה משותפת. היא גרה בדירה שלה יותר מ־17 שנה, וכנראה שזה מקום שמעניק לה ביטחון. היא מאוד רצתה שנגור אצלה, ואילו אני רציתי שנעבור לדירה ניטרלית, שבה יהיה נעים לשנינו ושנינו נרגיש בבית".

הדברים שאמרה נועה בפרק הסיום, והרמיזות שלפיהן הקשר ביניהם נמשך גם אחרי הצילומים, הפתיעו אותו. "מבחינתי המציאות הייתה ברורה מאוד. כשלושה שבועות אחרי סיום הצילומים, בתום חגי תשרי בשנה שעברה, חזרתי לארצות הברית. מאותו רגע לא התראינו במשך כמעט תשעה חודשים, עד סמוך לתחילת השידורים. גם אז הקשר בינינו היה חברי בלבד. נשארה בינינו חברות טובה, ובעיניי העובדה שהקשר הזוגי לא הצליח לא אומרת שצריך לזרוק לפח את החברות שנוצרה בדרך".

"אני מרגיש שחלק מהדוגמאות שנועה הציגה בפרק קיבלו משמעות מוקצנת, וכשנכנסים לפרטים אפשר לדייק אותן. למשל, נאמר שאחי היה אצלה בדירה שבוע קודם, באופן שעלול היה להשתמע ממנו שהתקיימה בינינו מערכת יחסים. בפועל, אחי הצעיר הוא חשמלאי. נועה הייתה באמצע שיפוץ והוא הגיע לעזור לה בעבודות החשמל. גם את אירוע יום ההולדת שלי אני ארגנתי. נועה עזרה וחיברה אותי לשף שהיא מכירה, ועל כך מגיע לה קרדיט. בעקבות החיבור השתנה גם הלוקיישן, אבל מכאן ועד לומר שהיא ארגנה עבורי את יום ההולדת יש מרחק".

ארי גולדברג (צילום פרטי)

לדבריו, הוא יכול היה לתקן את הדברים כבר בזמן אמת, אך בחר שלא לעשות זאת. "יכולתי לעבור דוגמה־דוגמה ולהניח את העובדות על השולחן מול כולם בפריים טיים, אבל החלטתי במודע שלא לעשות את זה. לא הרגיש לי נכון או הוגן כלפי הזוגות האחרים לקחת פרק סיום שהיה מלא ברגעים משמעותיים עבורם ולהפוך אותו לעימות ביני לבין נועה. לא כל דבר צריך להפוך לדרמה בזמן אמת. העדפתי לתת לרגעים שלהם את המקום שמגיע להם".

כיום ארי רווק ומחפש זוגיות חדשה, שתהיה מבוססת על תקשורת, הקשבה ואיזון. "אני מחפש קודם כול פרטנרית טובה - מישהי שאדע להקשיב לה והיא תדע להקשיב לי, שנוכל לדבר על הדברים ולעשות תיאום ציפיות, כך שכל אחד מאיתנו יידע איפה האחר עומד. חשוב לי שהיא תהיה בעשייה, אבל גם תדע לשמור על איזון, ושמשפחתיות תהיה עבורה ערך עליון. אני מחפש גם מישהי הרפתקנית. זה משהו שאני מאוד רוצה בקשר".

הצד העסקי, שכמעט לא נראה בתוכנית, ממלא כיום חלק מרכזי בחייו. "אני מייסד שותף ב־Quick Capital, חברה שעוסקת במימון לחברות ציבוריות. אנחנו בתקופה של צמיחה משמעותית, מגייסים הון ועובדים על עסקאות גדולות יותר. במסגרת העבודה פוגשים חברות מכל הסוגים - מחברות לפינוי פסולת ועד חברות AI מתקדמות וחברות שמפתחות טכנולוגיות בתחום הנשק. כשאני עובד מישראל, יום העבודה שלי מתחיל בשתיים בצהריים ונמשך עד עשר או אחת־עשרה בלילה. אלה שעות לא שגרתיות, והן גם מקשות על דייטינג כי בסוף היום אני עייף, אבל בשלב הזה זה נכון לי".

כשנשאל על מהפכת הבינה המלאכותית ועל החשש מפני אובדן מקומות עבודה, הוא מביע עמדה אופטימית. "בכל מהפכה טכנולוגית עולה החשש שאנשים יאבדו את עבודתם, אבל העולם יודע לחדש את עצמו וליצור מקצועות חדשים. לפני 20 שנה, למשל, יוצר תוכן כמעט לא היה מקצוע, היום מיליוני אנשים מתפרנסים ממנו. אני מאמין שהמהפכה הזאת תביא איתה גם הרבה דברים טובים ותאפשר לאנשים לעבוד פחות קשה".

גם ביחס להשכלה גבוהה הוא נמנע מתשובה חד־משמעית. "אפשר לרכוש השכלה בדרכים שונות - דרך קשר קרוב עם אדם מצליח, באמצעות עשייה, ניסוי וטעייה, וגם באוניברסיטה. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין לימודים בהרווארד לבין לימודים בקולג' קהילתי בארצות הברית, לא רק ברמת ההוראה והמרצים אלא גם בקהילת הבוגרים ובקשרים שנוצרים. בסופו של דבר, ההחלטה אם ללמוד והיכן היא אישית ותלויה באדם ובמטרות שלו. הדבר החשוב הוא שבכל דרך שבוחרים, צריך ללכת עד הסוף ולעשות אותה בצורה הטובה ביותר. להצלחה יש קשר גם לאנשים שסביבך, למאגר הידע והניסיון שאתה נחשף אליו ולמערכות היחסים שאתה בונה".

וליזמים בתחילת דרכם יש לו עצה אחת מרכזית: "נסו להבין מה התשוקה שלכם, היכן היא יכולה לבוא לידי ביטוי ואיך אפשר לתרגם אותה למודל עסקי. היום, בזכות החשיפה לשוק הגלובלי, אפשר לבנות פעילות כלכלית כמעט סביב כל תחום - אבל צריך למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה".

בעוד עשור הוא מקווה לראות את עצמו ממשיך באותו מסלול, אך בקנה מידה גדול יותר. "בחיים האישיים אני רואה משפחה וילדים, בארץ, בארצות הברית או על הקו - אבל בהחלט משפחה. זה המקום שאני הכי כמה אליו. בעסקים אני רוצה להמשיך לעשות את מה שאני עושה היום, רק בגדול יותר. יש לי שותף מדהים שאני עובד איתו כמעט שבע שנים; אנחנו חברים מאז 2014. אני רוצה להמשיך לרוץ איתו ולעזור לכמה שיותר חברות".