משפט
הרב אמנון יצחק תבע את גוגל ופייסבוק: זה הסתיים בצורה מפתיעה
הרב הידוע דרש 1.8 מיליון שקלים מגוגל, מטא ואחרים בגלל שורה של פרסומים מכפישים נגדו שפורסמו בפלטפורמות שלהן. בסופו של דבר, לאחר שבית המשפט ניתח את הדברים, דווקא הרב הוא שנדרש לשלם להן. אז איך זה קרה?
הרב אמנון יצחק, שמגדיר את עצמו מהבולטים במחזירי התשובה בישראל, וכן ארגון "שופר" שהקים לפני למעלה מ-35 שנה, הגישו תביעה כספית בסך 1.8 מיליון שקלים נגד ענקיות הטכנולוגיה גוגל ומטא (פייסבוק לשעבר) ושלושה אזרחים נוספים.
במרכז התביעה עמדה דרישה להסרת עשרה פרסומים פוגעניים שהופצו ברשת בחודש יוני 2020, אשר לטענת הרב אמנון יצחק היוו קמפיין השמצה מאורגן וממומן שנועד לפגוע בשמו הטוב ובפעילות העמותה שלו.
התביעה פירטה כי הפרסומים הופיעו באתר אינטרנט ייעודי, ביוטיוב, במודעות ממומנות במנוע החיפוש של גוגל ובדף פייסבוק תחת השם "יהדות נגד כתות". הפרסומים כללו סרטונים עם כותרות כמו "אמנון יצחק – הכת המסוכנת", "אמנון יצחק החילוני שמתחזה לרב", ו"הקלטות המטרידות ראש הכת שמקלל ומאיים על חסידיו". בין ההאשמות החמורות שהופיעו בפרסומים: הצגת הרב יצחק כמי שהתעלל בבני משפחה, כמנהיג "כת מסוכנת", כמי שהורה לחסידיו לאיים ברצח ועוד.
בבחינת התביעה קבע השופט רפי ארניה כי נקודת המוצא לבחינת אחריותן של גוגל ומטא היא שאין לצפות מהן לבדוק מראש את כל הפרסומים המועלים למערכות שלהן, אך השאלה המרכזית היא מהי הביקורת המשפטית הראויה על סירובן להסיר פרסום פוגעני לאחר שנדרשו לעשות זאת. השופט קבע כי הפרסומים הציגו את הרב יצחק כמתחזה וכראש כת אלימה, ודרך הצגה זו עולה כדי "לשון הרע" לפי החוק.
גוגל טענה בתוקף כי אין לה אחריות לפרסומים מאחר שהיא מהווה "מסדת בלבד", זאת אומרת שהיא בסך הכל פלטפורמה לפרסומים של אחרים ואינה המפרסמת של התכנים ואינה עומדת מאחוריהם. לדבריה, הקשר היחיד שלה לתביעה היה שמפרסמי התכנים השתמשו בשירותיה.
גוגל (צילום: shutterstock)
לטענת גוגל, "המפרסמים הם בעלי דינם האמיתיים של התובעים והם צד דרוש בתביעה". החברה טענה כי התובעים כלל לא ביצעו פנייה למפרסמים עצמם, וכי טענתם שזהות המפרסמים אינה ידועה להם היא "טענת סרק", שכן היו בידי התובעים די ראיות לאתר את זהות המפרסמים.
גוגל הדגישה כי המבחן הקובע להסרת פרסום ללא צו שיפוטי הינו מבחן "השקר הברור", לפיו כפלטפורמה חייבת להסיר פרסום רק כאשר יש ראיה חד משמעית לכך שתוכנו הינו שקר ברור או בלתי חוקי על פניו. לטענתה, הפרסומים מושא התביעה לא עמדו במבחן זה.
השופט דחה את טענת מטא שהתובעים לא הוכיחו כי הפרסומים הופיעו בפייסבוק, וקבע כי אחד הסרטונים פורסם בדף "יהדות נגד כתות" וזכה ל-1,000 תגובות ו-557 שיתופים. כמו כן, מטא עצמה הודתה כי הפיקה הכנסות בסך 30,605 שקלים מקידום תשעה מהסרטונים, מה שמהווה הודאת בעל דין שהפרסומים אכן הופיעו בפלטפורמה שלה.
יחד עם זאת, החברה הזהירה כי "אימוץ עמדת התובעים... עלול לפתוח פתח להסרה רחבה של תכנים בעלי אופי שלילי, וסופו הוא בהותרת מסדת המשקפת תוכן חיובי בלבד... זהו מצב בלתי רצוי בין היתר בשל ההגנה המתחייבת על חופש הביטוי וזכויות המשתמשים במרשתת, ומאפיין מדינות בעלות משטר בלתי דמוקרטי".
באשר לטענה שהרב אמנון יצחק וארגון שופר ידעו את זהות המפרסמים, קבע השופט כי לא הוכח ברמה הנדרשת במשפט האזרחי כי התובעים אכן ידעו בבירור מי עומד מאחורי הפרסומים. אמנם הם טענו לחשדות כלפי ארגון הידברות והרבנים זמיר כהן ויגאל כהן, אך חשדות לחוד וידיעה לחוד. התובעים הפעילו חוקר פרטי שלא הצליח למצוא ראיות קושרות, והמאמץ שעשו היה סביר בנסיבות העניין.
פייסבוק (צילום: shutterstock)
בהכרעתו, דחה השופט ארניה את התביעה נגד גוגל ומטא מכמה נימוקים מהותיים: ראשית, קבע כי סירובן להסיר פרסום פוגעני אינו עולה כדי "פרסום לשון הרע", שכן הן בעצמן לא ביצעו את הפרסומים הללו. שנית, השופט מצא כי הוכח שגוגל ומטא פעלו ללא יחס נפשי כלשהו לתוכן הפרסומים וכי סירובן להסירם לא נבע מהסכמה עם תוכנם אלא מתפיסת עולמן הכללית לגבי תפקידן במרחב הווירטואלי.
בנוסף, השופט בחן האם התרשלו גוגל ומטא בסירובן להסיר את הפרסומים, וקבע כי אף שקיימת חובת מסוימת בין רשתות חברתיות לפרטים שנפגעו מפרסומים פוגעניים, במקרה זה לא הוכח שהופרה החובה. השופט יישם את "מבחן השקר הברור" וקבע כי התובעים לא הצליחו להצביע על קטעים קונקרטיים שברור לגביהם שהם שקריים בעליל, ולא הציגו הוכחה ניצחת לאי-נכונותם.
השופט דחה גם את טענת התובעים שדי בכך שפרסום מייחס לאדם ביצוע עבירות פליליות כדי להטיל על הפלטפורמה חובה להסירו, וציין כי קבלת עמדה כזו תהפוך את הרשתות החברתיות ותאגידי הענק ל"צנזור-על" ותיצור "אפקט מצנן של ממש לחופש הביטוי".
במסגרת ההליך התגלה כי הרב יצחק פנה לגוגל בדרישת הסרה בסוף יוני 2020, אך החברה סירבה להסיר את התכנים וטענה כי "אין ביכולתנו לקבוע שהתכנים אינם חוקיים או מפרים את הדין הישראלי". רק בדצמבר 2021, לאחר פנייה נוספת בעילת הפרת זכויות יוצרים, הסכימה גוגל להסיר את הפרסומים מיוטיוב.
גם מטא סירבה לבקשת ההסרה וטענה כי הפרסומים נבדקו "ואף שהם אינם מנוגדים לאחד מכללי הקהילה הספציפיים שלנו, אנו מבינים שהם עדיין עשויים להיות פוגעניים בעיניך ובעיני אחרים". מטא הציעה לתובע לחסום את דף "יהדות נגד כתות" או להפסיק לעקוב אחריו.
בנוסף לתביעה נגד גוגל ומטא, כללה התביעה שלושה נתבעים פרטיים נוספים. השופט ארניה קבע כי הנתבע 4, שפרסם תגובה לפיה "הרב אמנון יצחק אמר לישרוף את הספרים של הרב עובדיה יוסף", אכן ביצע עוולה של לשון הרע. למרות טענות הנתבע כי התכוון לשאלה ולא לקביעה וכי השמיט בטעות את סימן השאלה, קבע השופט כי הביטוי עולה כדי לשון הרע. עם זאת, בהתחשב בכך שהתרשם כי הנתבע אינו שולט היטב ברזי הדקדוק וההקלדה וכי מדובר בתגובה זניחה, חייב אותו בפיצוי של 1,000 שקלים בלבד.
לגבי הנתבע 5, שהואשם בפרסום תגובה פוגענית, דחה השופט את התביעה מכיוון שלא הוכח כי הוא אכן פרסם את התגובה. הנתבע טען כי ייתכן שחשבונו נפרץ או שצד שלישי השתמש בשמו ובתמונתו, והשופט קבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח במאזן ההסתברויות את זהות המפרסם.
באשר לנתבעת 6, שהודתה כי שיתפה את אחד הסרטונים בעמוד הפרטי שלה, קיבל השופט את התביעה נגדה באופן חלקי. אף שקיבל את טענתה כי האמירה שהרב יצחק הוא "חילוני לשעבר המתחזה לרב" נהנית מהגנת אמת בפרסום, שכן התובע הודה כי היה חילוני בעברו וכי מעולם לא הוסמך לרבנות, חייב אותה בפיצוי של 5,000 שקלים על עצם שיתוף הסרטון שכלל תוכן משמיץ.
בסיכום פסק הדין, דחה השופט את התביעה נגד גוגל ומטא וחייב את הרב אמנון יצחק ואת ארגון שופר לשלם לכל אחת מהן שכר טרחת עו"ד בסך 50,000 שקלים. התביעה נגד הנתבע 5 נדחתה גם היא, והתובעים חויבו לשלם לו שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקלים. מנגד, התביעות נגד הנתבע 4 והנתבעת 6 התקבלו, והם חויבו בתשלום פיצויים של 1,000 שקלים ו-5,000 שקלים כאמור.
עוד ב-
לא מעט תביעות לשון הרע מוגשות בישראל מדי יום, רק לאחרונה פרסמנו על תביעה שהגיש אבי בניהו נגד פעיל הימין הידוע. תביעה נוספת הוגשה על ידי קונדיטורית מוכרת נגד מבקר המסעדות ניב גלבוע. גם השרה מאי גולן הגישה תביעה נגד היחצ"ן רני רהב. אבל לא תמיד תביעות כאלה מסתיימות בהצלחה, כמו שקרה עם חנות המותגים שתבעה לקוחה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(12):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
12.בטח כי הוא דתירבנו 05/2025/25הגב לתגובה זו0 2אם היה איזה שמלאן היה מנצח במשפט אבל הטייקונים חוגגיםסגור
-
11.אמנון יצחקהאני 04/2025/30הגב לתגובה זו1 1בא חמור לחפש קרניים קיטפו את אוזניוסגור
-
10.פרזיט לך לעבוד (ל"ת)בן 04/2025/29הגב לתגובה זו2 0סגור
-
9.השופט הסכים עם רוב התביעהאוי ווי 04/2025/26הגב לתגובה זו1 3אבל זימבר את אמנון...כי הוא לא מהמחנה הנכון..סגור
-
8.דיבהנחמן 04/2025/25הגב לתגובה זו1 2ואפשר לחשוב שהחרדים הם טלית שכולה תכלת?סגור
- טען עוד
-
7.נראה שאת האזרחים קורעים והטייקונים חוגגים.אבי 04/2025/18הגב לתגובה זו3 0אין ספור של אזרחים שפרסמו כתבות של עיתונים, נאלצו לשלם קנסות אבל לדעתי האישית... נראה שהדין לחברות/טייקונים, שונה.סגור
-
6."רב" בין כך וכךלרון 04/2025/13הגב לתגובה זו2 1איננו ממש מקצוע,רב מתחזה ישר לכלא עוד לפני הישמע התביעה ,כשיצא אחר שנה נפסוק שוב!סגור
-
5.אמנוןרוזנקרנץ 04/2025/11הגב לתגובה זו2 1זה לא רב זה נוכל שממסחר את הדת ומנצל אנשים חלשים למטרותב מאיפוא יש לו גיף איפוא הוא עבד אים בכללסגור
-
4.מעניין אם הכתבות היו בגנות שופטי ישראל (ל"ת)אבי 04/2025/11הגב לתגובה זו3 1סגור
-
3.דווקא האיש החכם הער הזהדייב 03/2025/19הגב לתגובה זו1 3נפל כשהגיש תביעה בביה"מ, ידוע שהם ישמרו על החברות הגדולות, אלה שחסמו את פרסומי האמת נגד הונאת השקורונה, הזריקות, התו הירוק, הסגרים, חוק הדיקטטורה/סמכויות.......סגור
-
2.איך הסתמך על בית המשפט ?משקיף 02/2025/26הגב לתגובה זו4 3המסקנה: הגיע הזמן לתלות את הנעליים. נ.ב. אין קשר לליגה א' צפוןסגור
-
1.עוד פרזיט בטלן בשם שמיים (ל"ת)אליהו 02/2025/25הגב לתגובה זו9 7סגור
