המדינה עשירה, והאזרחים? הסיבות לדאוג מהעודף בתקציב | מתן חודורוב
ההכנסות זינקו, ההוצאות צנחו – וקופת המדינה התמלאה במזומנים, לראשונה זה יותר מעשור. אלא שעל החגיגה הפיננסית מעיב מצב המשפחות עצמן: אלה ששילמו יותר מיסים מהצפוי, קיבלו מהממשלה פחות שירותים מכפי שתוכנן – ועכשיו נאלצות להתמודד עם גל התייקרויות שאיש לא חזה. האם יש לאוצר סיבה אמיתית להתגאות במצב התקציב? | מתן חודורוב
אם נתמקד במחצית הראשונה של 2022 בלבד, המגמה נראית מובהקת עוד יותר – היתרה בעו"ש של ישראל, שבין ינואר ליוני אשתקד עמדה על מינוס 44 מיליארד ₪, מסתכמת עכשיו בלא פחות מ-32 מיליארד בזכות. מי אמר שאי-אפשר לגמור כאן את החודש, כל עוד אתה משרד האוצר...?
ההסבר לעודפים בקופת המדינה, ובעיקר למהירות שבה נוצרו, נעוץ בגידול החריג בגביית המיסים מראשית השנה – 25% יותר מאשר באותה התקופה ב-2021. שני מהלכים שביצעה הממשלה כמעט בו-זמנית – ביטול סגרי הקורונה והפסקת תשלומי החל"ת – הובילו מאות אלפי מובטלים בחזרה לשוק העבודה, באופן שהגדיל ב-10% את מס ההכנסה שהם שילמו ביחד. פתיחת החנויות עם דעיכת המגפה אוששה את היקף הצריכה הפרטית והאוצר, שותף סמוי לכל עסקה באמצעות המע"מ, שמח לגזור את הקופון.
בולטים במיוחד מיסי הנדל"ן, שבח ורכישה, שזינקו מתחילת השנה בשיעור בלתי נתפס של 61% - תעודת עניות לכישלון השרים במאמץ לבלום את מחירי הדירות. כך קרה שלמרות ירידה במיסים משוק ההון (בשל ההפסדים בבורסה) וגם על הבנזין (הודות להפחתת הבלו ב-50 אגורות), נראה שמכונת הגבייה הישראלית מעולם לא פעלה באופן משומן יותר.
התגובה האוטומטית באוצר לנתונים הייתה שילוב בין גאוות יחידה להקלה: מדינה שאת 2020 סיימה עם בור של כ-160 מיליארד שקלים, עקב משבר הקורונה, רושמת פתאום שיאי הכנסות בחלוף פחות משנתיים. אלא שכאן המקום לשאול את מי משרתים עודפי העתק, כל עוד הם מצטברים בקופה הציבורית ולא מתגלגלים בחזרה לאזרחים, הנאנקים תחת יוקר המחיה?
מה ההישג הגדול בחשבון הלאומי שמתפוצץ ממזומנים, שעה שחשבונות הבנק הפרטיים נשחקים מול האינפלציה מחד וסופגים ריבית הולכת וגדלה על יתרות החובה מאידך? מודל האוצר המתעשר, המביט מהצד בצרכנים משלמים יותר על החשמל, הלחם, מוצרי החלב, הביצים, הארנונה ובקרוב גם המים – עשוי לחזור לממשלה כבומרנג, ולהפוך למוקד של תסיסה בתקופה פוליטית סוערת.
מה אפשר לעשות אחרת? כרגע, לפחות, נראה שלא הרבה: ראשית, בפגרת הבחירות אסור לשרים לחלק הטבות לציבור ללא היתר מהיועמ"שית – והיא, כנראה, לא תחרוג מהכלל המרסן יוזמות כאלה, למרות העודפים חסרי התקדים שעליהם הן נשענות. שנית, כלכלני האוצר מסתייגים בעצמם מאישור הקלות תוך כדי שנת הכספים, במנותק מתקציב 2023 שנתקע בצנרת, ובצל החשש ממיתון שעלול לשנות בעתיד הקרוב את תמונת ההכנסות המעודדת.
שלישית, וזה העיקר, המדינה מקפידה על הפרדה בין "שני כיסים של אותם המכנסיים": גם שפע ב"כיס המיסים" שלה לא מאפשר, לפי החוק, להרחיב בהתאמה את "כיס ההוצאות" שממנו היא מזרימה משאבים לשירותים חברתיים; המסגרת עבורם מחושבת בנוסחה נפרדת, שמכונה גם "הכלל הפיסקאלי". לכן, העלייה במצבת ההכנסות הלאומית ממילא לא תוכל, במצב הקיים, לשמש לתקצוב הנחות נוספות בחשבון החשמל לנזקקים, או להורדת מחיר הלחם. צעדים מורכבים כאלה דורשים חקיקה ראשית בכנסת, שהתפזרה הרי כבר מזמן, וכך חזרנו לנקודת ההתחלה.
מקומם לא פחות להיווכח שבניגוד להכנסות השיא, דווקא הוצאות הממשלה על אספקת שירותים לציבור פחתו משמעותית, במקרים רבים, לעומת השנה שעברה. כך, חטיבת "המשרדים המנהליים" (פיתוח הנגב והגליל, רשות ניצולי השואה, שירותי הדת ובתי המשפט) הציגה צניחה של כ-10% בניצול התקציב לעומת המחצית הראשונה של 2021. "המשרדים הכלכליים" (תרבות וספורט, מדע וטכנולוגיה, חקלאות ושירות התעסוקה) הורידו את הוצאותיהם ב-2.5%, במקום להתרחב בשיעור חד של 16% ולתמוך בצמיחת המשק.
דווקא מערכת הביטחון, שלפי המסגרות המאושרות אמורה הייתה לצמצם את הוצאותיה בחצי אחוז, הגדילה אותן בפועל כמעט ב-6 אחוזים. בשורה התחתונה, שירותי הממשלה השונים, שעל הנייר קיבלו השנה תוספת נדיבה של כ-6%, גדלו מתחילת 2022 בפחות ממחצית התכנון המקורי – כך שפירות הצמיחה לא חלחלו מספיק לאיכות החיים.
המשמעות היא שפחות חשוב מה קבעה הכנסת בתקציב המדינה, ויותר חשוב מה כושר הביצוע של הנהלות המשרדים עצמם: תקופת הכהונה הקצרה שעמדה לרשות הממשלה, ואולי גם חוסר ניסיון של חבריה, לא אפשרו לשרים ליזום, לגבש וליישם את מרבית הפרויקטים שתכננו – לכן משאבים נדיבים יחסית שעמדו לרשותם, סבלו מתת-ניצול שערורייתי ויחזרו אל האוצר במקום שישרתו אותנו. כשדלדול ההוצאה הציבורית בפועל פוגש בחגיגת ההכנסות הזורמות בשצף קצף לקופה הציבורית, התוצאה מתסכלת אפילו יותר.
אבל איך, תשאלו, כל זה קשור ליוקר המחיה בישראל? כשעודפי הגבייה של מיסים לא חוזרים לפחות בחלקם לציבור, ההכנסה נטו קטנה מכפי שיכלה להיות – והמסוגלות של משפחות להסתגל לעליות המחירים נפגעת. כששירותים כמו חינוך או בריאות לא משתפרים מספיק, עקב תת-ביצוע של תקציב המדינה, הצרכנים נאלצים להשלים מכספם את החסר בדמות רופאים או מורים פרטיים שעלותם גבוהה. הפער המקומם בין הכנסות להוצאות אינו מסביר אמנם את עליות המחירים כאן, אבל בהחלט מדגים מדוע לישראלים קשה יותר להתמודד עמן.
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת. תודה. לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית. חזור לתגובה
12.
כל שנה אותו סיפור- עודף תקציבי
עמציה
07/2022/15
הגב לתגובה זו
00
זה מתחיל להיות מגוחך.
שום לראשונה מזה 1987, ושום תקדימי. בכל שנה מדינת ישראל גוזלת מאזרחיה מיסים בהיקפים עצומים, ומסרבת לתת שירותים בחזרה.
סגור
11.
הפתעה,
אי
07/2022/15
הגב לתגובה זו
00
ושכר של מי עולה באופן אאוטומטי בכל שנה בינואר???
סגור
10.
שטויות
רפי גולן
07/2022/15
הגב לתגובה זו
00
כל המופעים בכתבה עוד מעט יהיו אופוזיציה .
אחרי הבחירות ישראל תחזור להיות מדינה שדואגת לאזרח כמו שהימין יודע לכוון !
סגור
9.
התגובות כאן ככה"נ יזומות
אריאל
07/2022/14
הגב לתגובה זו
10
אותו אדם כותב את אותם דברים בסגנון אחר וזורה חול בעיניים.
המציאות שהדירוג האשראי של ישראל גבוה זאת אומרת שהחוב יחסית להכנסות נמוך וזאת אומרת שאפשר לסמוך על ישראל שהיא אמינה ותחזיר את החוב, גם למדינות העשירות וגם לארה"ב יש חובות ואגרות חוב.
ולגבי הכתבה עצמה המציאות היא שאנחנו האזרחים א. מקבלים הרבה פחות מהמדינה ונותנים יותר. ב. עם המשכורת כיום אנחנו יכולים לקנות פחות דברים מאשר מלפני שנה.
וכל זה בזכות ליברמן המנותק מתנשא ובגלל שיש לו חשבון עם החרדים כולנו משלמים עכשיו את המחיר בעליה מטורפת של כל מוצרי הצריכה. דלק חשמל מים קניות בסופר חד פעמי וכו...
סגור
8.
אתה לא סופר את החוב החיצוני של ישראל שצמח למעל לטריליון
דורון פ
07/2022/14
הגב לתגובה זו
11
ביבי וכץ חילקו עשרות מיליארדים לסקטורים לא יצרניים והביאו לשיא בחוב דל ישראל - טריליון שקל! מדובר בהוצאה שנתית על ריבית של כ20 מיליארד שקל! על זה אף אחד לא מדבר? העודף הזה יכול ללכת להקטנת החוב או לתשתיות שיגדילו את הפריון
סגור
טען עוד
7.
החוב הלאומי מעל טריליון (כן) שקלים.
רז
07/2022/14
הגב לתגובה זו
11
זה שווה כמו 2.2 תקציבים שנתיים של המדינה. בשלמותם.
כלומר,
כדי להחזיר את החוב הזה שעולה לנו בריבית עצומה כל שנה,
צריך לסגור את כל הפעילות של הממשלה לשנתיים שלמות ולהמשיך באותו קצב זל גביית מיסים.
סגור
6.
טועה ומטעה
תותח
07/2022/14
הגב לתגובה זו
10
המדינה שחייבת 1000 מליארד !!! שמשלמת 40 מליארד !!!! ריבית בשנה על חובות . זו מדינה עניה
סגור
5.
כמה בורות כלכלית מפגין כתב כלכלי מזה 20 שנה
איתן
07/2022/14
הגב לתגובה זו
10
"ספק כמה ישראלים הבחינו השבוע בידיעה קצרה, אופטימית לכאורה, שנדחקה עד לשולי החדשות: לראשונה מ-1987 נרשם ב-12 החודשים האחרונים עודף תקציבי בסך למעלה מ-6 מיליארד שקלים בקופת המדינה; ועכשיו בעברית: חשבון הבנק הלאומי, שמרכז את הכנסות הממשלה אל מול הוצאותיה, עבר תוך תקופה קצרה מאוברדרפט גדול למחוזות הפלוס."
כתב כלכלי אמור להכיר בהבדל שבין גרעון תקציבי לחוב לאומי.
בעוד שהפעם אנחנו לא בגרעון אלא בעודף תקציבי של 6 מיליארד שקלים, הרי שלמדינה חוב לאומי של טריליון (1000 מיליארד) שקלים!!!
בטח שלא עברנו "מאוברדרפט גדול למחוזות הפלוס"...
סגור
4.
זה יעלה ביוקר. גם לקופת המדינה.
חיימון
07/2022/14
הגב לתגובה זו
11
גבייה מטורפת של מיסים, בלי שהכסף יחזור בהשקעה בתשתיות ושירותים יביא למיתון. כשיהיה מיתון, גם הכנסות המדינה ייפגעו. לצאת ממיתון זה הרבה יותר מסובך מלהטיל מיסים או מלחסוך בהוצאות של משרדי הממשלה.
סגור
3.
לכתב מתן חודרוב - הרבה זמן עבר מאז שקראתי שטויות כמו
אזרח
07/2022/14
הגב לתגובה זו
21
הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שקראתי שטיות כמו שאתה כותב. עודף במאזן הגביה ישמש את הממשלה הבאה .
תוכנית המטרו שנחסמה ע"י הליכוד בשלב האחרון שליפני האישור לפני כחודש תבלע את כל העודפים.
סגור
2.
הכותב מפגין בורות
אייל
07/2022/14
הגב לתגובה זו
31
שלום רב. ישראל איננה ביתרה חיובית. היא ביתרה שלילית ויתרה שלילית גבוהה מאוד. משמעותם של עודפי גביה היא שגבו יותר מהתחזית אבל לא שעכשיו המדינה איננה במשיכת יתר. היא במשיכת יתר בשל חובות גבוהים שעליהם משלמים ריביות ולהרבה מאוד שנים קדימה. הצורה שבה הכותב מציג את העניין איננה נכונה ומראה על בורות ופופוליזם. לא ברור לי איך כתב לענייני כלכלה יכול לכתוב דברים כאלו. יום טוב.
סגור
ממשלה של רשעים!!
ממשלת רשע
07/2022/14
הגב לתגובה זו
10
איפה אתה חי???? או שאתה עשירכמו לוט והמשרתת עורכת לך קניות ולכן לא ידוע לך שכל מוצר בסופר משנה שעברהעלה בכמה שקלים ואנחנו ממש ממש נחנקים שאין לי כסף לקנותפירות כמו ענבים ואפרסקים זה לא עצוב???
סגור
הוא יכול כי הוא רוצה להכניס אותנו לחובות
רז
07/2022/14
הגב לתגובה זו
00
אידיאולוגיה קומוניסטית רצחנית
סגור
1.
שיר ארץ - רלוונטי מתמיד
יונתן
07/2022/14
הגב לתגובה זו
10
ארץ שיושביה היא אוכלת
וזבת חלב ודבש ותכלת
לפעמים גם היא עצמה גוזלת
את כבשת הרש.
