ממשל טראמפ מחריף את המאבק בהעסקת עובדים זרים בארה"ב, והפעם ענקיות הטכנולוגיה והאוניברסיטאות המובילות נמצאות על הכוונת. משרד העבודה האמריקאי השעה הליכים לקבלת גרין קארד מבוסס תעסוקה עבור מיקרוסופט וחברות מיקור חוץ טכנולוגיות גדולות, במקביל לפתיחת חקירה פדרלית נגד תשעה מוסדות אקדמיים מובילים, בהם הרווארד, סטנפורד ו-MIT. הממשל בוחן חשדות להפרת כללי העסקה, לפגיעה בשכר העובדים האמריקאים ולשימוש לרעה באשרות שהייה.

במסגרת המהלך הוקפאו, לפי הדיווח של רויטרס, הגשת בקשות חדשות וטיפול בבקשות תלויות ועומדות במסלול הגרין קארד התעסוקתי עבור מיקרוסופט וחברות נוספות, בהן Infosys, Tata Consultancy Services, Wipro, HCL, Cognizant ו-Capgemini.

סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די ואנס, תקף את מיקרוסופט וטען כי החברה "ניצלה את המערכת יותר מכל חברה אחרת בארה"ב". לדבריו, החברה פיטרה כ-6,000 עובדים אמריקאים בשנה החולפת, אך במקביל נהנתה מ-6,300 אשרות עבודה זמניות מסוג H-1B ומכמעט 3,000 גרין קארדים.

במיקרוסופט דחו את הטענות המשתמעות מהנתונים והבהירו כי כ-80% מבקשות האשרה שהגישה החברה נועדו להארכת מעמד של עובדים קיימים, ולא לגיוס עובדים חדשים. עוד טענה החברה כי עובדים זרים משתכרים כמו עמיתיהם האמריקאים. ואנס, מנגד, האשים חברות בכך שהן מפרסמות לעיתים מודעות דרושים שאינן מיועדות לגיוס אמיתי, כדי ליצור מצג של מחסור במועמדים אמריקאים ולהצדיק העסקת עובדים זרים בשכר נמוך יותר.

במקביל, הרשויות הפדרליות פתחו בחקירה נגד תשעה מוסדות אקדמיים מובילים והוציאו להם צווי זימון למסירת מידע. בין המוסדות שנכללו במהלך נמצאים הרווארד, ייל, סטנפורד, בראון ו-MIT. החוקרים בודקים, בין היתר, חשדות שלפיהם אוניברסיטאות השתמשו לרעה באשרות שהייה לחוקרים ולמרצים זרים כדי להפחית את שכר העובדים האמריקאים, וכן אם קשרים פיננסיים והשפעה זרה פגעו במחקרים הממומנים מכספי ממשל פדרליים. מדובר בחשדות הנמצאים בבדיקה, ולא בממצאים שהוכחו.

לצעדים עלולות להיות השלכות כלכליות ואקדמיות נרחבות. ארגוני אקדמיה מזהירים כי פגיעה בהגעתם של סטודנטים וחוקרים מחו"ל עלולה לגרום נזק משמעותי לכלכלה האמריקאית, כאשר סטודנטים בינלאומיים תורמים לה, לפי הנתונים שהוצגו, כ-40 מיליארד דולר בשנה. באוניברסיטת קולומביה, למשל, נטען כי שינויי המדיניות כבר הובילו לירידה חדה בהרשמות מחו"ל ולהקפאת קבלת סטודנטים לתוכניות מסוימות.

המהלך מצטרף ליוזמת Project Firewall של משרד העבודה, הכוללת בין היתר אגרה חד-פעמית של 100 אלף דולר על בקשות H-1B חדשות עבור עובדים מחו"ל. המדיניות מעוררת שאלות בנוגע ליכולתה של ארה"ב להמשיך למשוך אליה עובדים מיומנים מרחבי העולם, במיוחד בענפי הטכנולוגיה והמחקר, הנשענים במידה רבה על כוח אדם בינלאומי.

המתח סביב העסקת עובדים זרים בלט גם על רקע אירוע נוסף בבית הלבן: שעות ספורות לאחר הביקורת הפומבית של ואנס על מיקרוסופט, העניק הנשיא דונלד טראמפ מדליות הוקרה למנהלים מובילים בתעשיית הטכנולוגיה, בהם מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ואילון מאסק. שניהם מהגרים שהחזיקו בעבר באשרת H-1B.

עוד ב-

הזינוק בדולר נעצר: התפתחויות באירופה ובארה"ב ואיך השקל הושפע?

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, המאבק של הממשל אינו מסתכם בשאלת אשרות העבודה. הוא נוגע גם לעתידו של שוק ההייטק האמריקאי, ליכולתן של האוניברסיטאות להמשיך למשוך כישרונות מרחבי העולם ולהיקף ההשקעות במחקר ובפיתוח. אם ההגבלות יורחבו, הן עלולות לנתק את עמק הסיליקון מזרימת המוחות המבריקים בעולם ולסכן הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים המגיעות מדי שנה לאקדמיה האמריקאית.