תביעה הוגשה על ידי משפחתו של דב וידר, איש עסקים שעיקר עיסוקו היה בנדל"ן, במסגרת התביעה נחשף מידע אודות פעילות יושב ראש דיסקונט לשעבר ואחיו, שלמה ואהרון זהר, שלפי התביעה הסתירו מידע מהותי משותפם, דב וידר המנוח, במסגרת עסקת נדל״ן.

וידר החזיק במגרש בפרדס חנה באמצעות שתי חברות בבעלותו שכל אחת מהן החזיקה ב-50%. במאי 2012 ניהל וידר מו"מ למכירת 50% מהזכויות בנכס לשתי חברות בתמורה ל-10 מיליון שקל (שהורד לאחר מכן  ל-8 מיליון שקלים). חברה אחת בבעלות האחים זהר, והשנייה בבעלות יוסי מסיקה, יזם נוסף שעבד בעבר עם וידר.

בשנת 2013 התעוררה מחלוקת בין הצדדים הרוכשים לוידר. וידר סבר כי יש להתחיל במימוש הפרויקט על אף היאדר המימון הנדרש, בעוד הרוכשים חלקו על דעתו. בעקבות אי ההסכמה, הוחלט כי האחים זהר יוותרו על העסקה, ובתמורה יקבלו מיליון שקלים כפיצוי מוידר. לאחר יציאת האחים מהעסקה - וידר מכר את חלקם של זוהר לחברה בבעלות מסיקה בהסכם חדש, עבור 8 מיליון שקלים. 

לטענת התובעים, לאחר שלקחו האחים זהר את הפיצוי מאת דב וידר, הפכו לשותפים בסתר של מסיקה. זאת כאמור גילו בתו וחתנו, שנכנסו לניהול עסקיו, כי בפועל האחים זהר שותפים עם מסיקה בחברה שרכשה את חלקם - כך שנותרו שותפים בפרויקט ללא ידיעתו.

לאחר שהתגלה האירוע למשפחה, הם הודיעו למסיקה על ביטול ההסכם מולו. אך למרות המחלוקת, בשנת 2018 נחתם בינם לבין מסיקה הסכם פשרה,  שבו חזרו בהם מההודעה על ביטול העסקה וכן הסכימו לוותר על הטענות בעניין השותפות של מסיקה עם האחים זוהר. לטענתם התובעים, הוויתור היה רק נגד מסיקה ולכן התביעה להשבת כספי הפיצוי הוגשה רק נגד זהר ולא נגדו.  

השופט מינא ציין כי המסמכים שהוגשו, ובפרט הדיווח לרשות המיסים, סותרים את טענת האחים זוהר ולפיה הייתה הסכמה כי יישארו בעסקה וכי וידר ידע על כך. לפי כך נקבע כי נסיבות אלה מטילות ספק ממשי בגרסתם ומלמדות על הסתרה מכוונת של המשך שותפותם לאחר ביטול העסקה.

למרות הצהרה זאת, השופט קבע כי התנהלותם של האחים זוהר, על אף הקשיים המהותיים שנמצאו בה, אינה מובילה לקבלת התביעה, מאחר שהסכם הפשרה כלל ויתור מפורש מצד וידר על תביעות עתידיות. לפיכך לא ניתן להורות על השבת הפיצוי ששולם במסגרת סיום ההתקשרות.

עוד ב-

שוחד, ניפוח חשבוניות והטיית מכרזים: טענות חמורות בעירייה הזו בישראל

לכתבה המלאה

בסופו של דבר הכריז בית המשפט כי "לאור הסכם הפשרה, לא היה מקום להגיש את התביעה, ולכן דינה להידחות. דחיית התביעה מחייבת את חיוב התובעת בשכר טרחת הנתבעים, במיוחד בשים לב למשאבים הרבים שהושקעו בהליך. עם זאת, ובהתחשב בקושי שנמצא בגרסת הנתבעים, נפסק שכר טרחה בסכום מופחת של 20,000 שקלים".