בריאות
לא רגועים למרות הפסקת האש? כך פסיכיאטרית ממליצה שתפעלו
אחרי תקופה ארוכה של מתיחות, נכנסה הפסקת האש לתוקפה. הרחובות מתמלאים שוב, ויש תחושת הקלה - אבל לא לכולם קל. ד"ר הדר מרום הראל, עם כלים שיכולים לעזור בהתמודדות לאחר תקופה לא פשוטה
אחרי תקופה ארוכה של מתיחות, אזעקות, חוסר ודאות ובידוד, נכנסה הפסקת האש לתוקפה. הרחובות מתמלאים שוב, אנשים חוזרים למסגרות ויש תחושת הקלה - אבל לא לכולם קל להיכנס בחזרה לשגרה.
עבור רבים, ובעיקר עבור מי שמתמודדים עם פוסט טראומה (PTSD), דווקא הימים האלו - שאמורים להיות רגועים יותר - מציפים רגשות קשים, תחושת חוסר שליטה ולעיתים גם זיכרונות כואבים מהעבר.
דווקא עכשיו, כשנדמה שהשקט חזר, חשוב לזהות את מה שקורה בתוכנו - ולהיעזר בדברים שאפשר לעשות כדי לחזור לאיזון. הכלים האלו רלוונטיים לכולם, ובמיוחד למי שמרגישים שהמתח עוד לא מרפה.
במהלך תקופה של איום ממשי, אזורים רפלקסיביים במוח נכנסים לפעולה - "הילחם, ברח או קפא במקום" הן תגובות הישרדות בסיסיות. אבל כשאנחנו נשארים במצב של דריכות גם לאחר חלוף הסכנה, במיוחד כשהדריכות מלווה בזיכרונות חודרניים, קשיי שינה, הימנעויות ומחשבות שליליות - ייתכן שמדובר בתגובה פוסט-טראומטית.
מצבי דחק כמו אלו שחווינו לאחרונה עלולים לעורר רגשות חזקים. רובנו נחזור לתפקוד עם חלוף הסכנה, אך לא אצל כולם המעבר קל. חשוב להתחבר למקורות של כוח וכלים לעזרה עצמית - ויש לא מעט מה לעשות.
ד"ר הדר מרום הראל, פסיכיאטרית ומנהלת מרפאת בריאות הנפש, במכבי שירותי בריאות עם כלים שיכולים לעזור בהתמודדות לאחר תקופה לא פשוטה.
שמירה על שגרה, גם אם חלקית
שגרה מאפשרת לנו לנבא את מה שהולך לקרות ובכך יוצרת תחושת שליטה. נסו לשמר פעולות יומיומיות בסיסיות כמו זמני ארוחות, זמן קבוע לשינה, טיול קצר, או רגע שקט לעצמכם. הקצב הביולוגי של הגוף זקוק למסגרת - שגרה מסייעת למוח להבין שהסדר קיים והסכנה חלפה.
צריכת חדשות באופן מבוקר
הרגל של בדיקת חדשות תכופות לא תורם לתחושה הכללית, ולעיתים אף מגביר חרדה. הגבילו את החשיפה - בזמן ובתוכן - וצרו לעצמכם "זמנים נקיים ממידע", שמאפשרים לגוף ולנפש להירגע באמת.
טכניקות הרפיה וקרקוע
נסו נשימת "פרח-נר": שאיפה דרך האף, נשיפה איטית דרך הפה. הוסיפו מוזיקה שקטה, ריחות נעימים ותרגילי קרקוע כמו ספירת חפצים בצבע מסוים - כל אלה מחזירים אותנו לכאן ועכשיו, ועוזרים למתן תחושות מציפות.
טכניקות הרפיה מפעילות את תת המערכת שאחראית על רגיעה במערכת העצבים, וטכניקות קרקוע משפעלות אזורי בקרה במוח שמסייעים בבקרה רגשית.
תנועה - לתת לגוף לעזור לנפש
לא רק ריצה בפארק. גם הליכה רגועה, מתיחות או תרגול יוגה עדין - משחררים הורמונים שעוזרים להתגבר על כאב נפשי ופיזי, משפרים את התחושה הכללית ומסייעים לחיזוק החוסן הפנימי.
לא להסתגר - להישאר בקשר
קשרים, גם הקטנים שבהם, תורמים לחוסן. שיחה עם חבר, הודעה למכר או עזרה לאחר - כל אלו מזכירים לנו שאנחנו לא לבד ויכולים להעניק תחושת משמעות וכוח. מפגש עם אחר מסייע לנו בויסות הרגשי ומשפר את תחושת הבטחון. יציאה מהבית מפגישה אותנו עם מציאות מגוונת ומסייעת לנו להתחבר לכאן ועכשיו.
מותר להרגיש, לשתף ולבקש עזרה
פחד, עצב או כעס - כולן תגובות נורמליות למציאות לא נורמלית. קבלה של רגשות אלה היא מפתח לחוסן נפשי. אם התחושות קשות במיוחד ומלוות בירידה בתפקוד - אל תהססו לפנות ליעוץ ועזרה מקצועית. ירידה בתפקוד יכולה להתבטא במישורי חיים שונים כגון עבודה, הסתגרות חברתית, קושי בהתנהלות בבית ובמשפחה וגם ירידה בפעילות בשעות הפנאי.
אך בעיקר, לקחת רגע. למערכת העצבים לוקח זמן להירגע, וגם הרגשות צריכים מרחב. היו קשובים לקצב הפנימי שלכם, בלי לוותר על תנועה, חיבור ופעילות. כל אחד ואחת יכולים לבחור את הדרך שמתאימה להם ובמידת הצורך להיעזר בגורמים מקצועיים והכי חשוב: לא להישאר לבד.
עוד ב-
מאת: ד"ר הדר מרום הראל, פסיכיאטרית ומנהלת מרפאת בריאות הנפש למבוגרים, נאות שושנים - מכבי שירותי בריאות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



