בריאות

מהפך בלימודי הרפואה בישראל: אלו התחומים שירוויחו בענק

לראשונה בתולדות המדינה, משרד הבריאות יחל להגדיר מראש את מספר הרופאים והפיזור הגאוגרפי שלהם בכל תחומי ההתמחות עד לשנת 2035. כל זאת באמצעות חבילת תמריצים נרחבת לאלו המבקשים ללמוד רפואה בישראל

מערכת ice | 15/10/2026 17:18

רפואה מתמחים סטודנטים (צילום shutterstock, vecteezy)

מהפכה בעולם הרפואה בישראל: לראשונה בתולדות המדינה, משרד הבריאות עובר מתכנון פסיבי המבוסס על צורכי בתי החולים וביקוש הרופאים - לאסטרטגיה לאומית סדורה. היעד: הגדרה מראש של מספר הרופאים והפיזור הגאוגרפי שלהם בכל תחומי ההתמחות עד לשנת 2035, באמצעות חבילת תמריצים נרחבת.

לדברי מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, בריאות הנפש ותכנון כוח-האדם הם שני היעדים המרכזיים כיום, והם כרוכים זה בזה. "אנחנו מתחילים ברופאים, אך התוכנית תקיף את כל מקצועות הבריאות", הבהיר.

עד לפני פחות מעשור יצאה רוב הכשרת הרפואה למיקור חוץ, כשבתחילת 2020 למדו בארץ כ-820 סטודנטים בלבד בשנה. רפורמת "יציב" הגבילה את המוסדות בחו"ל כדי להבטיח את איכות ההכשרה, וכעת, הדגש הוא על הגדלת הכמויות. השנה פותחים את לימודיהם 1,650 סטודנטים, והיעד הוא 2,000 בשנה. זאת הודות להרחבת בתי הספר הקיימים, הקמת חדשים, והשקעה בתשתיות ובתמריצים כלכליים.

השלב הבא מתמקד בנווט המומחים לתחומים ולאזורים הנדרשים ביותר. לצורך כך, הוקמה ועדה בראשות בר סימן טוב שניתחה את הצורך עד 2035. כך למשל, בתחום הניטור והגינקולוגיה היו ב-2025 כ-15.96 מומחים ל-100 אלף נפש, והצפי ל-2029 עומד על 16.8. היעד הלאומי החדש שואף להעלות את היחס ל-21 מומחים ל-100 אלף נפש.

במקום לכפות התמחויות לא מבוקשות, המשרד מציע "חבילת תמריצים" שכוללת מענקים לגורמים המכשירים והמתמחים, תוספות שכר, שעות עבודה נוחות יותר, והתמחויות משולבות בין בתי חולים קטנים לגדולים להעלאת היוקרה.

בין המקצועות שזוכים לתיעוד ולתוספת האגרסיבית ביותר: פסיכיאטריה (בדגש על ילדים), רפואה דחופה, אונקולוגיה, נירולוגיה, גריאטריה, רפואת שיקום, כירורגיית כלי דם וילדים, רפואה תעסוקתית, בריאות הציבור ורפואה גרעינית.

יעד מרכזי נוסף הוא השגת שוויון במספר הרופאים לנפש בכל חלקי הארץ. כדי לגשר על הפערים הקיימים, ישולבו מענקים, השתתפות בשכר לימוד ועידוד לימודי רפואה בקרב אוכלוסיות המגיעות מראש מאזורי המחסור.

כיום, מרבית הרופאים בארץ, כמעט 60%, הם בוגרי לימודי רפואה בחו"ל, בעוד רק 40% הם בוגרי מוסדות בארץ. תהליך הקבלה בפקולטות הרפואה בארץ לרוב לא משקפות את היכולות של המועמד לתפקד כרופא טוב או אפילו להצליח בלימודי הרפואה. כמו גם, ההיבט הכלכלי שמוסיף משקל משמעותי להחלטה.

התוכנית הלאומית החדשה עשויה לשנות מן היסוד את השיקולים של מועמדים ללימודי רפואה, ולהסיט את הכובד מחו"ל חזרה לישראל. הרחבת מספר המקומות בארץ מ-820 ל-2,000 בשנה צפויה להגדיל את נגישות הקבלה ולרכך את דרישות המיון הנוקשות.

לצד זאת, תמריצים כלכליים ומלגות מחיה המיועדים למתחייבים למקצועות ולאזורי מחסור מציעים מענה ישיר ליוקר המחיה בארץ. כשמנגד "רפורמת יציב" כבר פוסלת עשרות מוסדות לא-איכותיים בחו"ל ומצמצמת את האפשרויות מעבר לים, השילוב בין הגדלת הקיבולת בארץ, תמיכה כלכלית וסגירת אופציות נחותות בחו"ל צפוי להעלות משמעותית את אחוז הסטודנטים שיבחרו ללמוד בישראל.

על פי נתוני העבר ומודלי התגמול של משרדי הבריאות והאוצר, מענקי ההתמחות הישירים למתחייבים למקצועות במחסור או לעבודה בפריפריה צפויים לעמוד על כ-300,000 עד 500,000 שקל לרופא (ובמקרי קצה עד 600,000 שקל). לצד המענקים, התוכנית עשויה לכלול תוספות שכר חודשיות של כ-20%–25% לשכר הבסיס, הקלות בעומס התורנויות, וכן מלגות מחיה חודשיות ופטור מלא משכר לימוד כבר משלב ההכשרה עבור סטודנטים שידרימו או יצפינו.

עוד ב-

127 מיליון שקל למיגון בתי נתניהו: זינוק של פי 4.5 בכהונה אחת

לכתבה המלאה

כזכור, בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל', הנחו שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב את הדיקנים של בתי הספר לרפואה בישראל להיערך לקליטת סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל שגויסו לשירות מילואים בישראל. כמו כן, הם התבקשו לייצר מתווה מותאם בפן הלימודי, בתשתיות ובכוח אדם.