האוצר שופך כסף ומערכת החינוך מדרדרת | פרופ' ירון זליכה
אם עתידם של ילדינו חשוב לנו מוטב שנזכור כי אם נעשה עוד מאותו דבר נקבל עוד מאותה תוצאה. עוד ועוד תקציבים, שיממנו עוד ועוד שעות הוראה, לא יביאו לבדם לפתרון הבעיה. אז מה עושים?
במאמר הקודם דנתי בפער הבלתי נתפס בין תקציב משרד החינוך לבין הישגי ילדינו במערכת החינוך. מאז שנת 2010 הוכפל תקציב משרד החינוך, עבר את תקציב משרד הביטחון.
העלייה הגדולה בתקציב החינוך התבטאה בשיא של שעות הוראה ביחס למרבית מדינות המערב. במהלך תריסר שנות לימודיהם לומדים ילדינו למעלה מ-2,000 שעות לימוד יותר מחבריהם באירופה. ומה לגבי הביצועים? יוק. שנה אחר שנה אנו מתביישים בציוני ההשוואה הבין לאומיים המעידים כי ילדינו מקבלים חינוך ברמה נמוכה.
אם עתידם של ילדינו חשוב לנו מוטב שנזכור כי אם נעשה עוד מאותו דבר נקבל עוד מאותה תוצאה. עוד ועוד תקציבים, שיממנו עוד ועוד שעות הוראה, לא יביאו לבדם לפתרון הבעיה.
אז מה עושים? בחינה שקולה של המצב צריכה להתחיל בפרדוקסים המאפיינים את מערכת החינוך שלנו והם גם יביאו אותנו לדעתי לפתרון.
הפרדוקס הראשון. הכי הרבה שעות לימוד והכי מעט הישגים. מדוע? כל מורה בישראל ורבים מההורים יודעים את התשובה. חלק גדול מהכיתות מונות 30 עד 40 ילדים והתפוקה הלימודית מהשיעורים בהן נמוכה מאוד. אם נמשיך להגדיל את תקציב החינוך ובאמצעותו את מספר השעות עוד ועוד לא נשבור את המתמטיקה הפשוטה. אפס ועוד אפס יישאר אפס ולא משנה כמה אפסים תוסיף. כבר כיום אנו בצמרת העולם המערבי במספר שעות ההוראה. לומדים יותר שעות אך מפיקים פחות הישגים לימודיים.
אולי הגיע הזמן לשנות כיוון? אולי במקום להוסיף עוד ועוד שעות לימוד בכיתות צפופות מדי, נפחית את מספר הילדים בכיתה ל-18 ילדים כמו במתוקנות במדינות המערב ונממן את זה בהפחתת שעות הלימוד? במקום להמשיך ולהגדיל את התקציב נחלק את אותו התקציב מחדש עם פחות שעות לימוד אך פחות ילדים בכיתה? אולי נגלה כי 25 שעות שתועלתן 100 אחוזים עולה על 40 שעות שתועלתן 10 אחוזים?
כיתה ריקה. צילום: דוד כהן פלאש 90
הפרדוקס השני. שיעור התלמידים החייבים לימודים אקדמיים על מנת למצוא עבודה ראויה הוא מהגבוהים בעולם המערבי. תעודת בגרות, במדינת ישראל, לא שווה היום כמעט שום דבר. מנגד, במרבית מדינות המערב תעודת בגרות מכשירה עשרות אחוזים מהאוכלוסייה לקריירה הולמת. הם לא נדרשים להשלים את מה שלא למדו בתיכונים באמצעות תארים אקדמיים.
חלק מהתשובה טמון בעובדה כי חלקים לא מבוטלים מתוכניות הלימודים מנותקים מצרכי התעסוקה של העשור השלישי של המאה העשרים ואחת. המוסדות להשכלה גבוהה מעדכנים את תוכניות הלימוד כמעט כל שנה והם עושים זאת על בסיס של הידברות בלתי פוסקת עם המגזר העסקי וצרכי השוק.
תוכניות לימוד בונים עם מעסיקים שיעסיקו את הבוגרים באמצעות מורים ומומחים המחוברים לצרכי התעסוקה, המקצועית והעיונית. מדוע משרד החינוך שלנו לא מסוגל לעשות עם תקציבי העתק שלו את מה שכל מוסד אקדמי יודע לעשות? כולל מוסדות שתוכניות הלימוד שלהם כוללות יותר קורסים מכל בית הספר התיכון גם יחד.
הפרדוקס השלישי. מערך המטה והפיקוח של משרד החינוך עשיר, גדול, מסורבל ומורכב. פיקוח מרחוק יש. תוצאות אין. בפינלנד בדיוק להיפך. מטה רזה ותוצאות בשמיים. האמת הניהולית הפשוטה מעולם לא הייתה ברורה יותר. אין טעם בפיקוח המנותק מהשטח וממי שחיים את נושא החינוך מקרוב - ההורים עצמם והמנהלים הישירים: מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך בעיריות.
אולי במקום לפקח מירושלים על חדרה, נחבר את הסמכות לאחריות? ניתן למנהלי בתי הספר ולמחלקות החינוך בעיריות סמכויות ניהוליות רחבות יותר, לצד שכר ההולם את האחריות הגדולה שמוטלת עליהם. נבטל את חסם הכניסה של תעודת הוראה שמונע כניסת מנהלים טובים מהמגזר העסקי או הציבורי לבתי ספר. נעביר לעיריות את זכות הבחירה של מנהלים ומורים, כמו גם את הפיקוח על הישגיהם. נאפשר למערכת להעניק מענקים מותני ביצועים בפרט במקצועות ריאליים אשר מחקרים מראים כי הם אלה שתהיה להם השפעה גדולה על העתיד הכלכלי של התלמידים. וזה בלי להזניח, חלילה, את החינוך ההומאני, הערכי, שבלעדיו לא יהיו אזרחים בעלי אופקים רחבים.
הפרדוקס הרביעי. שכר המורים הוותיקים עלה בעשור האחרון אך שביעות הרצון של המורים, וכתוצאה ישירה גם המוטיבציה שלהם - ירדה. העומס המוטל על המורה עקב הצפיפות בכיתות אדיר.
רק מי שניסה בעצמו להעביר שיעור בכיתה של 40 ילדים ויצא משם אחרי שעה עם מיגרנה מטורפת ותסכול איום - יכול להבין. יתר על כן, מספר שעות ההוראה הפרונטליות המטורף במערכת תורם אף הוא לתופעה. אנו אולי משלמים לא רע למורים וותיקים אך אנו שוחקים אותם עד דק. אשר למורים הצעירים - הרי אלה סובלים גם משכר מאוד נמוך, נוסף על העומס והתסכול שמייצרת הצפיפות הגדולה בכיתות.
הפרדוקס החמישי. התמונה ברורה ותלויה על הקיר. אך לאיש אין את העוז לאחוז את השור בקרניו. משרד האוצר ממשיך לשפוך כסף על מערכת שרמת התפקוד שלה הולכת ויורדת ובורח מכל דיון בפרדוקסים המובנים במערכת.
אם לא נשנה את כל זה – נמשיך לקבל שוב ושוב את אותן תוצאות בדיוק. מערכת החינוך שלנו תמשיך להידרדר.
*הכותב הוא ראש החוג בחשבונאות בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת. תודה. לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית. חזור לתגובה
6.
התיחסות לםרדוקס 1 ו 4
אורית
12/2021/11
הגב לתגובה זו
00
פרופ' זליכה היקר, מסכימה כמעט עם כל מילה שלך. מיד כשנכסנתי למערכת (אחרי הסבה מעולם בפארמה) תהיתי לגבי פרדוקס 1. הרי כולם סובלים מישיבה של 9 שעות ביום על כיסא הלימודים. אבל כאן נכנס פרדוקס 4. אין לך מספיק מורים במערכת כדי ליצור כיתות קטנות יותר. המורים הותיקים הולכים ונעלמים, וגם בני 50 כמוני שבאו מקריירה ענפה אחרת...משתכרים כמו מורה *מתחיל*. העבודה קשה מנשוא. אתה מדבר על שעת הוראה ומיגרנה....אבל מה קורה עם כל שעות ההכנה לאותה שעה לפניה ואחריה. מה לגבי הרחבת תפקיד המורה שמזמן כבר לא רק ללמד...אלא לתת מעטפת רגשית מלאה לתלמיד....
הלמידה בקפסולות היו תחילתו של פיתרון. עבור הילדים המותשים מעוצב השעות ועבור ההוראה עצמה. אבל עוד לפני שהתחלנו לחשוב על המשך התייעלות...גם בקפסולות בוטלו וחזרנו למקום הישן. המוכר והבלתי יעיל בעליל.
סגור
התייחסות לתגובה של אורית
ירון זליכה
12/2021/11
הגב לתגובה זו
00
אורית את ממש צודקת ולכן הדגשתי ששכר המורים הצעירים מאוד נמוך. יש לדעתי לטפל בארבעת הפרדקסים כמקשה אחת. היינו גם להקטין הכיתות, גם שלהקטין מספר השעות (מה שישחרר מורים פנויים לכיתות הנוספות שיפתחו) וגם לשפר מהותית שכר המורים הצעירים (מה שימשוך דוחות חדשים למערכת).
סגור
5.
התיחסות לםרדוקס 1 ו 4
אורית
12/2021/11
הגב לתגובה זו
10
פרופ' זליכה היקר, מסכימה כמעט עם כל מילה שלך. מיד כשנכסנתי למערכת (אחרי הסבה מעולם בפארמה) תהיתי לגבי פרדוקס 1. הרי כולם סובלים מישיבה של 9 שעות ביום על כיסא הלימודים. אבל כאן נכנס פרדוקס 4. אין לך מספיק מורים במערכת כדי ליצור כיתות קטנות יותר. המורים הותיקים הולכים ונעלמים, וגם בני 50 כמוני שבאו מקריירה ענפה אחרת...משתכרים כמו מורה *מתחיל*. העבודה קשה מנשוא. אתה מדבר על שעת הוראה ומיגרנה....אבל מה קורה עם כל שעות ההכנה לאותה שעה לפניה ואחריה. מה לגבי הרחבת תפקיד המורה שמזמן כבר לא רק ללמד...אלא לתת מעטפת רגשית מלאה לתלמיד....
הלמידה בקפסולות היו תחילתו של פיתרון. עבור הילדים המותשים מעוצב השעות ועבור ההוראה עצמה. אבל עוד לפני שהתחלנו לחשוב על המשך התייעלות...גם בקפסולות בוטלו וחזרנו למקום הישן. המוכר והבלתי יעיל בעליל.
סגור
4.
צודק לחלוטין
דקלה שושני
12/2021/10
הגב לתגובה זו
10
מה שמציע פרופ זליכה ככ הגיוני ונכון דיבר על כך גם משה פייגלין. והגיע הזמן לבצע מה שרובנו כבר יודעים. ולא לשפוך את כספינו על כשלון
סגור
3.
נכון
מורה
12/2021/10
הגב לתגובה זו
01
ניתוח יפה של המצב.
מומלץ מאוד לחזור ללמידה בקפסולות. לחלק כל כיתה לשתיים וללמד פחות שעות.
בנוסף מומלץ שכל אדם בישראל ייכנס ללמד בבית ספר יום אחד בלבד. כך יבין את האתגר ויעריך את המורים. רמת המשמעת בישראל לא מתאימה ל 40 תלמידים בכיתה
סגור
2.
כל כך נכון!
אמא מתוסכלת
12/2021/09
הגב לתגובה זו
00
משרד החינוך הוא מנגנון מיושן שתוקע את החינוך בישראל. יושבים שם מאות אם לא אלפי פקידים שעסוקים בעיקר בטופסולןגיה ולרדת לחייהם של אנשי החינוך בשטח.
סגור
1.
הפרדוקס הרביעי
זאב
12/2021/09
הגב לתגובה זו
01
על איזו עליות שכר הוא מדבר? על הרפורמות המפוארות שהגדילו את מספר שעות העבודה אבל הקטינו את השכר לשעה.
אדון זליכה שיעורי בית בבקשה
