נבחרת אייס

שר האוצר פוגע חמורות ביכולת ההתאוששות של המשק הישראלי

המטרה הראשונה של כלכלה במלחמה היא לספק את מלוא הכספים הנדרשים לניהול המלחמה כמו גם לניהול העורף. המטרה השנייה היא למנוע גלישה של המשק להאטה חריפה ולמיתון. אך משרד האוצר מסרב לערוך שינויים נדרשים בתקציב המדינה ומסתפק בתיקונים קוסמטיים. אם שר האוצר לא יתעורר ומהר, כולנו בצרות
פרופ' ירון זליכה
פרופ' ירון זליכה |  2
פרופ' ירון זליכה, בצלאל סמוטריץ' (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, shutterstock, Magma Images)
שר האוצר פוגע במו ידיו ביכולת ההתאוששות של המשק ומוכיח כי הוא עדיין אינו מבין מה תפקידו במהלך המלחמה. גם פקידי האוצר אינם מצטיינים לעת עתה וזו לשון המעטה. מטרת המאמר היא אפוא להגדיר מה הן שתי המטרות של ניהול כלכלה בעת מלחמה וכיצד יש להשיגן. אני תקווה כי משרד האוצר יאתחל מחדש את מדיניותו הנוכחית כדי שחלילה לא ניקלע לסחרור מסוכן.
המטרה הראשונה של כלכלה במלחמה היא לספק את מלוא הכספים הנדרשים לניהול המלחמה כמו גם לניהול העורף. במסגרת זו יש להעמיד כספים נאותים לצבא (רכש, מילואים, לוגיסטיקה וכל כיוצ"ב), לרשויות המקומיות, למאות אלפי המפונים, למימון נזקי מלחמה המפוצים דרך מנגנון מס רכוש, למתווה הסיוע לעסקים, לביטוח לאומי לתשלום דמי האבטלה והחל"ת, לתגבור מערך הבריאות ובכלל זה בריאות הנפש ועוד.
 
אל הוצאות חד פעמיות אלה יש להוסיף גם פגיעה בהכנסות הממשלה עקב ההאטה בפעילות הכלכלית. ההשפעה המצרפית של ההוצאות החד פעמיות ושל הפגיעה הזמנית בהכנסות יכולה להגיע גם למאה וחמישים עד מאתיים מיליארד שקל. למרבה המזל, החוב הממשלתי בישראל נמוך במיוחד (כשישים אחוזים מהתוצר בהשוואה לדוגמא לשיעור כפול בארה"ב) ולכן גידול בחוב בשיעור של מאתיים מיליארד שקל אינו צפוי לערער את יסודות המשק הישראלי ובלבד שננהג באחריות כמפורט להלן.
המטרה השנייה היא למנוע גלישה של המשק להאטה חריפה ולמיתון על מנת שבתום המלחמה יוכל המשק לצאת לצמיחה מהירה שתפצה אותנו על נזקי המלחמה ותסייע לנו לממן את החוב שנוצר עקב הוצאות של המלחמה (המטרה הראשונה שציינתי לעיל) וכן לממן לאורך זמן את הגידול הנדרש בהוצאות הממשלה כפועל יוצא מלקחי המלחמה והשלכותיה.
במסגרת זו, יש להביא בחשבון את הגידול הנדרש בהוצאות הביטחון (אנו זקוקים לצבא גדול יותר ונייד יותר) ובהוצאות אגף השיקום במשרד הביטחון, את הגידול מחויב המציאות במערכי בריאות הנפש, את הוצאות בניית יישובי עוטף עזה מחדש, את הריבית על החוב הממשלתי החדש (כמו גם עליית הריבית על החוב הקיים) ועוד. להערכתי צפוי הגידול הנדרש בהוצאות הממשלה להגיע לעשרים מיליארד שקל לפחות.
אולם, הגירעון הממשלתי החל להתבדר עוד לפני המלחמה. נתוני הגירעון בתריסר החודשים שהסתיימו באוקטובר הגיעו כבר לשיעור גבוה של 2.6 אחוזי תוצר והוא היה צפוי להמשיך ולגדול. זאת, בהשוואה ל-1.5 אחוזים בספטמבר ושיעור אפסי כמה חודשים קודם לכן. יודגש, כי נתוני אוקטובר כמעט ולא כוללים את השפעות המלחמה מאחר וביצועי חודש אוקטובר נובעים מפעולות שבוצעו באוגוסט וספטמבר.
במילים אחרות, הגירעון הממשלתי החל להתבדר לרמות בעייתיות עוד בטרם המלחמה וכעת עוד צפויות להתווסף לו הוצאות פרמננטיות בהיקף של עשרים מיליארד שקל לפחות. התוצאה היא שאנו עומדים בפני גירעון מבני של ארבעה עד חמישה אחוזי תוצר. זאת, נוסף על הגירעון הזמני הנובע מההוצאות החד פעמיות של ניהול המלחמה.
בעוד שהוצאות חד פעמיות משפיעות באופן מצומצם יחסית על ציפיות הצרכנים להעלאות מיסים אזי גירעון שוטף כה כבד משפיע משמעותית לשלילה. מאחר וחמישים אחוזים מהפעילות הכלכלית במשק נובעות מהוצאות הצרכנים על צריכה פרטית (והן אחראיות אולי אף לשמונים אחוז מפוטנציאל הצמיחה של המשק) אזי עלייה בציפיות הצרכנים להכבדת נטל המיסים תפגע עוד יותר בפעילות הכלכלית באופן שעלול להניע כדור שלג מסוכן. ירידה בפעילות הכלכלית, תקטין עוד יותר את הכנסות הממשלה ממיסים, תעמיק עוד את הגירעון הממשלתי, תניע עוד ציפיות צרכנים להכבדת נטל המיסים וחוזר חלילה.
כעת, נוסף על כל צרותינו, משרד האוצר בראשות השר בצלאל סמוטריץ' לא טומן ידו בצלחת ושופך עוד ועוד שמן על המדורה המסוכנת הזו.
ראשית, משרד האוצר מסרב לנהל בנפרד את התקציב השוטף מתקציב המלחמה. הוא כנראה סובר בטעות כי עירוב תקציב המלחמה עם התקציב השוטף יסתיר את הגירעון המבני שנוצר בתקציב המדינה. זו טעות חמורה. הציבור לא מטומטם והוא יעריך לבד את הגירעון המבני מתוך הגירעון הכללי המצטבר ונוכח אי הוודאות הוא גם לבטח יעריך אותו ביתר.
שנית, משרד האוצר מסרב לערוך את השינויים הנדרשים בתקציב המדינה ומסתפק בתיקונים קוסמטיים נטולי ערך ממשי. כך למשל הוא מסרב לבטל את הכספים הקואליציוניים אשר תרומתם לצמיחה אפסית וגם אם יש להם כביכול הצדקה פוליטית או חברתית (טענה שאפשר בהחלט להתווכח עליה שלא לומר לפקפק בה) אזי אין ספק כי תקציב המדינה לא יכול לשאת בהם. לפחות לא כרגע. זאת ועוד, האוצר גם לא יכול לשאת בהסכמי השכר שהוא חתם עם ההסתדרות ובוודאי שאינו יכול לשאת עוד בעלויות הכבדות של המשך הצבירה של הפנסיה התקציבית. דוגמאות נוספות לא חסרות.
שלישית, באיוולת שקשה לי להסביר, גורמים באוצר אף שוקלים (כך פורסם) להעלות מיסים. בפרט דובר על הטלת מס על ההפרשות לקרנות השתלמות שיפגעו ישירות במעמד הביניים ובשכבות החלשות אשר הנטייה שלהם לצרוך היא גבוהה במיוחד. ההשפעה השלילית של דיבורים אלה על ציפיות הצרכנים למיסים ברורות.
גם המחשבה, ככל שהיא קיימת, שתיקוני התקציב יתבצעו בהמשך המלחמה היא מחשבת הבל. ציפיות הצרכנים לא ימתינו לזמן פוליטי נוח. ראוי לזכור כי נוסף על הציפיות לעליות מיסים מכבידות על הצרכנים גם הציפיות לעליות מחירים ובפרט נוכח חוסר העשייה המוחלט של האוצר בתחום יוקר המחיה.
שר האוצר חייב להתעורר ומהר. רצה הגורל (או יותר נכון רצה עם ישראל) שהוא האיש שינהל את כלכלת ישראל בעת החירום הקשה הזו. הוא חייב להתעלות לגודל השעה או שהוא חלילה ידרדר את כלכלת ישראל ויפגע חמורות ביכולתנו להתאושש לאחר המלחמה.
* הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    קישקוש, "ביקורת" לא כלכלית. גילוי שאתה מת לתפקידו? (ל"ת)
    זליכה מלכלך 12/2023/01
    הגב לתגובה זו
    0 2
    סגור
  • 1.
    נכון! חייבים לבטל את הפנסיה התקציבית ואת ערוץ 11
    הצעדים הנכונים 12/2023/01
    הגב לתגובה זו
    2 2
    יישאר עודף רב!
    סגור