כשחוקרי תזונה מבקשים לבחון את הקשר בין מה שאנחנו אוכלים לבריאות שלנו, הם נתקלים בדרך כלל במכשול משמעותי: הזיכרון האנושי. כמעט בלתי אפשרי לזכור במדויק מה אכלנו לפני שבועיים, באילו כמויות, אילו רטבים התווספו למנה וכמה נשנושים חטפנו בין הארוחות.

הקושי הזה מוביל לדיווחים לא מדויקים, לצד נטייה טבעית לייפות את המציאות ולדווח על תפריט שנראה בריא יותר מזה שנאכל בפועל. מחקר רחב היקף שפורסם בכתב העת המדעי Scientific Reports בחר לעקוף את הבעיה הזו באמצעות זווית מקורית: במקום לבדוק מה אנשים זוכרים שאכלו, החוקרים פשוט שאלו מה הם אוהבים לאכול.

ההנחה מאחורי המהלך פשוטה והגיונית. השאלה עד כמה אנחנו נהנים ממזון מסוים קלה בהרבה למענה, והעדפות טעם נוטות להישאר יציבות לאורך זמן. הן משמשות כמצפן פנימי שמכוון את הבחירות שלנו בכל פעם שאנחנו ניצבים מול המקרר או פותחים תפריט במסעדה. מי שסולד מהריח, מהמרקם או מהטעם של ירק מסוים, קרוב לוודאי ימעט לצרוך אותו כשיש לו בחירה חופשית.

המחקר התבסס על נתונים ממאגר ה-UK Biobank הבריטי, וכלל 177,148 משתתפים שהיו במעקב ממוצע של 3.4 שנים, שבמהלכן תועדו 3,355 מקרי מוות. ניתוח התשובות העלה כי חיבה מובהקת לשישה מזונות ורכיבים נקשרה באופן עקבי לסיכון נמוך יותר לתמותה מכל סיבה: שמן זית כתית מעולה, אספרגוס, ברוקולי, פלפל שחור, דלורית וחציל. הקשר בין העדפת ששת המזונות הללו לשרידות גבוהה יותר בלט במיוחד משום שהוא נותר יציב בכל בדיקות הרגישות הסטטיסטיות שערכו החוקרים.

מן העבר השני, החוקרים זיהו גם מזונות שהעדפה ברורה שלהם נקשרה דווקא לעלייה בסיכון לתמותה. בראש הרשימה ניצבו משקאות מוגזים ממותקים בסוכר, שהקשר השלילי שלהם הציג את העקביות הסטטיסטית הגבוהה ביותר לאורך כל שלבי הבדיקה. לצדם נרשמו קשרים מסוימים לעלייה בסיכון גם בקרב מי שדיווחו על חיבה למשקאות דיאט, תה ממותק בסוכר, קורנפלקס וחלב מלא - אם כי קשרים אלה היו פחות יציבים בהשוואה למשקאות המוגזים הרגילים.

למרות הממצאים המרתקים, חשוב לגשת לנתונים בזהירות ולא להסיק מסקנות נמהרות על קשר ישיר של סיבה ותוצאה. ראשית, העדפה וצריכה אינן מושגים זהים. אדם יכול לאהוב מאוד אספרגוס אך לא לרכוש אותו בגלל מחירו, או להעדיף ארוחה ביתית מבושלת אך להסתפק במזון מהיר מטעמי חוסר זמן. 

שנית, קיים תמיד החשש מסיבתיות הפוכה. הקשר שנמצא בין משקאות דיאט לתמותה, למשל, אינו מעיד בהכרח על נזק ישיר שהמשקה גורם. סביר בהחלט להניח שאנשים שכבר סבלו ממחלות רקע כמו סוכרת, השמנה או בעיות לב, עברו למשקאות דיאט כדי לנסות ולשפר את מצבם לפני מילוי השאלון. באופן דומה, אין בתוצאות הוכחה שקערת קורנפלקס מסוכנת כשלעצמה או שרכיב תעשייתי מסוים בתוכה גרם לנזק, שכן המחקר כלל לא בדק מנגנונים ביולוגיים כאלה.

בנוסף, יש להביט על התמונה הכוללת: פיזור נדיב של פלפל שחור על כל צלחת לא יעניק הגנה מובטחת מפני מחלות. סביר להניח שהעדפה של שמן זית, ירקות מגוונים ותבלינים פשוט משקפת דפוס תזונה עשיר יותר ברכיבים מן הצומח ומודעות בריאותית כללית. 

עוד ב-

מחדל רפואי חמור בבית החולים קפלן: יו"ר המחלקה הושעה מתפקידו

לכתבה המלאה

כדאי לראות בממצאים השראה לגיוון התפריט: לשלב דלורית צלויה בתנור, פרחי ברוקולי פריכים, חציל קלוי או שמן זית איכותי בסלט. השאלה המועילה והבריאה ביותר שאפשר לשאול את עצמנו אינה "מה צריך לסבול כדי לחיות נכון", אלא אילו ירקות ומזונות מזינים אנחנו באמת נהנים לאכול ויכולים להתמיד בהם לאורך זמן. בתאבון!