ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי אישרה היום (שני) טיוטות תקנות שמטרתן להקל על הבירוקרטיה ועל נטל הדיווח המוטל על בעלי עסקים זעירים. בשנת 2023 אישרה ועדת הכספים רפורמה שנועדה להקל על העסקים הזעירים בישראל.

במסגרת כך, נקבע בין השאר גם מנגנון שנועד לאפשר לבעלי עסקים זעירים לנכות מהכנסתם סכום הוצאה קבוע - "ניכוי נורמטיבי", במקום ניכוי הוצאות בפועל בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה והתקנות מכוחה, וזאת במטרה להקל בבירוקרטיה ובנטל הדיווח המוטל על עוסקים אלו. כן נקבע מנגנון דיווח ותשלום מס ייעודי לבעלי הכנסה מעסק זעיר, המאפשר פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה, ככל שידווחו וישלמו את המס במערכת ייעודית שהוקמה לצורך כך. 

לצד זאת, ישנם בעלי עסקים זעירים אשר להם הכנסות נוספות מדמי לידה או מדמי מילואים לעצמאים המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובשל הכנסות אלה אינם זכאים לפטור לפי התקנות – שכן הפטור ניתן רק אם כל ההכנסות של הנישום הן "הכנסות מעסק זעיר" כפי שהוגדרו בתקנות. מצב זה גורם לבעלי עסקים זעירים שיש להם הכנסות מדמי לידה ודמי מילואים כעצמאים להיות חייבים בהגשת דוח שנתי. טיוטת התקנות הראשונות שאושרה ע"י הוועדה היום נוגעת לתיקון מצב זה.

בתקנות מוצע לקבוע שבעלי עסקים זעירים יוכלו ליהנות מהפטור מהגשת דוח שנתי, גם אם יש להם הכנסות מדמי לידה או דמי מילואים, בתנאי שיעמדו בשאר תנאי הפטור. הפטור יינתן כבר לגבי דמי לידה ודמי מילואים שהתקבלו משנת 2024 ואילך.

טיוטת התקנות הנוספות שאישרה הוועדה, נוגעת להכללת פיצויים בעד נזק עקיף במחזור העסקאות. כיום החוק מאפשר לבעלי עסקים זעירים לנכות הוצאה קבועה (ניכוי נורמטיבי) במקום ניכוי הוצאות בפועל, במטרה להקל עליהם. הזכאות לכך נקבעת לפי מחזור העסקאות שלהם.

במצב זה, הכנסות מפיצויים בעד נזק עקיף, כמו פיצויים ששולמו בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נועדו לפצות עסקים על פגיעה במחזור שלהם אך אינם נכללים כיום במחזור העסקאות לעניין מס ערך מוסף, ולכן אינם נכללים במחזור של בעל העסק הזעיר. אי-הכללתם עלולה לגרום לבעלי עסקים אלה להיות חייבים בהגשת דוח שנתי ולא להיות זכאים לניכוי הנורמטיבי, וזאת בניגוד למטרת הרפורמה כאמור.

כך מוצע לקבוע בתקנות כי הכנסות מפיצויים בעד נזק עקיף ייכללו במחזור העסקאות של בעל עסק זעיר, וזאת רק לעניין פקודת מס הכנסה, בלי לשנות את המצב לעניין חוק מס ערך מוסף.  הכללת הפיצויים נועדה להיטיב עם בעלי עסקים זעירים כדי שיוכלו להמשיך ליהנות מההקלות הרגולטוריות, בנוסף ניתנת לבעל עסק זעיר אפשרות לבחור כי התקנות יחולו לגביו גם על הכנסות שהתקבלו בשנת המס 2024, זאת כדי לאפשר לנישומים לבחון אם הכללת הפיצויים במחזור עלולה להקפיץ אותם מעל סף "בעל עסק זעיר", ולפעול בהתאם למאפיינים האישיים. במסגרת תיקון זה, לדרישת הוועדה נקבע כי בעל עסק יוכל לבחור אם המנגנון יחול לגביו בשנת המס 2024 או 2025. 

מוקדם יותר אישרה הוועדה הקלות במס ל-93 עמותות. ההקלות ניתנו ל-92 עמותות חברתיות, שעוסקות במטרות ציבוריות, שאינן מתוקצבות ישירות ע"י המדינה, במסגרת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולעמותה אחת במסגרת סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין. העמותות פועלות במגוון תחומים, בהם: רווחה וסעד, תרבות, דת, בריאות, ספורט, מדע, חינוך,  עידוד התיישבות, קליטת עלייה. על מנת לקבל אישור ניהול תקין נדרשות העמותות ל-כשנתיים פעילות, ולאחר מכן הן יכולות להגיש בקשה לקבלת ההקלות.

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי העיר במהלך הדיון לגבי עמותת "צעירי כפר קרע" שנכללה  ברשימה, כי הוא מבקש לדעת מי תרם, וקשרים אפשריים של העמותה לתנועה האסלאמית. ברשות המיסים השיבו כי בבחינה שערכה הרשות לא עלה חשש למצב כזה. ח"כ מילביצקי הוסיף: "אני מבקש שתבדקו את עמותות הצעירים האלה, כמה מהן קשורות לתנועה האסלמית, לי זה אכפת ואני מייצג ציבור שמאוד אכפת לו מכך, ואני לא רוצה לתת הקלות במס לאף עמותה שקשורה לתנועה האסלמית, בטח לא הצפונית". 

עוד ב-

רשות המסים בהלם: החומוסיה הזו העלימה 4 מיליון שקל

לכתבה המלאה

חברי הוועדה מתחו ביקורת על כך שזמן האישור של עמותות עלה והתארך משמעותית בתקופה  האחרונה. ח"כ ינון אזולאי: "לא יכול להיות שעמותה מחכה שנה או שנה וחצי". ברשות המיסים השיבו כי ישנו מחסור בכוח אדם, לצד עלייה דרמטית בכמות הבקשות מצד עמותות הפונות לאישור, וכי גם לדרישות הוועדה הרשות נדרשת לתת מענה. כן ציינו ברשות כי הם קולטים עובד חדש למערך, לצד השקת מסלול מהיר ומעבר למסלול הגשה מקוון, שצפויים לזרז את ההליך.