בעולם

הסוכנות היהודית באזהרה: זה האתגר המרכזי שלנו בעולם

סמנכ"לית השיווק של הסוכנות היהודית, פיאנה דרנג, מציגה את הנתונים המדאיגים מדו"ח "עם אחד" בצל המלחמה והזינוק באנטישמיות. אבל מעבר למספרים המלחיצים שנחשפו, הנתון המיוחד על הדור הצעיר יש גם אתגר מרכזי במיוחד | המאמר המלא

מערכת ice | 
הסוכנות היהודית (צילום הסוכנות היהודית)
בשנה שבה המלחמה בישראל ממשיכה לעצב את תחושת הביטחון שלנו כאן, והאנטישמיות שבה ומתפרצת בעוצמה בקהילות יהודיות בעולם, דו"ח "עם אחד" של הסוכנות היהודית מבקש לעשות דבר עמוק יותר מאשר לתאר מציאות: הוא מבקש למדוד את הדופק של העם היהודי. הוא בוחן מה מפחיד אותנו, מה מחבר אותנו, ומה עדיין מצליח להצמיח תקווה גם מתוך תקופה של טלטלה.

סמנכ"לית השיווק של הסוכנות היהודית - פיאנה דרנג | צילום: יח"צ
התמונה אכן מורכבת: 69% מיהודי העולם ו-79% מיהודי ישראל מגדירים את האנטישמיות כאתגר המרכזי של הקהילות היהודיות בעולם כיום. באירופה, 43% מהיהודים חוו אנטישמיות בשנה האחרונה. בצרפת רק 22% מהיהודים מרגישים בטוחים כיהודים במדינתם, נתון שמשקף ערעור ממשי של תחושת ביטחון ושייכות.
אבל אם זה היה רק סיפור של משבר, לא היה טעם לקרוא לזה "עם אחד". כוחו האמיתי של הדו"ח הוא בכך שהוא לא נעצר בזיהוי האתגרים, אלא חושף גם את מקורות החוסן. אחד הממצאים החשובים בו הוא שככל שיהודים מרגישים מחוברים יותר לקהילה שלהם, כך גם תחושת הביטחון שלהם גבוהה יותר. במציאות שבה האיום גובר, השייכות אינה מותרות אלא תשתית של עמידות. בעולם כזה, שיווק הוא לא רק כלי לספר סיפור, הוא הכלי שמגדיר מציאות, מחבר בין אנשים, ומניע אותם לפעולה.
בניגוד לקלישאה על דור שמתרחק מזהות, הדו"ח מראה שצעירים רבים דווקא מחפשים משמעות, קהילה ומעורבות. 64% מהצעירים בעולם אופטימיים לגבי עתיד הקהילה היהודית במדינתם, ו־74% מהם מאמינים שביכולתם להשפיע לטובה על עתיד הקהילה שלהם. בצפון אמריקה התמונה בולטת במיוחד: 63% מהצעירים בגילאי 18-28 מדווחים על חיבור לקהילה היהודית שסביבם, יותר מהדורות המבוגרים. מנקודת מבט שיווקית, זו נקודת מפתח:  הדור הצעיר אינו רק "העתיד" של הסיפור היהודי, אלא כבר עכשיו כוח פעיל שמחפש משמעות ומזרים תקווה של "עם אחד".
כשהגעתי מהעולם העסקי אל הסוכנות היהודית, גיליתי גוף שעוצמת ההשפעה שלו כמעט בלתי נתפסת. דווקא מתוך זה הבנתי שהאתגר השיווקי איננו רק "לספר מה אנחנו עושים", אלא לייצר תחושת שייכות שמניעה לפעולה. יש גופים רבים שיכולים לערוך מחקר. אבל רק הסוכנות היהודית, כגשר חי בין ישראל לבין קהילות יהודיות בעשרות מדינות, יכולה להפוך את התמונה הרחבה הזו לעשייה.
זה הבידול האמיתי שלנו: לא רק להבין את המשבר, אלא לשנות את המציאות שהוא מייצר, לתרגם תקווה לתכנית עבודה. לעבור ממיפוי של מציאות כפי שמשקף הדוח, למהלך של הנעה וחיבור בין יהודים בישראל ובעולם, מתוך הבנה של ערבות הדדית ושל הידיעה שיש לנו גב של עם שלם.
85% מסכימים שקיומה של מדינת ישראל חיוני לשגשוג העם היהודי, ו- 82% מהישראלים סבורים שקהילה יהודית גלובלית חזקה ומשגשגת חיונית לחוסנה של מדינת ישראל. זהו הביטוי העמוק ביותר לערבות הדדית ולהבנה שאנחנו זקוקים אלה לאלה.
התרגום למעשים  כבר קורה בשטח: דרך שליחי הסוכנות היהודית שנמצאים  בלב הקהילות בעולם, דרך חיזוק החוסן החברתי בישראל, בסיוע לאזרחים, קהילות ורשויות שנפגעו  ודרך יצירת מסלולים ממשיים למעורבות ולהתנדבות, שמטרתם בנייה אקטיבית של עתיד משותף.
מותג נבחן לא במה שהוא אומר, אלא במה שאנשים מרגישים בזכותו. במיוחד ברגעים של חוסר ודאות. "עם אחד" הוא ביטוי להבטחת המותג של הסוכנות היהודית: שאף יהודי לא נשאר לבד. בעיניי  זו גם הזמנה רחבה יותר למקבלי החלטות, לשותפים, וגם למגזר העסקי. כמי שבאה משם, אני מאמינה שאפשר וצריך לגייס גם אותו להשקעה בעשייה ציבורית ערכית. כי אם למדנו משהו מהדו"ח הזה, הוא שהעתיד היהודי לא ייבנה רק מהזדהות, אלא מהחלטה משותפת להשקיע בו, לעצב אותו ולשאת יחד באחריות אליו.
בסופו של דבר, השאלה אינה רק מה מצב העם היהודי, אלא מי מוכן לקחת אחריות על עתידו.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה