רווחיות חברות התעופה מפעילותן בישראל האמירה לגבהים בלתי נתפסים. ברקע לכך עומדת בעיקר נטישתן של חלק לא מבוטל מהחברות הזרות שפעלו בישראל עד שנוצר מחסור חמור בהיצע המטוסים הפועלים בקווי התעופה הסדירים והלא סדירים מישראל ואליה. רפורמת השמיים הפתוחים שהוזילה את מחירי הטיסות ואפשרה גם למעמד הביניים ולשכבות החלשות ליהנות מחופשות בחו"ל הייתה כלא הייתה. הממשלה מצידה התרשלה חמורות כדי לצמצם את מספר החברות שנטשו את ישראל, אך בכך אעסוק באחד מהטורים הבאים. 

השבוע אפנה את תשומת הלב לתופעה נוספת שתרמה באופן לא חוקי לעליית הרווחים של חברות התעופה על חשבון כולנו. המדובר בתופעת ביטולי הטיסות וההתעלמות של החברות מחוק שירותי תעופה (פיצי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012. בקצרה, החוק קובע שנוסע זכאי לפיצוי כספי אם טיסה בוטלה או שונתה שינוי מהותי וכן על חברת התעופה (או מארגן הטיסה לפי העניין) להציע כרטיס טיסה חלופי (או השבת תמורה) לפי בחירת הנוסע. לצד זאת זכאי הנוסע בשירותי סיוע. 

החברות לרוב כלל לא מציעות ללקוח כרטיס טיסה חליפי מאחר והוא יקר יותר ומסתפקות בהשבת התמורה בלבד. הן גם כמובן לא מעבירות את הפיצוי הכספי המגיע ללקוח (שאגב היה פוחת למחצית בלבד לו היו מציעים כרטיסי טיסה חליפיים אשר הנוסע בחר בהם). הפיצוי המגיע על פי החוק משתנה לפי אורך הטיסה, אך גם בטיסות קצרות הוא מגיע לכמעט 1,500 שקל לנוסע. מכאן, שזוג נוסעים בטיסה ליוון אשר טיסתם בוטלה והם נאלצים להזמין בעצמם טיסה חליפית שעלותה 300 דולר יותר מעלות הטיסה המקורית זכאים למעשה לפיצוי בגלל הפרש העלות בסך 600 דולר ועוד כ-3,000 שקל פיצוי כספי, סה"כ למעלה מ-5,000 שקל עבור שניהם (נוסף על החזר עלות הטיסה המקורית).

חברות התעופה מזדרזות להדוף את הנוסעים המבקשים את הפיצוי בשלל טענות סרק שונות ומשונות. להלן אסקור בפניכם את הטענות ואת התשובות להן ואציע לכם (לאחר שפניתם תחילה לחברת התעופה בבקשת הפיצוי ולא נעניתם) להזדרז ולפנות לבית המשפט לתביעות קטנות. תגלו שדלתו של בית המשפט פתוחה וקשובה לתביעות אלה. הפניה לבית המשפט אף פשוטה מאוד, אין צורך בעו"ד, אלא רק במילוי כתב תביעה קצר והגשתו לצד המסמכים השונים (תיעוד כל העלויות שנגרמו לכם עקב שינוי הטיסה וכרטיסי הטיסה המקוריים והחדשים) באמצעות אתר האינטרנט של הרשות השופטת, "נט המשפט". מיד לאחר הגשת התביעה באינטרנט תקבלו זימון לדיון כעבור מספר חודשים ובמהלך ישיבה אחת בלבד של בית המשפט, שתיארך פחות משעה, תקבלו לרוב את כספכם. שימו לב שאת התביעה יש להגיש בשם כל אחד מהנוסעים הדורשים פיצוי.

טענה ראשונה שינסו חברות התעופה להדוף אתכם היא טענת הנסיבות המיוחדות. החוק אמנם קובע כי בנסיבות מיוחדות ניתן להשתחרר מחובת הפיצוי הכספי, אך לא ניתן להשתחרר מחובת מציאת הטיסה החליפית ותשלום עבורה על חשבון החברה. זאת ועוד, המחוקק תיקן רטרואקטיבית את חוק שירותי התעופה וקבע ימים ספציפיים שבהם משוחררות החברות מחובת הפיצוי הכספי, אך לא מחובת הזמנת הטיסה החליפית עבורכם. אם יום נסיעתכם אינו אחד מהימים הללו אזי בית המשפט אינו רשאי להכריע (מקום שהמחוקק כבר קבע) כי גם היום שלכם הוא יום מיוחד. 

טענה שנייה שינסו החברות לטעון הוא שהן ביטלו את כלל טיסותיהן לישראל ולכן לא הייתה להן טיסה חליפית. אולם החוק לא קבע שטיסה חליפית היא טיסה שלהן עצמן אלא טיסה חליפית כלשהי של חברה אחרת. זאת ועוד, לעיתים החברה עצמה שביטלה את הטיסה ממשיכה לטוס כבר באותו לילה או למחרת, אך במחירים הרבה יותר גבוהים. כלומר, חברות אלה העדיפו למכור את הכרטיסים הפנויים לטיסות ההמשך שלהן במחיר כפול ומשולש מאשר לשבץ אתכם באותה העלות של כרטיסי הטיסה המקוריים.

טענה שלישית שינסו החברות לטעון הוא שרכשתם את הכרטיס ממארגן טיסה (כלומר גוף שרכש בלוק של כרטיסים והוא זה שמכר לכם אותם) או מסוכנות נסיעות. ובכן, ככל שמארגן אכן מכר לכם הכרטיסים אזי יתכן שהוא זה שאחראי לכרטיס החליפי ולפיצוי הכספי, אך מי עומד בהגדרת מארגן זו שאלה משפטית שיכריע בית המשפט. לפיכך, יש לפנות תחילה למארגן הטיסה וכן לחברת התעופה בדרישת הפיצוי ואם שני הגופים מכחישים חובתם יש לתבוע את שניהם באותה התביעה ובית המשפט יכריע מי מהם אשם (לעיתים יכריע כי האחריות משותפת ויחלק את הפיצוי ביניהם). אשר לסוכנות הנסיעות הרי אחריותה העיקרית היא לסייע לכם לפנות בדרישת הפיצוי לחברת התעופה או למארגן הטיסה אך היא לא אחראית לפיצוי עצמו.

טענה רביעית שינסו החברות לטעון הוא כי צוותיהם האוויריים הם צוותים זרים ולכן הם סרבו לטוס. זו אכן טענה נכונה רק לא רלוונטית. בגלל שהצוותים סרבו לטוס אזי החברות צריכות לפצות את הנוסע.  טענה חמישית שיעלו החברות הן שיש תזכירי חקיקה לתיקון החוק שקובעים כי אין הן חייבות עוד בפיצוי. זו הטעיה. תזכירי החוק הועלו ונדחו. החוק נותר על כנו למעט כאמור התיקון המשחרר את החברות מפיצוי כספי בימים ספציפיים בלבד. עדיין נותר, גם לאחר התיקון וגם בימים הספציפיים, חובת מציאת הטיסה החליפית.

טענה שישית שיעלו החברות היא שניסו ליצור עמכם קשר כדי להציע לכם טיסה חליפית, אף שלחו לכם הודעות ואתם לא יצרתם עימם קשר. לכן, לטענתם, הם רצו להציע לכם טיסה חליפית רק שבהתנהגותכם ויתרתם הלכה למעשה על ההצעה. לפיכך, חשוב מאוד להראות כי נתתם מספר טלפון ליצירת קשר (המספר לרוב מופיע על ההזמנה של הטיסה ויש לצרף אותה לתביעה) ולהגיע לדיון עם שני בני הזוג שטסו שיעידו כי לא יצרו עימם קשר כלל למעט הודעה שהטיסה בוטלה. יצירת קשר אמורה להיות לקשר מהותי להצעה לטיסה חליפית ולא הודעת סמס שאי אפשר אפילו לענות לה שקובעת שהטיסה בוטלה בלבד.

   
טענה שביעית ואחרונה שעלולות להעלות חברות התעופה היא שלא קיימת הייתה טיסה חליפית אלא רק טיסה מיעד אחר שאינה מהווה טיסה חליפית. אולם בסעיף אחר בחוק קובע המחוקק שעל מפעיל טיסה או מארגן המודיע לנוסע על טיסה שבוטלה להציג לפניו חלופות להגעה ליעד הסופי. מכאן גם ברור לדעתי שטיסה חליפית אין בהכרח כוונתה לטיסה זהה אלא חלופה להגעה מהיעד המקורי ליעד הסופי, כולל מעבר דרך יעד ביניים סביר אם זו הדרך היחידה לטוס מיעד המקור ליעד הסופי.

זכרו כי החברות לא מתביישות להעלות טענות סרק ואף שקרים בוטים כולל במהלך הדיון עצמו. תהיו סבלניים, תעמדו על שלכם בנימוס ולרוב בית המשפט לתביעות קטנות נותן שירות נפלא לציבור. בהצלחה!  

עוד ב-

4 מיליארד דולר על הרצפה: אולי גם לכם מגיע פיצוי על טיסה שבוטלה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.