היא פרצה לחיינו כשרקדה ושרה על הבמה של "בית ספר למוסיקה", אבל סוף השבוע האחרון סימן את נקודת השיא בקריירה של אגם בוחבוט עם כיבוש ראשון והיסטורי של היכל מנורה מבטחים במופע כפול. המופעים שנערכו בחמישי ובמוצאי שבת התקיימו במתכונת של "חצי מנורה" קונספט הפקתי פופולרי המצמצם את קיבולת ההיכל לכ-5,000 צופים לערב כדי ליצור אווירה אינטימית יותר.

עם תפוסה מלאה של כ-10,000 צופים בשני הערבים ומחירי כרטיסים שנעו בין 179 ל-319 שקלים, הניב הכנסה כוללת ברוטו של כ-2.3 מיליון שקלים.

מאחורי המספר הנוצץ הזה עומדת חובת המדינה לגזור את הנתח שלה ראשונה, וכאשר מקזזים מע"מ בשיעור של 18 אחוזים, ההכנסה הנטו של ההפקה לפני הוצאות יורדת לכ-1,949,000 שקלים.

מתוך הסכום הזה נדרשה ההפקה לשלם שורת ספקים ארוכה, שכירות ההיכל ליומיים מופע ויום הקמה נאמדת בכ-300 אלף שקלים, מערכות ההגברה, התאורה והמסכים דרשו כ-330 אלף שקלים נוספים, ואבטחה, סדרנים ולוגיסטיקה תפחו לכ-135 אלף שקלים. לצד אלה, העלויות עבור הנגנים, הניהול המוזיקלי, השיווק, היחסי ציבור והמעטפת האופרטיבית הגיעו לכ-300 אלף שקלים נוספים.

בצד החסכוני של האירוע, היעדרם של רקדנים על הבמה חסך להפקה עשרות אלפי שקלים שהיו מיועדים לכוריאוגרפיה, חזרות ושכר צוות, מה שפינה תקציב לחיזוק התאורה והסאונד. עם זאת, הנתח המשמעותי ביותר שנלקח מהפדיון הנטו הוא עמלת הסוכנות והניהול, העומדת בתעשייה על כ-20 אחוזים וגזרה כ-390 אלף שקלים נוספים. בסך הכל, עמדו כלל הוצאות ההפקה, התפעול והניהול על כ-1.455 מיליון שקלים.

עוד ב-

אגם בוחבוט תחת מתקפה: "מוכרת את עצמה בצורה מזעזעת"

לכתבה המלאה

בשורה התחתונה, הפיצוח האסטרטגי של שני ערבי "חצי מנורה" התברר כצעד כלכלי ואמנותי נכון. לאחר ניכוי המע"מ וכלל ההוצאות הכבדות, המופע הכפול הותיר בקופה רווח נקי מוערך של כ-494,000 שקלים. מעבר לכחצי מיליון השקלים שנכנסו לחשבון, בוחבוט רשמה לעצמה נכס תדמיתי אדיר שהוכיח שהיא מסוגלת למלא את ההיכל הלאומי ולבסס את מעמדה בשורה הראשונה של האמנים בישראל.