רווחיותן של חברות התעופה מהפעילות בישראל האמירה לגבהים בלתי נתפסים. ברקע לכך עומדת בעיקר נטישתן של חלק לא מבוטל מהחברות הזרות שפעלו בישראל כך שנוצר מחסור חמור בהיצע המטוסים הפועל בקווי התעופה הסדירים והלא סדירים מישראל ואליה. החברות שנותרו פעילות בישראל, ובפרט החברות הישראליות ובראשן חברת אל על, ניצלו בלי בושה את צמצום התחרות והטיסו את המחירים לשמיים. כך, לדוגמא, מחירה של טיסת הלוך חזור לאלבניה, אשר אמור להגיע בשגרה לכ-300 דולר (כולל מזוודות) לכל היותר, הגיעה לכ-1,000 דולר.

הנזק שנגרם לציבור הוא אדיר. ראשית, עליית מחירי החופשות העלתה את שיעור האינפלציה בכמה פרומילים טובים וייקרה את עלויות החוב הצמוד של הממשלה ושל הציבור. שנית, עליית האינפלציה מונעת מבנק ישראל להוריד את הריבית הגבוהה בעוד שבכל העולם הריבית כבר יורדת מזמן.  

רבים בציבור סבורים בטעות כי עליית המחירים היא גזירת גורל שנובעת מהמלחמה וכי לא ניתן היה לעשות מאומה כדי לצמצם את התופעה. זו שגיאה. הממשלה ובית המשפט העליון הם האחראים לחלק ניכר מהנזק שנגרם לכולנו, הגם שלא לכולו כמובן.

ראשית, הממשלה היא זו שסירבה להעניק ביטוח מלחמה למטוסי החברות הזרות בעוד שהיא מעניקה זאת לחברות התעופה הישראליות. חברות הביטוח בעולם לא מוכנות לבטח את המטוסים של חברות התעופה אם יטוסו לאזור מלחמה ולכן הם אינם יכולים לטוס לישראל בשעת חירום. חלק מהחברות מוצאות פתרונות חלקיים אולם כל אירוע חדש מעלה את סף הלחץ של חברות הביטוח ושל צוותי האוויר שלוחצים מצדם על חברות התעופה להפסיק לטוס לישראל.

כמו שאדם נורמלי מסרב לנסוע ברכב שאין לו ביטוח כך גם טייסים ומנהלים מסרבים להטיס את המטוסים כאשר אין ביטוח תקף. מנגד, חברות התעופה הישראליות ממשיכות להטיס את המטוסים מאחר שהן מקבלות ביטוח ממשלתי. כך, הפכו הישראליות להיות מונופול ומרפורמת השמיים הפתוחים לא נותר מאומה.

לו הייתה מעניקה הממשלה ביטוח ממשלתי אזי לפחות חלק מהחברות הזרות היו ממשיכות לטוס. בתמורה לביטוח ניתן היה גם לדרוש כי המחירים לא יעלו בצורה כה ניכרת וממילא הגידול במושבים היה מביא לריסון בעליית המחירים.

זאת ועוד, הממשלה שהעניקה לחברות התעופה הישראליות ביטוח הייתה יכולה לדרוש בתמורה כי המחירים ירוסנו. היא יכולה לעשות זאת גם כעת. אולי למקרא המאמר הזה יתעורר מישהו בממשלה. בוודאי ניתן לדרוש זאת מחברת אל על שזכתה לסיוע חירום ממשלתי אדיר ממדים הן בתקופת הקורונה והן בראשית המלחמה. אל על מפליאה להתחפש לחברת התעופה הלאומית כאשר היא זקוקה לסיוע ציבורי, אך משעה שהיא הופכת למונופול זמני עקב המלחמה היא חוזרת לדאוג לכיסים הפרטיים מאוד של בעלי מניותיה. 

אולם, גם בית המשפט העליון לא טמן ידו בצלחת. כזכור לכל קוראי הטור הזה, העליון רוקן מתוכן ולמעשה ביטל את החוק האירופי שאימץ גם המחוקק הישראלי, שאוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים. הפסיקה האירופית קבעה מבחנים של עלות פלוס רווח סביר שהוא פונקציה של תשואה נורמטיבית על ההון בגבולות שנקבעו בפסיקה. חוק זה משמש בידי הרגולטורים באירופה כדי למנוע ממונופול לנצל כוחו הקבוע בשוק או מצב זמני כדי להאמיר מחירים ולרמוס את הצרכן.

אילו לא ביטל העליון את החוק הזה בפסח שנת 2023 אזי יכלה הייתה הממשלה לנקוט בצעדים, כולל פליליים, נגד חברת אל על בגין עושק הציבור. גם ב-300 דולר אל על מרוויחה מטיסה לאלבניה. מחיר הגבוה פי שלושה מהמחיר בשגרה הוא גם פי שלושה מהרווח הנורמטיבי. זה שוד שבאירופה היה נעצר מזמן בעזרת חוקי התחרות ובראשם החוק האוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים ולהשיג רווח לא הוגן.

אך הממשלה לא יכולה להסתתר מאחורי פסיקת ההון שלטון של בית המשפט העליון. העליון כידוע הוא חסידם הגדול של הבנקים, היבואנים הבלעדיים ושל המונופולים. הוא פחות חברו של הצרכן. אולם הממשלה טענה כי היא פתחה ברפורמה משפטית שנועדה להטיב עם האזרח. מדוע אפוא היא לא טרחה למקד את הקרב בנושאים שנוגעים לציבור ולא רק לכולם של הפוליטיקאים עצמם? למשל, לחוקק מחדש את החוק האירופי ולהחזיר לידי הממשלה את הכוח לרסן מונופולים שעושקים אותנו?

החיים בישראל קשים מאוד גם בשגרה. המלחמה שוחקת את כולנו. אך הממשלה ובית המשפט העליון לא חסים עלינו. אפילו לצאת לחופשה במחיר נורמלי כבר אי אפשר פה. עד מתי?    

עוד ב-

המדריך לתובע: כיצד תתמודדו מול גל ביטולי הטיסות | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.