עד כמה המחירים אכן גבוהים כאן? האם הפריפריה מקופחת? מי אחראי ליוקר המזון בישראל? והאם רשות התחרות עצמה, פעלה עד כה כמצופה בתחום? | בדיקת עובדות לענף המזון הישראלי
כשהשורות האלה נכתבות, עדיין לא ברור מה יעלה בגורלה של חקירת רשות התחרות נגד בכירי חברות המזון. השאלה אם ספקים ורשתות לא רק הקפיצו מחירים אלא גם תיאמו אותם, תדרוש לפחות חודשים של בירור.
ובכל זאת, קשה להיזכר בפרצי שמחה גלויים כל כך מצד גולשים רבים כל כך, כמו אלה שנראו כאן השבוע בעקבות החשדות הפליליים. ככל שזה תלוי בצרכנים, שחווים את גל ההתייקרות יום-יום בסופר, ברור כבר מזמן מי אשמים באירוע: מתוך כ-604 תלונות מאזרחים לרשות התחרות ב-2020, כמעט 20% עסקו לפחות באחת משלל החוליות שבמוקד - יצרני, יבואני או משווקי מזון.
בין אם הפניות מוצדקות ובין אם לאו, הנתונים המדהימים על היעדר שביעות רצון משרשרת האספקה הישראלית, מחייבים לעשות קצת סדר: עד כמה המחירים אכן גבוהים כאן? האם הפריפריה מקופחת? מי אחראי ליוקר המזון בישראל? והאם רשות התחרות עצמה, פעלה עד כה כמצופה בתחום?
הנה 8 אמירות נפוצות על ענף המזון הישראלי, ובדיקת העובדות שמאחוריהן:
[1] "מחירי המזון בישראל גבוהים משמעותית ממקביליהם בעולם"
כמעט כל ממצא במחקרים בינלאומיים מהשנים האחרונות, מאשר כי התחושה של כולנו נכונה. לפי נתוני ה-OECD שפורסמו ב-2020, הדגים אצלנו יקרים ב-24% לעומת הממוצע במדינות הארגון; על בשר ושמנים הצרכנים משלמים כאן 43% יותר, ובקטגוריה של לחם ודגנים ההפרש הוא 54% לרעתנו.
הפער הגדול ביותר נפתח במוצרי החלב ובביצים, שתמורתם מחויבים הישראלים ב-79% מעל למקובל בכלכלות המערב! המספרים האלה כבר משקללים את פערי השכר בין עובדים במדינות שנכללו בהשוואה, כך שהם משקפים בעיה של ממש בכוח קנייה - כלומר, באפשרות של צרכנים לרכוש את התוצרת הטרייה שלנו.
אז למה כל זה רק "כמעט" נכון? דווקא במדף הירקות והפירות, שעלה לכותרות בחודשים האחרונים בטענה להתייקרות חדה, מתברר שישראל זולה ב-4% מאשר הממוצע במדינות המפותחות. תורמת לכך, מן הסתם, העובדה שאצלנו לא מוטל מע"מ על המצרכים הללו, שעלול היה להקפיץ אותם אל מעבר לרף של ה-OECD.
[2] "מחירי הפירות והירקות עולים בקצב מסחרר, עניים כבר לא מסוגלים לרכוש אותם"
הטענה נכונה בחלקה: בעשור האחרון הפירות בישראל אכן התייקרו בשיעור חד של 29%, כמעט כפליים מאשר באיחוד האירופי, שבשטחו נרשמה עלייה של 15% באותה הקטגוריה. מנגד, במדף הירקות נרשמו עדכוני מחירים דומים למדי (5% אצלנו מול 4.7% במערב) – ומדד המזון כולו דווקא עלה בארץ באופן מתון, יחסית לעולם המפותח (1.4% לעומת 1.9% מאז 2010).
ירקות בשוק מחנה יהודה. צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90
לגבי ההשפעה על השכבות החלשות, סקר משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמד שלמרות ההתייקרויות, צרכנים עניים לא ממהרים לוותר על תוצרת חקלאית טרייה: ההוצאה החודשית על פירות וירקות בשני העשירונים התחתונים מסתכמת ב-515 שקל, לעומת 660 שקל בשני העשירונים העליונים - פער של 22% "בלבד", לעומת הפרש גדול בהרבה של 53% בין עשירים לעניים בסל הקניות הכללי.
אולם, כשמביטים על האוכלוסייה בכללותה ולא רק בניתוח לפי מעמדות, ניתן לראות שאספקת הירקות והפירות לנפש ב-2019 פחתה משמעותית (27-29%!) בהשוואה ל-2010. במילים אחרות: הישראלי הממוצע אוכל פחות מזון שנקטף ישירות מן הצומח, למרות היתרונות הידועים שבערכו התזונתי, ככל הנראה גם כתגובה לעלייה המהירה במחירים.
[3] "ייצור המזון כיום פחות ריכוזי מבעבר, יש יותר שחקנים שמתחרים על כיס הצרכן"
הטענה שגויה ברובה: מנתוני מרכז המידע של הכנסת עולה כי 10 הספקים הענקיים בישראל, שב-2016 מוצריהם היו אחראים ל-54.2% מסך המכירות של מזון בארץ, מחזיקים כעבור 5 שנים בנתח דומה להפליא של 53.3%. אם נביא בחשבון שבתווך יושם חוק להגברת התחרות בשוק, שהתיימר להגביל את כוחם של המונופולים ולהקל על כניסת שחקנים קטנים יותר, לא נראה שמטרת הרגולטור הושגה.
יותר מזה: לפי האומדנים של BDI, חמשת הספקים הגדולים ביותר רק ביצרו בשנים שחלפו את כוחם – מ-57% ב-2015, ל-61% ב-2019. היצרנית החזקה מבניהם היא כנראה החברה המרכזית למשקאות קלים, שמפיצה בין השאר את מותגי "קוקה קולה", עם כ-18.5% מסל הקניות בענף המזון; אליה מצטרפות בסדר יורד "תנובה", "שטראוס", "אוסם" ו"נטו אחזקות". אז מה בכל זאת השתנה בתחום? רשתות גדולות כמו "שופרסל" ו"רמי לוי" הצליחו להחדיר למדפים מותגים פרטיים משל עצמן, שאחראים כיום לכ-7% מסך המכירות בסופר; ועדיין, ברור שרשימת ספקים כה מצומצמת ועוצמתית, לא מאפשרת ליצור שוק תחרותי באמת – הכול עוד לפני שהוכח תיאום המחירים האסור שהתקיים, לכאורה, בין חלק מהשחקנים בו.
רמי לוי ומנכ"ל שופרסל איציק אברכהן. צילום: יחצ, סיון פרג', Magma Images
[4] "רשתות השיווק הן הענף הכי תחרותי בישראל, תבדקו כמה אנחנו מרוויחים"
הטענה הזו, שהשמיע השבוע רמי לוי בישיבת ועדת הכלכלה, נכונה רק בחלקה. מדו"חות החברות הקמעונאיות שנסחרות בבורסה, אכן עולה ששיעורי הרווח הנקי שנותר בכיסן אינם גבוהים באופן חריג: כ-2.5% מסך המכירות במקרה של "שופרסל" ו"רמי לוי"; כ-3% ב"ויקטורי"; וכ-4% ב"יוחננוף".
בשנים האחרונות חל גם צמצום מסוים של הפער בין הרשתות המובילות, כשהבינוניות מבניהן - "רמי לוי" ו"יינות ביתן" - התחזקו מעט על חשבון "שופרסל", בעיקר לאחר שרכשו סניפים מחברת "מגה" שקרסה. אלא שלמרות המגמה המבורכת, יחסי הכוחות בענף לא משאירים מקום לספק: בשנה שעברה החזיקה "שופרסל" ב-301 סניפים בישראל - כמעט פי 4 משתי המתחרות העיקריות גם יחד; רצפת המכירה שלה השתרעה על פני יותר מחצי מיליון מ"ר, ומס' העובדים בשורותיה - כ-17,000 - הופך אותה למעסיק המרכזי, הבלתי מעורער, בשוק המזון הישראלי.
קרוב למחצית מחנויות הרשת, 141 במספר, מחזיקות בנתח של 30% או יותר מכלל המכירות באזור הגיאוגרפי שבו הן פועלות - ובעשרות מקרים, הן הפכו למעשה למונופול באותם היישובים. כשלצרכנים רבים אין חופש בחירה אמיתי בין קמעונאים שונים בסמוך למקום מגוריהם, קשה לפתח תחרות שתלחץ את המחירים כלפי מטה.
[5] "בגלל התחרות הנמוכה, מחירי המזון בפריפריה גבוהים יותר מאשר במרכז"
הטענה הזו שהשמיע השבוע יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, הייתה בהחלט נכונה בעבר אך לרוב כבר אינה רלוונטית כיום. בעקבות המחאה החברתית, שחשפה את פערי המחירים בין סניפים שונים של "שופרסל" בארץ, הרשת נקטה אסטרטגיה של האחדה תחת מותגים: "שופרסל דיל" המוזל, "שופרסל שלי" השכונתי ו"שופרסל ישיר" להזמנות אונליין. בתוך כל אחת מהקטגוריות, לפחות עפ"י הצהרתו של המנכ"ל איציק אברכהן, משווקים כלל המוצרים באותם המחירים (כולל המבצעים) - בין אם נקודת המכירה ממוקמת במרכז או בפריפריה.
מקרים שבהם הרשת מיקמה דווקא את סניפי מותג "שלי" היקרים יותר, ביישובים חלשים יחסית, נתקלו במאבק פרלמנטרי שהוביל בדרך כלל לתיקון המעוות. ממחקר שפרסמה רשות התחרות במאי 2020 עלה, כי מחירי המזון בפריפריה נמצאו נמוכים לעומת המרכז בשיעור של 2.5% - בעיקר כאשר גרו בהם תושבים ממעמד הביניים.
הבדיקה, שנערכה על פני שנתיים ביחס ל-20,000 מוצרים ב-580 סופרמרקטים שונים, "זיכתה" במידה רבה את הרשתות מהאישום הציבורי בדבר אפליית מחירים גיאוגרפית, ומאז לא פורסמו עדיין ממצאים שערערו ברצינות על תוצאותיה.
[6] "רשות התחרות לא פעלה מספיק כדי להגן על הצרכנים מול התייקרות המצרכים"
לטענה הזו, שגם אותה השמיע ח"כ ביטון השבוע, הצטרפו מומחי כלכלה כמו הפרופ' ירון זליכה, ולמרבה הצער יש בה מידה רבה של אמת. נכון - רשות ההגבלים העסקיים קידמה את חוק המזון ב-2014, בעקבות המלצות ועדה שבה השתתף הכלכלן הראשי שלה, ואף החלה ביישומו; אלא שרבות מסמכויות האכיפה שהעניק המהלך ההוא לרגולטור, כלל לא יושמו בפועל.
כך, למשל, לא פנתה הרשות לביה"ד לתחרות בבקשה לסגור סניפים עם נתח שוק של מעל 50% ביישוב מסוים - גם במקומות שבהם פועלות עוד שתי חנויות של אותו המותג - למרות שהחוק הורה לה לשקול זאת, במטרה "לפנות מקום" לרשתות שיווק קטנות או חדשות שינסו להוריד מחירים. מאותה הסיבה, קמעונאי מחויב לקבל מראש אישור מהרשות לפני פתיחת סניף חדש באזורים מעוטי תחרות; ואולם, למרות ש-80% מהבקשות הללו הוגשו מטעם "שופרסל" החזקה, רק במקרה אחד (במצפה רמון) סירבה הממונה על ההגבלים לאשר את פתיחתה של נקודת המכירה.
אפילו במחקר של הרשות עצמה, שנועד להעריך בדיעבד את ההשפעה של הרפורמה במזון על רשתות וספקים, הודו שם שסעיף מרכזי בחקיקה הוריד את המחיר לצרכנים ב-0.3% בלבד - בעוד שדווקא מפעילי הסופרמרקטים הגדילו את רווחיהם הגולמיים ב-0.9% על חשבון חוליית היצרנים.
לא לחינם הדגישה מ"מ הממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל כהן, שתחום המזון נמצא "בראש סדרי העדיפויות" שלה: גם היא מבינה שבתחום הזה הציבור מצפה ליותר מהגוף שבראשו היא עומדת, וההצלחה בחקירה הנוכחית תשחק תפקיד חשוב במינוי הקבע למחליפתה של מנהלת הרשות הפורשת, עו"ד מיכל הלפרין.
עו"ד מיכל כהן, מ"מ הממונה על ההגבלים
[7] "ראיונות בכלי התקשורת שימשו את בכירי ענף המזון כדי לתאם ביניהם מחירים"
לטובת כולנו, צריך להניח שבידי רשות התחרות הצטברו ראיות משמעותיות יותר, לפני שזימנה למשרדיה את בכירי תעשיית המזון על תקן של חשודים בפלילים. ציטוטים כלליים מהעיתונות, שבהם "מעריך" מנכ"ל "שופרסל" כי בקרוב יעלה מחירים, או שבהם "מזהיר" מנכ"ל "ויקטורי" מ"צונאמי של התייקרויות", יכולים בהחלט לשמש כסיוע לביסוס העבירות הנחקרות ויש בהם טעם לפגם (במיוחד כשמועד ההתייקרויות, כחלק מתוכנית עסקית, מוצג לעיני המתחרים מעל במה פומבית).
ואולם, גם רמיזות בראיון או בנאום - מעצבנות ככל שתהיינה - לא יכולות להחליף בשום אופן את דרישת ההוכחה הקלאסית של הסדר כובל או של קרטל עפ"י דיני ההגבלים העסקיים. כדי לבסס כתב אישום, ולא רק כותרת לרגע, יש לחשוף קנוניה בין ספקים, בין רשתות או בין כולם ביחד, שעיקרה ניסיון לתאם העלאות מחירים או לחלק את השוק, כך שרווחי חברות יתפחו על חשבון הצרכנים. לא חסרים מקרים שבהם הרשות עמדה במשימה מעבר לכל דמיון, כמו בפרשת קרטל הלחם, ולא חסרים גם תיקים שגוועו בקול ענות חלושה והסתיימו בהסדרי קנס מתונים. כדי להעריך לאיזה סוג משתייכת החקירה שלפנינו, נצטרך להמתין לעוד קצת מידע.
[8] "הממשלה/המיסים/התשומות בעולם/הכשרות/מכון התקנים/מישהו אחר אשם במחירים"
כמו בשוק הנדל"ן, גם במזון: לכל חולייה בשרשרת יש תמריץ מובנה להצביע על זולתה כאחראית הבלעדית ליוקר המחיה. נכון שהתייקרות המצרכים הבסיסיים היא חלק מתופעה עולמית, ולא נולדה אצלנו בחלל ריק; נכון שמחירי ההובלה הימית מקפיצים את עלות הייבוא, באופן שמתגלגל עד למחיר הסופי; נכון שדיני הכשרות של חלב ובשר בחו"ל מחמירים, והרפורמה של שר הדתות תיתן להם רק מענה חלקי; נכון שבדיקות במכון התקנים מייקרות מוצרים שקיבלו כבר תו תקן אירופי מוכר, ומהפכת הייבוא לא תשחרר את כל קבוצות המוצרים מהחסם הזה; תמיד יש מישהו אחר להאשים.
בכל זאת, הגיע הזמן שחברות המזון בישראל יביטו על עצמן במראה וישאלו: איך קורה שדווקא אנחנו מוכרות לצרכנים חקלאות כחול-לבן, בעשרות אחוזים מעל הממוצע האירופי? מה החלק שלנו – יצרנים, סיטונאים, קמעונאים – במציאות הזו? ומה אפשר לעשות כדי לשנות אותה, עוד לפני שרשות התחרות תגיע שוב לחקור את המחדל?
חשבון הנפש הזה, אם תהיתם, לא ייערך גם הפעם. "תשמור על התחת שלך" – הציע הלוביסט של "שופרסל" ליועץ המשפטי של החברה, רגע לפני הדיון בוועדת הכלכלה. "ותזכור עוד כלל חשוב: לשתוק כמה שיותר".
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת. תודה. לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית. חזור לתגובה
9.
פשוט לפרק אותם
הדייקן
11/2021/14
הגב לתגובה זו
00
להגביל את מספר הסניפים לרשת ל 30-40.
למנוע בעלויו. צולבות ברשתות . העל על פי חוק. יאלצו למכור סניפים ולהתחרות מול גורמים חדשים בשוק.
ושלא יבלבלו את המוח עם חופד העיסוק כל עוד הם באמת רוצים בחופש העישוק.
סגור
8.
יוקר המחיה
מידו
11/2021/14
הגב לתגובה זו
00
שלושת הגזלנים אשמים וגם הציבור הרחב
סגור
7.
הפיתרון הפשוט יותר לקרטל של המותגים
דוד
11/2021/14
הגב לתגובה זו
00
ייבוא.
וכמה ידוענים יצהירו שהם עברו להשתמש בזול יותר...
סגור
6.
מה החלק של הממשלה בחגיגה עלינו הצרכנים? (ל"ת)
אלאלי
11/2021/12
הגב לתגובה זו
10
סגור
5.
שערימטבע
מריאנו ארליך
11/2021/12
הגב לתגובה זו
10
לא צויין בכתבה את הירידה ביורו ובדולר ואף יבואן מזון לא מוריד אגורה.עוד רווח נטו לכיס השמן שלהם
סגור
אם אתה מצפה שיורידו מחיר אין לך מושג איך הכלכלה עובדת
מה?
11/2021/13
הגב לתגובה זו
00
השוק הגיע לאיזון במחיר שהישראלים מסכימים לשלם עבור המוצר, אז אם הצרכן מסכים לשלם מחיר איקס למה שהוא יוריד את המחיר?
סגור
4.
כולם אשמים
מולייר
11/2021/12
הגב לתגובה זו
20
כולם אשמים כל אחד בחלקו היחסי הממשלה שמאפשרת בתוספת הון שלטון החזירות של בעלי ההון שלא יודעת שובע ואנחנו הצרכנים שצועקים על הטלוויזיה בלילה ובבוקר רצים לקנות .
סגור
3.
יוקר המחיה
איצקו
11/2021/12
הגב לתגובה זו
10
חלומי הוא שכמיליון מפגינים יעלו אל הכנסת ויעשו מצור בקשר למחירים.
אבל לצערי זה לא יקרה.
סגור
2.
החשמל בישראל מהזולים בעולם..הבעייה רק בארנונה
חיישין
11/2021/11
הגב לתגובה זו
10
הארנונה זה פשע מאורגן שמזרים משכורות עת לאלפי ג'ובים של בכירים בעיריות ועוד ועוד
סגור
1.
שופרסל חייבת להעלם היא האשמה העיקרית בטרוף המחירים. (ל"ת)
