בין שבת לראשון, בלילה שבין 24 ל-25 באוקטובר ישראל תעבור לשעון החורף, והשעון יזוז שעה אחת לאחור. אלא שבעוד שהמחוגים משתנים ברגע, לגוף לוקח זמן להסתגל לשינוי. לצד המעבר לשעון החדש, גם שעות האור מתקצרות, והדבר עשוי להשפיע על השינה, רמות האנרגיה ומצב הרוח.

בסוף המאה ה-19 הציע ג'ורג' הדסון, פקיד דואר וחוקר חרקים חובב מניו זילנד, להתאים את השעון לעונות השנה כדי ליהנות מיותר אור אחרי העבודה. הרעיון, שעורר בתחילה הסתייגויות, הפך עם השנים למדיניות שאימצו מדינות רבות.

לדברי ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית, מאסטר NLP ויועצת לחברת הרבלייף, הגוף פועל לפי השעון הצירקדי, שמסנכרן את מחזורי השינה והערנות, התיאבון, חילוף החומרים והפרשת ההורמונים. "שינוי השעה יוצר לזמן קצר פער בין השעה שעל המסך לבין הזמן שהגוף עדיין 'מרגיש', ולכן במשך כמה ימים אנחנו עשויים להתעייף או להתעורר מוקדם מהרגיל, ולהרגיש שינויים בריכוז וברעב", היא מסבירה.

האור ממלא תפקיד מרכזי בתהליך. כשהחשיכה יורדת, עולה בהדרגה הפרשת המלטונין, המסייע לגוף להתכונן לשינה. במקביל, הימים מתקצרים מכמעט 14 שעות אור בממוצע בקיץ לכ-10 שעות בחורף. החשיפה המופחתת לאור יום עשויה להתבטא בישנוניות, בירידה באנרגיה ולעיתים גם במצב הרוח.

כדי להקל על ההסתגלות, מייזלר ממליצה על חמישה צעדים. הראשון הוא לצאת לאור יום, בעיקר בשעות הבוקר, ובערב להפחית את התאורה בבית. השני הוא לשמור על שגרה קבועה של שינה, ארוחות ופעילות גופנית, ולהצטייד מראש בארוחה קלה כדי להימנע מרעב משמעותי בשעות הערב.

הצעד השלישי הוא להמשיך לנוע גם כשהחשיכה מגיעה מוקדם. הליכה בשעות האור, אימון קבוע או יציאה קצרה אחרי העבודה עשויים לתרום לערנות, לשינה ולמצב הרוח.

הצעד הרביעי הוא לנצל את המעבר לשעון החורף כדי להקדים את שעת השינה. מי שרגיל להירדם בחצות עשוי לגלות שהעייפות מגיעה מוקדם יותר. "אם מנצלים את הימים הראשונים, ולא פותחים מחדש את הערב עם מסכים, עבודה, תאורה חזקה או נשנושים, אפשר להשתמש בעייפות שמגיעה מוקדם יותר כדי לבנות שגרת שינה חדשה", אומרת מייזלר.

עוד ב-

המרכז הרפואי הדסה מתרחב: בית חולים חדש הוקם מחוץ לגבולות ישראל

לכתבה המלאה

הצעד החמישי הוא לשמור על פעילות חברתית ועל יציאה מהבית גם בחורף, לצד חשיפה לאור יום. כך אפשר להתמודד עם הירידה באנרגיה והמוטיבציה שמלווה לעיתים את העונה.