בוועידת האקלים התמקד השבוע רה"מ בחזון ל-2050, אבל על שולחנו מונח דו"ח מצמרר שחושף סכנה מיידית מבית הזיקוק לבריאותם ולפרנסתם של תושבי המפרץ כולו. למה שתקה עיריית חיפה במשך שנים מול האיום? ומדוע הממשלה לא פועלת לפנות את המפעל, שהגדירה בעצמה כמזהם בישראל?
עידן עופר, נפתלי בנט (צילום פלאש 90/ משה שי, יונתן זינדל, ויקיפדיה)
בין עשרות המשתתפים במשלחת הישראלית לוועידת האקלים ההיסטורית בסקוטלנד, הופתעתי למצוא השבוע שם שצלצל לי מוכר ממחוזות אחרים: ניצן משה, סמנכ"ל התפעול של "כימיקלים לישראל" (כי"ל) - מהתאגידים המזהמים במדינה עפ"י דירוג ממשלתי רשמי - ישב נינוח למדי באחד האולמות שבהם התקבצו גדולי המומחים, לדון בהתחממות הגלובלית הנגרמת (גם) על ידי מפעלים כמו שלו.
"בטוח שאתם הליהוק הכי מתאים לפסגה בינלאומית בנושא השמירה על איכות האוויר?" - שאלתי בתמיהה את הבכיר בקבוצת החברות שמסתבכת לא אחת באירועים סביבתיים, והוא השיב: "בהחלט, הכרזנו על אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050...התעשייה הכימית מהווה רק 20% מהזיהום, מול 80% ממקורות אחרים כמו תחבורה ומחשמל".
הצעתי לו בעקיצה שבכנס הבא נשמע הרצאה מנציג "קוקה קולה" אודות בריאות הציבור - הרי יש בוודאי "מקורות אחרים" הגורמים למחלות ולהשמנה - אך ניצן דבק במסריו: "התעשייה היא הפתרון ולא הבעיה, צריך למצוא את הדרך לעבוד ביחד".
את הרעיון של עבודה "ביחד", חברות מזהמות כאן לקחו רחוק מאוד: "איגוד תעשיות הכימיה והפרמצבטיקה" שמקדם את האינטרסים שלהן בהתאחדות התעשיינים, הוסיף לשמו ברצינות את הסיפא: "ואיכות הסביבה" - כאילו מדובר בצימוד מתבקש בין תחומי פעילות משיקים.
בפועל, נראה שאין ירוקים פחות מהמפעלים בתחום: ברשימת עשרת המזהמים הגדולים ל-2019, שפרסם (באיחור ניכר) המשרד להגנת הסביבה, "מככבות" לא פחות מ-3 חברות בשליטתה הישירה של כי"ל: "רותם אמפרט" בנגב, שדליפת חומצה מבריכה בשטחה גרמה לפני 4 שנים לאסון אקולוגי כבד בנחל אשלים; "מפעלי ים המלח" שמחזיקה בזיכיון מונופוליסטי להפיק אשלג מאחד ממשאבי הטבע הנדירים בעולם; והחברה הבת שלה, "מגנזיום ים המלח".
עידן עופר, בעל השליטה בכי"ל. צילום: משה שי פלאש 90
את הרבעון האחרון סיימה התשלובת כולה עם מכירות של 1.8 מיליארד דולר – זינוק של 50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עוד 3 חברות במדד "ההשפעה השלילית" נמצאות בשליטת אחותה העסקית של כי"ל, קבוצת בז"ן: בית הזיקוק בחיפה, שדו"ח ממשלתי קורא לפנות בהקדם מאזור המפרץ עקב סכנה בריאותית וכלכלית; וכן חברות הבת, "כרמל אולפינים" ו"גדיב".
המשותף לכל המותגים הללו הוא ההשתייכות המשותפת לאשכול בשם "החברה לישראל", המצוי בבעלות המשורשרת של המיליארדר-הישראלי-תושב-בריטניה, עידן עופר. עפ"י מגזין "פורבס", הונו של עופר נאמד השנה ב-11.8 מיליארד דולר. לקבוצה הזו יש כנראה חוזקות רבות, אך הצטיינות בתרומה לסביבה היא, בלשון המעטה, לא תמיד אחת מהן.
שימו לרגע בצד את תמונות הזוועה ממחדל אשלים, שצבע בשחור את הנחל תוך גרימת מותם של החי והצומח מסביבו; בואו נדבר על זיהום קרוב לבית, שמפיקים עסקיו של עופר בקביעות ולא כתאונה חד פעמית, בתוך העיר חיפה שבה מתגוררים קרוב ל-300,000 תושבים.
מדו"ח סופי שפרסמה ביוני ועדה של מנכ"לי משרדי הממשלה, בראשות הפרופ' אבי שמחון, עולה באופן ברור כי בסמוך לבית הזיקוק נמדדו ערכים גבוהים יחסית של גז רעיל מסוג בנזן, ולאורך 3 שנים אירעו בקרבת המתחם לא פחות מ-150 הפרות של היתרי פליטת רעלים.
במסמך שולבו נתונים מסמרי שיער של משרד הבריאות (שפרסומם הופסק, משום מה, ב-2015), ולפיהם כל סוגי הסרטן – ריאה, מעי גס, לימפומה, שד ועוד – שכיחים יותר באזור המפרץ לעומת הממוצע הארצי בשיעורים שנעו, לאורך תקופות שונות, בין 7 ל-26 אחוזים! נוסף לנזקים הרפואיים, ריכוזם של חומרים כימיים רבים בתא שטח קטן יחסית גרם לאירועי בטיחות ייחודיים שיצרו, לדברי הוועדה, "סיכון ממשי" לתושבי חיפה.
אלא שכאן הבעיה רק מתחילה: הדו"ח המעמיק של פרופ' שמחון מגלה כי לאורך שנות דור, בין 1995 ל-2019, צמחה אוכלוסיית העיר וסביבתה ב-19% בלבד – לעומת ממוצע ארצי של 63%; עליית מחירי הדירות הריאלית ב-3 השנים האחרונות הסתכמה שם רק ב-1.7% - שליש מאשר במחוז הצפון השכן – ושטחי המשרדים שנוספו לחיפה במהלך העשור הקודם (18,000 מ"ר) היו המצומצמים ביותר מבין 10 הערים הגדולות בישראל.
מתוך דו"ח הוועדה הממשלתית.
בסקר של לשכת הפרסום הממשלתית, 68% מהנשאלים הביעו רתיעה ממגורים באזור – והסיבה המרכזית שצוינה להתנגדות הייתה זיהום אוויר או חשש מפני תחלואה בסרטן. גם לשאלה ניטרלית ופתוחה, "מה ידוע לך על תשלובת בז"ן?", התשובות הפופולריות שניתנו הן: "חומר מסרטן", "גורם למחלות" ו"סכנה במקרה של מתקפת טילים".
מול הממצאים המובהקים לסוגיהם לא נותר עוד ספק ממשי: בתי הזיקוק לא זיהמו רק את איכות האוויר במפרץ, אלא את המותג חיפה בכללותו - והעיר, שבימי תהילתה הרחוקים נחשבה לפופולרית עוד יותר מתל אביב, צרובה בתודעת ההמונים כסביבה אפופת רעלים שממנה שומר נפשו ירחק.
מתוך דו"ח הוועדה הממשלתית.
על אף המידע החמור שנאסף על בית הזיקוק, והמשקל המצטבר שקיבל עם השנים, עיריית חיפה נמנעה בעבר מלהוביל כמתבקש את הדרישה לפינויו המיידי מהמפרץ. גם בתגובה למחקרים מדעיים שהצביעו שוב ושוב על הזיהום הכבד באזור, ראש העירייה הקודם, יונה יהב, טען בשעתו בתוקף כי "האוויר בחיפה נקי כמו בשוויץ" - ורק לקראת הבחירות המקומיות, שבסופן הפסיד ליריבתו עינת קליש-רותם, הוא שינה כיוון והחל להלום (לפחות מילולית) בבז"ן.
באיזו מידה תרמו ההכנסות הגבוהות מארנונה, שגובה העירייה מהאתר מידי שנה, לעצימת העיניים הממושכת של יהב נוכח הסיכון הסביבתי? איזה תפקיד שיחקו התרומות הנדיבות של משפחת עופר - ממימון האצטדיון העירוני על שמה ועד שדרוג בית החולים רמב"ם – בגיבוש המדיניות הפייסנית כלפי עסקיה המזהמים?
דבר אחד ברור: הגישה שנקטה הרשות המקומית רחוקה מלשקף את עמדת התושבים במפרץ, ש-66% מהם תובעים את סגירת בז"ן, על אף מעמדה כאחת המעסיקות הבולטות של עובדים בני האזור.
עכשיו, בתום שנים של מאבק סוער על עתיד בז"ן, יש לכאורה שורה תחתונה: שמחון וועדת המנכ"לים, שרובם כבר סיימו את תפקידיהם בעקבות חילופי השלטון, המליצו סופית על פינוי התעשייה הפטרוכימית מחיפה בתוך 10 שנים לכל היותר. זהו ניצחון תודעתי חשוב למי שמתעניין בבריאות התושבים ובפיתוח כלכלי ארוך-טווח של האזור, אך התקדמות המהלך עדיין רחוקה ממסלול של "טייס אוטומטי".
כדי שהזיהום במפעלים של החברה לישראל אכן יופסק, דורשת הוועדה לתכנן במקומם רובע מגורים ותעסוקה נקייה; למשוך "מפעל עוגן אסטרטגי", מוטה חדשנות טכנולוגית, שישמש תחליף לחברה בהעסקת מאות עובדים; לנהל מו"מ עם בז"ן וכי"ל על צמצום נזקיהן בעקבות הפסקת הפעילות; לוודא את רציפות אספקת האנרגיה לישראל גם בעידן שלאחר השבתת בית הזיקוק; לשפות באופן זמני את הרשויות המקומיות במפרץ על אובדן ההכנסות שיספגו מהפינוי; ועוד ועוד.
כדי לעמוד בדרישות האלה וברבות אחרות, בממשלה החדשה חייבים לפעול מיד. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, צריכה להוביל תכנית לטיפול בשלל היבטי הסגירה הסבוכים, מתוך שאיפה לבצע אותה כבר בשנים הקרובות - ולא להמתין עד סיום העשור. הרי כל יום שעובר מבלי להתניע את תהליך הפינוי, חושף את תושבי המפרץ לסיכונים נוספים ופוגע עוד קצת בהתפתחות הכלכלית של המטרופולין הצפוני.
בינתיים, לפחות, לא ניכר כלפי חוץ מאמץ רציני ליישם את המלצות הוועדה - ובין המדינה לחברה לישראל מתנהלים הליכים במישורים אחרים: מצד אחד ויכוח מתמשך על חובות המס של כי"ל, מצד שני מחיקה שנויה במחלוקת של חוב בסך 65 מיליון שקל למפעלי ים המלח, בגין קידוחי מים שבוצעו במתחם החברה.
העובדה שסגירת בז"ן אינה מתקדמת היא משמעותית, בין היתר כי הסימנים מראים שאין לה כוונה לוותר בלי מאבק על המשך הפעילות המזהמת והרווחית. איגוד תעשיות הכימיה, שבראשו עומד כאמור סמנכ"ל החברה האחות כי"ל, הגיב לדו"ח שמחון במילים: "אנו סמוכים ובטוחים שהממשלה החדשה...תמצא מתווה מאוזן יותר, שיאפשר את שימור הכלכלה של תושבי המפרץ ובניית עתיד משותף".
השבוע בישר דובר החברה על פיתוח סביבתי חדש, המאפשר למחזר פסולת בתהליך הייצור של פלסטיק בבית הזיקוק. "אסטרטגיה חדשה של קיימות יוצאת לדרך" – נכתב בקישור הנלווה לפוסט – והמסר הסמוי הובן, בפרפרזה על שירה המפורסם של יהודית רביץ: השחור היום ירוק מאוד.
כשסייר בוועידת האקלים בגלזגו, ראש הממשלה בנט נשמע כמי שדובר שפה חדשה: לאנגלית הרהוטה בפיו נוספו מונחים של עידן חדש כמו "אפס פליטות עד 2050", "עצירת ההתחממות הגלובלית" ו"טכנולוגיות מבוססות קיימות".
המשלחת שהוביל בנט חשובה, אך אסור שהשיח הירוק בישראל יתמקד רק בתכנון לדור הבא, או רק בפן היזמי של ניצול הזדמנויות לצורך חדירה לשוק חדש. התגברות המודעות הסביבתית חייבת להוביל אותו להפרדה בין התעשייה הפטרוכימית בחיפה לבין מאות אלפי התושבים שמסביבה, לפני שעוד רבים ישלמו בבריאותם. זה אמנם קשה יותר מהטלת מיסוי על כלים חד פעמיים, אבל בהחלט חשוב לא פחות.
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת. תודה. לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית. חזור לתגובה
7.
חבל"ז
קל
11/2021/06
הגב לתגובה זו
00
ממשלת השקר והונאה עסוקה כעת בהעברת חשמל לכפרים בדואים שעלו על הקרקע (לא שלהם כמובן) וצריך כעת לחבר אותם לרשת על חשבוננו, במקום לסלק מפגעים מחיינו. אם נתניהו לא הצליח להזיז את בז"ן מן הסתם מחקיו העלובים לא יעשו יותר.
סגור
6.
להדליק נרות.
משה
11/2021/05
הגב לתגובה זו
00
לסגור את כל המפעלים מזהמים, נחזור לסוסים במקום רכבים מזהמים.במקום פלסטיק נייר. גם אפשר לצמצם שימוש בחשמל. להדליק נרות.
סגור
5.
תגובה למאמר המצויין של מתן חודורוב בקשר למפרץ חיפה
גלבהרט
11/2021/05
הגב לתגובה זו
00
תתקשר, 053-7548025 (גם בשישבת) ותשמע איך מביאים לפינוי המפעלים בהקדם, מיוזמתם, ועל חשבונם! בשנות ה-70 עד 80 הייתי האדריכל שלהם. לימים עברתי הסבה סביבתית, הקמתי את הירוקים בחיפה, הייתי סגן רה"ע מטעמם, יו"ר וחבר מןסדות התיכנון, ובתתפקידי השונים דנתי בתכניותיהם. אין מי שבקי ממני בנושא מכל היבטיו המנוגדים. בטוח שתימצא ענין בנימוקים שלי נגד מסקנות המנכ"לים, לעומת המיתווה שאני מציע וכבר הוכיח את עצמו. קבל רמז: חיפה כימיקלים...
סגור
4.
איפה ליברמן?
קרייתי
11/2021/05
הגב לתגובה זו
00
כל האיזור מצביע לך, למה זרקת אותנו לאשפתות? מנעת בגופך תקציבים מקידום מסקנות וועדת המנכלים.
סגור
עסוק בהמצאת מיסים חדשים
קל
11/2021/06
הגב לתגובה זו
00
כדי שיהיה לו כסף לעביר לעבאס וחבר מריעיו. למה שיסתכל עליכם, הצבעתם לו, תחכו בתור.
סגור
3.
שרי ממשלת ישראל חזקים בדיבורים
אחד שיודע
11/2021/05
הגב לתגובה זו
20
בפועל, אפילו הקמת מנהלת שתתכלל את סגירת מפעלי בז״ן בתקציב זעום, לא קודמה.
אכזבה מן המעלה הראשונה
סגור
2.
מתן חודורוב אחד הכתבים המעולים. רהוט, שפה ברמה
מישהי
11/2021/05
הגב לתגובה זו
40
ומאוד מקצועי. מתן תתחיל לעשות כתבות על שחיתות מערכת המשפט. אל תפחד
.jpg)
