ועדת החוקה אישרה היום (חמישי) לקריאות שנייה ושלישית, את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הצעת החוק היא חלק שפוצל מהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), שהיא הצעת חוק ממשלתית, בה מוצע לעגן באופן קבוע הסדר של "עיכוב הליכים" בהליך לאישור הסדרי חוב. 

נכון להיום, חייבים יכולים לבקש צו לעיכוב הליכים בהסדר חוב, במסגרת הוראת שעה שנחקקה בשנת 2021 כחלק מההתמודדות עם השלכות מגפת הקורונה. לפי הוראת השעה הנוכחית, ניתן לקבל עד 4 חודשים של "עיכוב הליכים" לצורך ניהול משא ומתן עם הנושים כדי להגיע להסדר חוב מוסכם. ואולם, בשונה מהליך חדלות פירעון, לא ממונה לחייבים נאמן והם ממשיכים לנהל את ענייניהם הכספיים השוטפים בעצמם, בכפוף למגבלות ההסדר. 

לצד זאת, כן ממונה לחייבים "מנהל הסדר" שמסייע להם בגיבוש הסדר החוב ומפקח על עמידתם במגבלות שונות. ההסדר שבהוראת השעה הוארך מעת לעת והוא אמור לפקוע ביום 17.3.2025.

במקביל, הממשלה הגישה לכנסת את תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון, שמוצע בו לעגן באופן קבוע את עיכוב ההליכים, אך תוך עריכת שינויים מההסדר הקיים בהוראת השעה. כדי לאפשר לקיים דיון מעמיק בהסדר החדש שבתיקון מס' 9, מוצע בהצעת החוק שאושרה היום בוועדה להאריך את הוראת השעה הקיימת בתקופה של כארבעה חודשים, עד ליום 31.7.2025, ולאפשר לשר המשפטים להאריך אותה בתקופה נוספת של עד 6 חודשים.

היו"ר, ח"כ שמחה רוטמן: "החוק שנועד לקבוע את הסדר הקבע, מורכב ואנחנו רוצים לעשות הליך חקיקה סדור ומצד שני אנחנו לא רוצים לייצר אי ודאות בשוק ולכן הצ"ח לאחר שפוצלה, מדברת על הארכת הוראת השעה, שבמהלכה תדון הוועדה בחקיקת הקבע". 

עו"ד ניצן רוזנברג, מהייעוץ המשפטי לוועדה: "תיקון מס' 9 שונה גם מההסדר הקיים וגם מחוק חדלות פירעון המקורי.  לגבי ההסדר שבהוראת השעה הנוכחית שעכשיו רוצים להאריך את תוקפה, נשמעו טענות שהוא הולך יותר מדי לכיוון החייבים ויש בו פגיעה בנושים,  ועל הוועדה לקחת את זה בחשבון כשהיא קובעת מה משך הארכת הוראת השעה". 

היו"ר רוטמן: "כניסה לטיב ההסדר פחות רלבנטית כרגע, כי ההחלטה שהכנסת קיבלה היא שאמת ויציב, יציב עדיף, כלומר, לעצם שימור המנגנון יש ערך. לגבי נקודת האיזון ביחס לנושים ולחייבים, נקיים את הדיונים לעומק בהצ"ח.

לגבי משך ההארכת הוראת השעה- נדרשת תקופת הארכה, למקרה של תרחישים שונים כולל תרחיש בחירות, ואני רוצה להשאיר סד זמנים של 6 חודשים, שניתן להאריכם פעמיים, בין היתר כדי לא לכבול את הוועדה הבאה. בנוסף, ייתכן ולא נספיק בכנס הקיץ. בתרחיש של בחירות, ממשלה עסוקה בתקציב ויו"ר הוועדה הבא מסתכל על הצ"ח הרבה לאחר פקיעתה. אם לא נאפשר הארכה נוספת, זה יכבול את ידיו וזה לא הוגן. בניגוד להסדר הכללי מדובר על הסדר מורכב. למליאה לעיתים אין מנוס מלשמש כחותמת גומי, אם היא לא מאשרת צו בתאריך מסוים. הוועדה היא גורם מאשר ומפקח בהקשר זה, וזה משמעותי מאוד ביחס למליאה, כי אני שם אקדח לרקה של המליאה, שם אין אפשרות לתקן כמו בוועדה, והתייחסות למליאה כחותמת גומי זה לעשות צחוק מהליכי חקיקה". 

עו"ד נעם הרצוג משרד המשפטים: "אנחנו מתחברים מאוד לאמירה של אמת ויציב, יציב עדיף. יש חשיבות לרציפות כדי שלא לזעזע את השוק ללא הסדר חלופי והפיצול נועד לאפשר את היציבות, שכן הוראת השעה פוקעת ביום שני. 

עוד ב-

חברת iRobot בדרך לפשיטת רגל: חובות ענק הביאו לקריסה

לכתבה המלאה

לעניין המועדים, אנחנו מסכימים שנכון להקדיש את הכנס הבא, ומבקשים שלא לאפשר הארכה פוטנציאלית נוספת מעבר להארכה אחת. ככל שיהיה תסריט של בחירות, יש סעיף המטפל בכך בחו"י: הכנסת. אנחנו מרגישים ביטחון שנדע להתמודד, על סמך ניסיוננו מהעבר, גם בכנסת חדשה. הוראת השעה רבת פנים, ובהם קולות שסבורים שהיה עליה לפקוע מזמן. להחליט כבר עכשיו שאנחנו אומרים לשוק שיש סיכוי שנישאר עם ההסדר הזה שנה וחצי זה בעייתי. אפילו ההארכה הנוכחית בעייתית. מהסדר זמני של שנה שנתיים במהלך הקורונה, אנחנו כבר 4 שנים עם ההסדר". היו"ר רוטמן: "אם אתם מודאגים מהשלייקס הזה, נאפשר הארכה בתקופה שלא תעלה על 6 חודשים, בצו באישור ועדה".