בעולם

בלי רוב, עם מגה-חובות: המשבר שמטלטל את צרפת

החוב הציבורי מתקרב ל-120% מהתוצר, עלויות המימון מזנקות והפרלמנט מתקשה להסכים על קיצוצים. אחרי סוף שבוע של מהומות אלימות, צרפת ניצבת בפני מלכוד: הצעדים הדרושים להרגעת המשקיעים הם בדיוק הצעדים שעלולים להפיל את הממשלה. ובינתיים, השווקים כבר מגיבים

דורון אביגד | 19/10/2026 12:26

המשבר הפוליטי בצרפת מתחיל לגבות מחיר כלכלי מוחשי. היום (שני), לאחר סוף שבוע של הפגנות ומהומות אלימות ברחבי המדינה, טיפסה תשואת האג"ח הממשלתית לעשר שנים ל-4.86%, עלייה של שמונה נקודות בסיס. מדד CAC 40 בפריז ירד בכ-1.3% במסחר הבוקר, ומניות הבנקים הגדולים איבדו כ-2%. המשקיעים חוששים שהכאוס הפוליטי והחברתי יקשה עוד יותר על הממשלה לרסן את הגירעון התקציבי.

תקציר הפרקים הקודמים: החלטתו של הנשיא עמנואל מקרון לפזר את הפרלמנט ב-2024 הובילה לבחירות שהותירו את האספה הלאומית ללא רוב ברור. מאז מתקשות הממשלות לקדם תוכניות לצמצום הגירעון, ושני ראשי ממשלה כבר איבדו את תפקידם בעקבות מאבקים תקציביים. כעת מנסה ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו להעביר את תקציב 2027, כאשר הבחירות לנשיאות, שייערכו באפריל ובמאי הקרובים, מצמצמות עוד יותר את נכונותן של המפלגות לתמוך בצעדים לא פופולריים.

החוב מתנפח, החשבון גדל

שלושה נתונים ממחישים את עומק הבעיה הכלכלית של צרפת:

119% מהתוצר: שיעור החוב הציבורי בסוף הרבעון השני של 2026, המייצג חוב של כ-3.6 טריליון אירו. לפי תחזית משרד האוצר הצרפתי, היחס עלול לטפס ל-121.7% ב-2027.

54 מיליארד אירו: היקף המאמץ התקציבי המתוכנן ל-2027, הכולל צעדי חיסכון והגדלת הכנסות. מתוכם, כ-43 מיליארד אירו מיוחסים לצעדים חדשים.

72.9 מיליארד אירו: העלות הצפויה של שירות החוב הממשלתי ב-2027, לעומת 62.6 מיליארד אירו ב-2026, זינוק של כ-16%.

הממשלה מבקשת להוריד את הגירעון מ-5.4% מהתוצר השנה ל-5% ב-2027, אולם הדרך לשם עוברת בקיצוצים, בהקפאת הוצאות ובצעדי מס שמעוררים התנגדות ציבורית ופוליטית. גם אם תוכנית התקציב תאושר, היעד עדיין רחוק מהתקרה של 3% מהתוצר הקבועה בכללי האיחוד האירופי.

הרחובות בוערים, הממשלה נחלשת

בשבת השתתפו כ-550 אלף בני אדם בהפגנות ברחבי צרפת, על רקע יוקר המחיה וההידרדרות בשירותים הציבוריים. המחאה, שצמחה מהפגנות של תלמידים ומורים על מצב מערכת החינוך, התרחבה והידרדרה בחלק מהמוקדים למהומות קשות, שכללו ביזה, הצתות ועימותים עם המשטרה.

יותר מ-2,400 בני אדם נעצרו. ביום שני אף הציע שר הפנים לורן נונייז להתפטר בעקבות הכשלים בהתמודדות עם המהומות, אך מקרון דחה את הצעתו ודרש ממנו לפעול להשבת הסדר.

מבחינת הממשלה, העיתוי כמעט בלתי אפשרי. בעוד הציבור דורש שיפור בשירותים החברתיים והקלה ביוקר המחיה, המשקיעים דורשים דווקא משמעת תקציבית. כל ויתור על תוכנית הקיצוצים עלול לפגוע באמון השווקים, וכל ניסיון ליישם אותה במלואה עלול להצית התנגדות נוספת.

צרפת מסוגלת לצאת מזה?

הסיכון אינו רק גובה החוב, אלא גם הקושי הפוליטי לבלום את צמיחתו. ככל שהמשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר על אג"ח ממשלתיות, כך מתייקר בהדרגה מיחזור החוב וגיוס ההון החדש. התוצאה היא שחלק הולך וגדל מהתקציב מופנה לתשלומי ריבית, במקום לשירותים ציבוריים ולהשקעות שעשויות לתמוך בצמיחה.

הבעיה מתחדדת לקראת הבחירות לנשיאות באביב 2027. למפלגות האופוזיציה יש תמריץ מוגבל לתמוך בצעדי צנע שיפגעו בפופולריות שלהן, ולממשלה אין רוב יציב שיאפשר לה לכפות תוכנית כלכלית ארוכת טווח.

המבחן הקרוב הוא הדיון וההצבעה על חלק ההכנסות בתקציב 2027, המתוכננים ל-20 באוקטובר. גם אם הממשלה תצלח את המכשול, הדרך לאישור התקציב כולו עדיין ארוכה.

עוד ב-

עד 10,000 אירו: העונש הכלכלי שמתכננת צרפת

לכתבה המלאה

צרפת לא ניצבת כרגע בפני חדלות פירעון, אך המשבר הנוכחי ממחיש כיצד שיתוק פוליטי עלול להפוך בעיה תקציבית מתמשכת לבעיה כלכלית חמורה הרבה יותר. השאלה היא לא רק אם ממשלת לקורנו תשרוד, אלא האם תצליח לקבל את ההחלטות הדרושות לפני שהשווקים ידרשו מצרפת לשלם מחיר גבוה עוד יותר.